בהמשך לספרו הראשון ששת כובעי החשיבה , פרסם דה בונו את מודל העשייה.
בספרו משנת 1997,הנקרא: ששת נעלי הפעולה.
    
באימון אישי אנו נדרשים לחשיבה מתוות דרך,לגילוי משאבים פנימיים להשגת מטרותינו.
חשיבות רבה הנני מייחס לתחום העשייה.
חשיבה יצירתית ועשירה לא מספיקה על מנת ליצור שינוי,אלא עשייה והתקדמות
 "בשטח",תוך ניסוי וטעיה. תוך התכוננות למטרות והיעדים שלנו.
שיטת ששת כובעי החשיבה משנה את הדרך שבה החשיבה מתרחשת, בישיבות ובמקומות אחרים: במקום הטיעונים הרגילים לכאן או לכאן היא מאפשרת לאנשים לנהל דיונים מועילים.
 

לכל תקופה בהיסטוריה היה דימוי שונה של דמות ההורה, שהתאים לתקופה, על-פי הערכים
שנחשבו לחשובים, על-פי אופי חינוך ועל-פי המבנים והתהליכים החברתיים שהתרחשו בחברה
זו.
במאמרי אתייחס לדמות ההורה בימינו, בחברתנו ובארצנו.

הגעתי לכתוב דברים אלו, מתוך המצוקה אותה מעלים בפני מתאמנים, המוצאים עצמם לא אחת,
מבולבלים, נוכח סמכותם ההולכת ונשחקת. קשה להורה להתנהל במציאות משפחתית שונה מזו
שחלם עליה, או שונה מזו שהיה רגיל לה בביתו ובמשפחת הוריו.

מאז ומתמיד התייחסנו אל מכתבי אהבה כאל אמצעי קשר בין אוהבים.
כיום, כאשר אמצעי הקשר המודרניים שולטים בחיינו – S.M.S, E-MAIL, מסנג'ר, בלוג, טלפון נייד וטלפון קווי – הם תפסו את מקום המכתבים החברתיים בכלל ומכתבי האהבה בפרט.
                    
 באופיים הם מאפשרים כתיבה קצרה, תמציתית ומקוטעת (איזה קטע…),  כך שנראה כי עבר זמנם של השתפכויות של רגשות, של תאורים ליריים,  של דימויים (עינייך – יונים… כמגדל שן צוארך…) וכיו"ב.