חג הפסח

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

חג הפסח

פסח בראי האימון האישי

חג הפסח נחוג כזכר ליציאת מצרים.
משמעות רבה אני רואה בניתוח המשמעות של חג הפסח, במסגרת תורת  אימון אישי, בה אני עוסק.

"פסח" – על כי פסח ה' על בתי בני ישראל, בעברו בליל השימורים, אור לט"ו בניסן, בארץ מצרים, להכות כל בכור. על שם זה נקרא הזבח בארבעה עשר בין הערביים, שאכלוהו צלי אש על מצות ומרורים "ואכלתם אותו בחפזון פסח הוא לה'". (שמות י"ב 11).
נקרא גם "חג המצות" – "את חג המצות תשמור, שבעת ימים תאכל מצות". (שמות כ"ג 51).
"חג זמן חירותנו" – "ותיתן לנו את חג המצות הזה זמן חירותנו". (שם).
"חג האביב" – "למועד חודש האביב, כי בחודש האביב יצאת ממצרים". (שם).

עפ"י חכמת הקבלה, כל סיפורי התורה, הם תיאורים מדויקים של המתרחש במציאות הרוחנית של האדם. לכן, רק אם יחווה האדם את יציאת מצרים האישית שלו ויחגוג את חג הפסח באופן פנימי, יהיה באפשרותו להבין את המשמעות האמיתית של דברי ההגדה של פסח.

הקבלה עורכת אפוא, הקבלה בין סיפור הפסח למסע הרוחני של האדם. התחנה הראשונה היא הירידה למצרים. זהו המקום בו מוצא האדם בטחון חומרי, אך הוא שבוי באגואיזם שלו, בשפת הקבלה: "הרצון לקבל לעצמו". כאשר קם מלך חדש במצרים שהוא פרעה – "האגואיזם" ומציק מאד לעם, מבין האדם שהוא בעצם עבד לרצון ליהנות. שמעולם לא העניק מעצמו לזולתו. הוא עובד עבודת פרך ולעבודתו אין תכלית.

בעקבות זאת האדם שואל את עצמו – מדוע זה קרה לי? כיצד אצא ממצבי זה?
בהקבלה לספור הפסח: "וייאנחו בני ישראל מן העבודה ויזעקו ותעל שוועתם אל ה' מן העבודה"
האדם פונה אל הכוח העליון (לפי גישתי – אל הליבה הפנימית שלו), ומבקש להשתחרר משליטת פרעה האגו. (משליטת האגו של עצמו).
כתוצאה מבקשה זו, נוצר באדם "משה", הכוח הפנימי שימשה את ישראל ממצרים ויעביר אותם את ה"פסח".

היציאה ממצרים עוברת דרך 10 המכות, שהם המהפך הגדול של ההיגאלות מהאגו, ורק אחריהם מבין פרעה שעליו לוותר על השליטה בישראל. ועם ישראל מבין, שלא היה משתחרר ללא עזרת הכוח העליון (אני מדגיש – ללא גיוס הליבה הפנימית האמיתית שלו שהזדככה והתנקתה במהלך ).
וכך חוצה העם בבטחה את ים סוף ולפי הקבלה – את המחסום המאפשר לאדם להיגאל מהאגו שלו.

לאור הכתוב, אני מבקש להעלות בפני הקוראים 3 נקודות:

1. יציאה מעבדות לחרות.
2. זבח – קרבן.
3. האם הייתי ראוי לצאת ממצרים.

1. בהקבלה לחג הפסח – אני מציע לכל אחד לבחור תחום מסוים בחייו, שאם היה עושה בו שינוי, היה זה מבחינתו "לצאת מעבדות לחירות" – שינוי במקום העבודה, שינוי בזוגיות, שינוי בהרגלי האכילה, הפסקת עישון ועוד…
יתכן שזה הזמן לבצע את השינוי!!!

2. בשינוי יש לעתים משום ויתור – "הקרבת קרבן".
כאשר אבחר לשנות את מקום עבודתי למשל, הקרבן יהיה ויתור על הנוחיות שבמקום, לטובת הגשמת שאיפות נעלות יותר. כאשר אשנה הרגלי אכילה ואעבור לתפריטים בריאים, אקריב את אכילת העוגות שאני כה אוהב, וכך הלאה.
ובכן, עם הבחירה בשינוי, נהיה מודעים לאפשרות שנדרש להקריב קרבן ונתמודד עמו.

3. בהגדה של פסח כתוב: "בכל דוד ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
סבא שלי ז"ל, היה אומר, זו ההזדמנות בה ישאל אדם את עצמו – אילו הייתי חי בזמן יציאת מצרים, האם הייתי ראוי לצאת ממצרים? – בבחינת יציאה לחירות רוחנית, חירות הנפש.
ואם אני בן- חורין, היכן וכיצד מתבטא הדבר בחיי? האם אני חופשי בבחירותיי? האם אני חופשי בהחלטותיי?
ואם אינני בן-חורין במחשבותיי ובדרכי, אולי עכשיו הזמן לשנות כיוון ולתת לטעם החירות להשתלב בחיי?

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

זוגיות ומשפחה

פיתוח הערך אחריות בילדים במשפחה

הנושא – פיתוח הערך אחריות בילדים במסגרת המשפחתית, הוא נושא בו אני מרבה לעסוק בתחום אימון אישי, הוא נושא המרבה להעסיק את ההורים ולכן החלטתי להעלות מקצת הרעיונות על הכתב. אין לי ספק, שמשפחות רבות, שהעניין קרוב לליבם, ימצאו דרכים נוספות לפתח אחריות בקרב ילדיהם וככל שירבו, כן ייטב.
בעקרון מתאימים דברי לטווח גילאים רחב מילדות ועד בגרות.

אני רואה בהורים, את המבוגרים המובילים את התהליך. ככל שיתחילו בכך בשלב מוקדם של התפתחות הילד הראשון, יהפוך הדבר לתרבות המשפחתית, לאורח החיים במשפחה. כל ילד שייווסף, יכנס לאווירה וכל ילד שיגדל, ימשיך לפתח את הגישה ויעמיק את רבדי האחריות שלו.

אין בכוונתי לרפות ידיהם של אילו שטרם עשו זאת במודע וילדיהם גדלו. בכל שלב של חיי המשפחה, אפשר, רצוי וכדאי להתיישב סביב השולחן ולהעלות את סוגיית האחריות והערבות ההדדית, לבטא את התרומה שייתרם כל אחד במשפחה לאורם ולקבוע כיוון דרך, גבולות וסייגים, עפ"י מפת הצרכים של כל אחד מבני המשפחה.
            
הווה אומר, לקבוע מה פירוש:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

לחצים בעבודה

עבודה היא ערך מרכזי בחיינו, לכן כל איום עליה גורם לתחושות לחץ וחרדה.
לפי מחקרים בארץ ובעולם, כ-30% מהעובדים מדווחים על לחץ ממקור תעסוקתי כגורם מרכזי לתחושות של מתח ודחק נפשי בחיים. ("ידיעות אחרונות", "רק בריאות" 2.12.07)
                
מקום העבודה בעולם המודרני וההשגי, הוא, כאמור, מקור בלתי פוסק ללחצים. הוא אינו עוד אותו מקום בטוח כפי שהיה בעבר – יש בו אי ודאות וחוסר בטחון כלכלי. שעות עבודה רבות, אחריות כבדה, דרישות גבוהות מצד הממונים התובעניים. "השורה התחתונה" היא החשובה. השאלה המקובלת על הממונים היא:  מה מבחן התוצאה? הקשיים, הדרך, לא תמיד מעניינים את הממונים.
גם שינויים ארגוניים, המוכנסים חדשות לבקרים בעידן שלנו, כדי לשפר את העבודה ולייעלה, מעוררים תחושות לחץ רבות, שכן הבלתי מוכר נתפס כמאיים.
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מה בין קריירה ומשפחה?

 
פעמים רבות מגיעים אלי זוגות בתחום אימון אישי, כאשר הבעיה המציקה ביותר היא עבודתו מרובת השעות של הגבר. 
                               
חיי העבודה בימינו מאד תובעניים. אנשים השואפים לקריירה, משקיעים בעבודה את מרבית שעות היום וברור שהדבר בא על חשבון משהו.
משפחה וקריירה נתפסים כשני עולמות המצויים בקונפליקט מתמיד.
השאלה החוזרת ונשאלת היא: איך בונים קריירה מצליחה בעולם תובעני כשלנו ויחד עם זה מטפחים ומשקיעים בזוגיות, במשפחה ובילדים? איך מוצאים את שביל הזהב בין קריירה, זוגיות ומשפחה? איך רואים בקריירה ובמשפחה גורמים משלימים זה את זה?

צעד ראשון, כמו שאני אומר תמיד – מודעות למצב. להסתכל למציאות בעיניים: מה קורה במשפחה שלנו? מהם הצרכים של כל אחד מבני המשפחה? מה בא על סיפוקו ומה לא? וכו'.

צעד שני – דיאלוג פתוח. לשים הכול על השולחן. להעלות את הערכים החשובים לנו במשפחה, את העקרונות לאורם אנו רוצים לחיות ועפ"י מפה זו לרשום את סדר העדיפויות שלנו, כך שנקבל תמונה מאוזנת של חיינו.
ובתמונה כזו – אם האישה טוענת כנגד שעות עבודה רבות של הבעל – יש לבדוק מה בעצם מסתתר מאחורי טענה זו? מה נפגע משעות עבודתו הממושכות?
האם הטיפול בילדים? האם הקשר המשפחתי? האם חיי התרבות והבידור? האם הטיפול בבית (ניקיון, תחזוקה)?
לכל השאלות הללו מנסים ביחד לתת מענה, תוך שמירה על האינטרסים האישיים של כל אחד מבני המשפחה בשילוב עם האינטרסים המשותפים.

אתן דוגמה לכל טיעון:
לגבי הטיפול בילדים – מוצע לקבוע זמנים קצובים מדי יום, שיהיו קודש לקשר עם הילדים – שיחה, משחק, טיול (ללא טלפונים וללא עיסוקים אחרים).
לגבי קשר משפחתי – לקבוע לפחות פעם בשבוע ארוחה משותפת ופעם בשבוע בילוי משפחתי משותף.
לגבי בילוי זוגי – לצאת אחת לשבוע ביום קבוע לב

לקריאת המאמר