בשבוע שעבר, לקראת ט"ו באב, דברתי על יצירת קשר בן-זוגי, על מהות הקשר ועל האופן בו שומרים ומטפחים קשר זה. אך לא דברתי על מסרים המנפצים קשר או לא מאפשרים לו אפילו להתחיל.
היום אדבר על הפרעות מילוליות – על "רעשים" בקשר בין בני זוג ובין אנשים בכלל.

מה זאת אומרת "רעש" מילולי בתקשורת בינאישית?
באומרנו תקשורת בינאישית, אנו מתייחסים לתקשורת מילולית ולתקשורת בלתי מילולית. הפעם, כאמור, אתייחס למילולית – למלים יש כוח רב לעודד ולחזק, אך גם להרוס ולדכא – תקשורת מילולית עשויה ליצור קשר, אך עלולה גם ליצור קצר במערכות יחסים.

תקשורת בינאישית בסיסית מדברת על:
מוען המעביר מסר לנמען. הנמען מגיב על המסר (או לא) וחוזר חלילה.
היכן יכולים,אפוא, להופיע ה"רעשים", העלולים להפריע לתקשורת בינאישית?
אנו מזהים את ה"רעשים" המילוליים במסר. ד

מהי מחשבה?
   
"רעיון, מה שהשכל מייצר או ממציא" (הגדרה מילונית).
מקורה של המחשבה הוא בשכל, במוח שלנו.
 
      "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.
      ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות".  ר' נחמן מברסלב.
    
כל דבר מוחשי/גשמי בעולמנו התחיל כמחשבה, כזרע רעיוני. ללא המחשבות היינו מכונות אוטומטיות, רובוטים המבצעים רצף של פעולות ותגובות. המחשבה היא שהופכת אותנו לאנושיים .
אנחנו יכולים לחדול מעשיה אבל מחשבותינו אינן מתות לעולם. המחשבה יכולה להיות עבורנו כלא או הפתח אל החופש שלנו.
המוח שלנו דומה מאוד למחשב. הוא מכיל תאים וזכרונות מוגדרים. לכל תא במוח מילה שהוא אחראי לה או מתוכנת אליה.
כל תא וכל מילה הם בעלי תדר מסוים. מכאן שהמוח שלנו הוא כעין תחנת ממסר המשדרת וקולטת גלים ותדרים.
                               
החשיבה החיובית והדיבור החיובי.
כל דבר בעולמנו מורכב מאנרגיה. אנרגיה היא תדר. אנחנו מוקפים בתדרים אשר יש היוצאים החוצה בצורת מחשבות ודיבורים, ויש הנקלטים פנימה. למחשבות ומילים חיוביות – תדר חיובי. למחשבות ומילים שליליות – תדר שלילי
אם נפיץ סביבנו תדר חיובי, בצורת מחשבה או מילים, יתחבר תדר זה לתדר דומה לו בסביבה שלנו, לפי העקרון "דומה מושך דומה", וכך נמצא את עצמנו יותר ויותר בסביבה חיובית, מוקפים באנשים בעלי מחשבה ודיבור בעלי תדר דומה.
אופן המחשבה או הדיבור שלנו אודות נושא מסויים יגרום לנושא/אובייקט זה להתקרב אלינו.
ביקום הגדול והנפלא שבו אנו חיים יש הכל. כל השלם וחלקיו. כל הגדרה והיפוכה.
אם נחשוב ונבקש שפע – השפע ייכנס לחיינו. מחשבה על מחסור – תביא עמה תדר של מחסור ועימו מחסור בפועל.
 

מי מאיתנו לא נודד במחשבותיו במהלך היום? למי מאיתנו לא קורה ש"נתקעת" לו מחשבה טורדנית במהלך היום והוא לא מצליח להיפטר ממנה.

היום, אנו כבר יודעים שניתן לשלוט במחשבותינו ולנתב אותן למישורים חיוביים, שיעזרו לצמיחתנו בכל מישורי החיים.

מחשבות משפיעות על הקורה בתוכנו ומחוצה לנו. האדם, הוא בעצם יציר מחשבותיו, מעשיו הם התוצאה לחיוב או לשלילה, של אותן מחשבות.

מה שאנשים קוראים "מזל" אינו אלא תוצאה מתמשכת של תהליך חשיבה נכון וממוקד בהצלחה.
יש לנו את כל הפתרונות לכל ההתמודדויות שלנו בחיים, אלא שאנו לא תמיד יודעים איך לשלב את כוחה של המחשבה, על מנת ליצור לנו הזדמנויות בחיים, שבעזרתן נוכל לצמוח ולגדול.

יש באפשרותנו ללמוד ל"מגנט" מחשבות חיוביות על מנת ליצור תוצאות. למשל, ההווה שלנו היום, הוא בעצם תוצאה של "מיגנוט" המחשבות שהיו לנו בעבר, לטוב או לרע.

את הנסיבות בחיים שאיתן אנו מתמודדים אנו בעצם "ממגנטים" אלינו. נסיבות לא עושות את האדם הן מגלות אותו בפני עצמו – אלה הם השיעורים שלנו בחיים. אנחנו הכוח היוצר של חיינו.

בהמשך לספרו הראשון ששת כובעי החשיבה , פרסם דה בונו את מודל העשייה.
בספרו משנת 1997,הנקרא: ששת נעלי הפעולה.
    
באימון אישי אנו נדרשים לחשיבה מתוות דרך,לגילוי משאבים פנימיים להשגת מטרותינו.
חשיבות רבה הנני מייחס לתחום העשייה.
חשיבה יצירתית ועשירה לא מספיקה על מנת ליצור שינוי,אלא עשייה והתקדמות
 "בשטח",תוך ניסוי וטעיה. תוך התכוננות למטרות והיעדים שלנו.
שיטת ששת כובעי החשיבה משנה את הדרך שבה החשיבה מתרחשת, בישיבות ובמקומות אחרים: במקום הטיעונים הרגילים לכאן או לכאן היא מאפשרת לאנשים לנהל דיונים מועילים.