בדברי כאן, הריני מנסה להתמודד עם שאלה זו, תוך הצגת דוגמאות של קונפליקטים כאלו, שאני נפגש בהם ב-אימון אישי וכאלו המלוות כל אחד מאתנו בחברה הישראלית.

אפתח במושג קונפליקט – קונפליקט הוא מצב של חוסר הסכמה, או חוסר התאמה, מצב של התנגשות – במקרה שלנון בין ערכים.

מהי מחשבה?
   
"רעיון, מה שהשכל מייצר או ממציא" (הגדרה מילונית).
מקורה של המחשבה הוא בשכל, במוח שלנו.
 
      "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך.
      ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות".  ר' נחמן מברסלב.
    
כל דבר מוחשי/גשמי בעולמנו התחיל כמחשבה, כזרע רעיוני. ללא המחשבות היינו מכונות אוטומטיות, רובוטים המבצעים רצף של פעולות ותגובות. המחשבה היא שהופכת אותנו לאנושיים .
אנחנו יכולים לחדול מעשיה אבל מחשבותינו אינן מתות לעולם. המחשבה יכולה להיות עבורנו כלא או הפתח אל החופש שלנו.
המוח שלנו דומה מאוד למחשב. הוא מכיל תאים וזכרונות מוגדרים. לכל תא במוח מילה שהוא אחראי לה או מתוכנת אליה.
כל תא וכל מילה הם בעלי תדר מסוים. מכאן שהמוח שלנו הוא כעין תחנת ממסר המשדרת וקולטת גלים ותדרים.
                               
החשיבה החיובית והדיבור החיובי.
כל דבר בעולמנו מורכב מאנרגיה. אנרגיה היא תדר. אנחנו מוקפים בתדרים אשר יש היוצאים החוצה בצורת מחשבות ודיבורים, ויש הנקלטים פנימה. למחשבות ומילים חיוביות – תדר חיובי. למחשבות ומילים שליליות – תדר שלילי
אם נפיץ סביבנו תדר חיובי, בצורת מחשבה או מילים, יתחבר תדר זה לתדר דומה לו בסביבה שלנו, לפי העקרון "דומה מושך דומה", וכך נמצא את עצמנו יותר ויותר בסביבה חיובית, מוקפים באנשים בעלי מחשבה ודיבור בעלי תדר דומה.
אופן המחשבה או הדיבור שלנו אודות נושא מסויים יגרום לנושא/אובייקט זה להתקרב אלינו.
ביקום הגדול והנפלא שבו אנו חיים יש הכל. כל השלם וחלקיו. כל הגדרה והיפוכה.
אם נחשוב ונבקש שפע – השפע ייכנס לחיינו. מחשבה על מחסור – תביא עמה תדר של מחסור ועימו מחסור בפועל.
 

מטרות רבות למערכת החינוך שלנו, אשר עברו שיכתוב במשך השנים. בשנת 2000 עבר חוק החינוך הממלכתי התשי"ג-1953 שינוי,  באשר למטרות החינוך הממלכתי וקבע 11 מטרות המפורטות בחוק – החל מחינוך אדם להיות אוהב עמו וארצו ונאמן למדינתו, דרך הנחלת עקרונות מגילת העצמאות, הקניית השגים בתחומי דעת ומדע שונים, ביצירה האנושית לסוגיה ולדורותיה, שאיפה להענקת שיויון הזדמנויות, לימוד תולדות ישראל, מדינת ישראל, תורת ישראל, מורשת ישראל, הכרת השפה, התרבות והמורשת של האוכלוסיה הערבית ושאר מיעוטים במדינה וכמובן – טיפוח מעורבות בחיי החברה הישראלית, פיתוח יחס של כבוד ואחריות לסביבה.
כולן מטרות ראויות וחשובות. יש המושגות בחלקן בבתיה"ס שלנו, יש המושגות במלואן ויש כאלה אשר רק כתובות על הנייר.
                                                           

 
שחיקה הינה מושג המבטא שינויים התנהגותיים, הכרתיים ופיסיים, המתגלים אצל אנשי מקצוע בייחוד אנשי מקצוע המעניקים שירות לזולת. השחיקה נגרמת עקב מגע ממושך עם מקבלי השירות ובין אילו נמנים גם המורים. ישנן סיבות רבות התורמות לשחיקתם של המורים אך בעבודה זו אעמוד על טיבן של שלוש מהסיבות העיקריות: יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו, יחסי הגומלין של המורה לבין עמיתיו וציפיות של מורים מתפקידם.
  
יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו: