החינוך לאן ?

חינוך לאן

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

חינוך לאן

החינוך לאן ?

               
בימים אלו, כאשר החינוך וההוראה אינם יורדים מסדר היום הציבורי ומתוך שאני מכיר היטב תחום זה,מהיותי בן של מורה ואח של מורה ויודע מה רצינית, תובענית וחשובה עבודתן בעיניהן וכמה עמל,אהבה ותעצומות נפש הן משקיעות בה וגם משפחותיהן סביבן.
                                     
וכמחווה למורים – ויש רבים רבים כאלה – אשר רואים ביאנוש קורצ'אק דמות מופת ראויה להערצה ומודל לחיקוי ואשר הולכים בעקבותיו,
הריני מביא מדבריו, מביא דברים בשם אומרם – המדברים בעד עצמם:
 
"רבים הם השלבים בסולם אמנות – החינוך.
אמנות זו תורה היא ולה פירושים וקבלה,
נגלה ונסתר, הכל ארוג ושזור יחד.
אין בה מוקדם ומאוחר.
 
אפשר לשנן וללמוד את תורת החינוך,
אך הבנת סודותיה והכרתם
לא מלאכת שינון היא.
זוהי תורת חיים שיסודה הניסיון האישי, העצמי.
 
הילד הוא אדם.
צריך לכבד את האדם הטוב והרע כאחד.
אם תכבד את הילד הטוב – הוא יעזור לך;
תכבד את הילד הרע – לא יפריע לך.
אם אוהב אתה את הילד הטוב,
תתחיל בסופו של דבר, לאהוב גם את הילד הרע.
איך קורה הדבר?
אין אני יודע. זה בא מאליו, אין הסבר לכך.
 
ילד אחד – עולם גדול ורחב.
שני ילדים – שלושה עולמות:
עולמו של כל ילד לחוד ושל שניהם יחד.
שלושה ילדים הם לא רק אחד ועוד אחד ועוד אחד.
נוסף לשלושה – ראשון ושני יחד, ראשון ושלישי יחד,
שני ושלישי יחד
ונוסף עליהם עולמם של כולם יחד.
והרי לך שבעה עולמות – אי רצון, ידידות, ריב, שמחה, עצב.
צא וחשוב כמה עולמות גנוזים בעשרה, עשרים, שלושים ילד,
עולמות רבים וקשים.
לבדך, בלי עזרת הילדים, לא תכיר עולמות אלה
ואז מלאכת החינוך שלך לא תצליח.
 
מתחת לתלבושת אחידה דופקים מאה לבבות שונים,
וכל אחד מהם – קושי אחר, עבודה אחרת, דאגה וחשש אחרים.
מאה ילדים – מאה אנשים,
אשר לא "אי פעם" לא "עדיין לא", לא "מחר",
אלא כבר… עכשיו… היום – אנשים הם".
 
לא מספיק לאהוב ילדים,
צריכים להבין אותם להתיחס אליהם כבני אדם:
להעניק להם את אותם הזכויות והכללים,
אותן התחייבויות אשר מחייבים את המבוגרים.
עד כמה אנחנו המבוגרים צרכים לחנך את עצמנו,
כדי להבין את הילדים.
 
השוויון הוא שקר. האחד מרגיש טוב והשני חש בראשו או בשיניו.
אחד – בריא, חזק, יפה, עליז, זריז, שר ומרבה לדבר;
השני – חלש, מסורבל, מכוער, לא-נעים.
האחד רוצה ויכול,
השני – יכול ולא רוצה.
השלישי – רוצה ולא יכול.
אין עצה לכך:
האנשים שונים, רוצים ומרגישים באופן שונה.
 
חיי המבוגרים בשוליהם של חיי הילדים
או חיי הילדים בשולי חייהם של המבוגרים.
אימתי תבוא ותגיע אותה שעה מאושרת
שחיי המבוגרים והילדים יהיו כשני טורים מקבילים.
 
ילדים ונוער הם שליש מהאנושות, ומגיע להם שליש
מכל האוצרות של האנושות,
לא בחסד אלא בזכות.
 
היכן אמצא מקום מתאים יותר לייסר הטועים,
לצוות על החזקים ולהגן על הקטנים והחלשים, אם לא בארץ ישראל,
על כך מתגעגע אני.
 ילדים לא אי פעם, לא עדיין לא, לא מחר אלא כבר עכשיו,
היום אנשים הם".
 
 
רק דרך החינוך אפשר לשנות את העולם לטוב יותר (יאנוש קורצ'אק)

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

דוגמאות לשאלות נפוצות בראיון עבודה :

 
 
להלן מספר שאלות החוזרות על עצמן בדרך זו או אחרת, ברוב ראיונות העבודה. לעתים הן נראות פשוטות, לעתים מביכות ולעתים אפילו מתסכלות. בכל מקרה, חשיבות רבה להן בגיבוש דעתו של המראיין לגבי התאמת המועמד לתפקיד המוצע, או לעתים לתפקיד אחר אשר לא פורסם, אך המראיין יודע אודותיו.
מטרת השאלות להיווכח במידת העקביות של המרואיין, ברמת סבלנותו לגבי שאלות "בלתי נעימות", ביכולת השיח שהוא מסוגל לפתח, ברמת הביטחון העצמי שלו, בערכים החשובים לו, באמונות שהוא דבק בהן ועוד.
לכן – השתדל להכין את עצמך במידת האפשר,לבוא במיטבך ולענות ביושר.
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

"חוק המאמץ המיזערי"

 
חוק זה מבוסס על העובדה שתבונת הטבע מתפקדת בקלות נטולת מאמץ ופטורה מכל דאגה. העיקרון המבוסס על  אי ההתנגדות. הרמוניה ואהבה. חוק זה אנו לומדים מן הטבע, ובאמצעותו אנו מגשימים את כוונותינו בקלות.
  
הרב מיכאל לייטמן  "חוכמת הקבלה" – "אין צורך לשנות שום דבר בגשמיות, חוץ מלהכניס בה את התוצאה הרוחנית, שהיינו רוצים להשיג על-ידה. הפעולה הזאת פשוטה מאוד, ורק נדמה לנו שצריך לסובב בשבילה את כל העולם. לא מן הסתם נכתב: "עולם כמנהגו נוהג".
מה שצריך להוסיף לא דורש מהעולם שום מאמץ, לא בכסף לא במשאבים ולא בפיתוח מערכות, אלא מאמצים קלים מאוד".
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

משהו על אהבה עצמית / צ'ארלי צאפלין

צ'ארלי צ'אפלין קרא את השיר ביום הולדתו ה-70, בתאריך 16.4.59

כאשר אהבתי את עצמי באמת
הבנתי שתמיד בכל הזדמנות אני הייתי במקום הנכון,
בשעה הנכונה ובדקה הנכונה
ואז יכולתי להרפות.
היום אני יודע שיש לזה שם: "הערכה עצמית".

כאשר אהבתי את עצמי באמת
יכולתי להבחין שהיגון והסבל הרגשי שלי,
הם רק אזהרות שאני הולך נגד הא

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר