למידה בארגון

למידה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

למידה

"ארגון לומד הוא מקום שבו אנשים מגלים ללא הרף כיצד הם יכולים ליצור את המציאות שלהם וכיצד בידם לשנותה".
(פיטר סנג'י)

 

 

 תרומת הלמידה הקבוצתית לארגון וליחיד שבו

 

פיטר סנג'י בספרו: "הארגון הלומד" כותב: "הארגונים שיצטיינו בעתיד יהיו הארגונים שיגלו כיצד למצות את המחויבות של האנשים ואת יכולתם ללמוד בכל הדרגים של הארגון… אפשר לומר שכל קהילת העסקים הבינלאומית לומדת ללמוד ביחד והופכת לקהילה לומדת, בעוד שבעבר היו ענפים רבים בשליטתו של מנהיג בלתי מעורער".
כיום אי-אפשר להסתפק בכך שאדם אחד ילמד בשביל הארגון, שהוא יהיה "האיסטרטאג הגדול" וכולם יצייתו להוראותיו.

קיים קשר בין הלמידה האישית של האדם ובין הלמידה של הארגון. כאן באה לידי ביטוי המחויבות ההדדית בין היחיד לארגון. כאן חשובה הרוח השוררת בארגון, המעודדת את האנשים ללמידה, כך שהעובד יבין בחשיבותה הן במסגרת האישית והן במסגרת הקבוצתית בארגונו.

בארגון שיש לו חזון אמיתי – אנשיו לומדים ומתפתחים, שכן יש כיוון ללמידה שלהם, המקדמת אותם ליצור את העתיד שעוצב ונכתב בחזון הארגוני.
בקבוצות כאלו השלם גדול מסכום חלקיו, דהיינו: האינטליגנציה והיכולת הקבוצתית עולה על האינטליגנציה והיכולת של כל אחד מחברי הקבוצה.
"כאשר קבוצה לומדת באמת, לא זו בלבד שהיא מסוגלת להגיע לתוצאות מרשימות, אלא שגם חבריה מתפתחים במהירות גדולה יותר מכפי שהיו עשויים להתפתח בנסיבות אחרות… הקבוצה ולא היחיד, היא יחידת הלמידה הבסיסית בארגונים מודרניים… אם הקבוצה אינה מסוגלת ללמוד, גם הארגון לא ילמד". (פיטר סנג'י).
ארגונים לומדים הם דינמיים יותר ופתוחים לרעיונות חדשים ולשינויים.

ארגון המפתח תרבות של למידה הוא:

ארגון המבין שההון האנושי שלו הוא יקר-ערך וכדאי לנצלו.
ארגון שבו כל חבריו לוקחים חלק בתהליך של בחינה מחדש, רפלקציה, שיפור והשבחה של החזון הארגוני, של עמדות אישיות וקיבוציות ושל פעולות וביצועים.
ארגון בו הלמידה מנותבת ורלבנטית לקבוצה ולצרכיה.
ארגון בו נעשה תכנון יעיל של הלמידה, דבר המאפשר לכל פרט שבה להתנסות ולהיות גם מורה בצד היותו תלמיד. דהיינו: כל אחד מציג את חוזקו היחסי, כך מועשרת  חווית הלמידה במעורבות אמיתית, בהערכה אישית, בהעברת משוב בונה, במציאת פתרונות יצירתיים ובהתנסויות חדשות.
הלמידה המשותפת תורמת להרגשה של זהות, השתייכות חברתית וגאוות יחידה ועושה את העבודה למעניינת ומאתגרת יותר.

תרומת הלמידה הקבוצתית ליחיד

כדי לחדד את יתרונות הלמידה הקבוצתית בארגון לגבי היחיד – דבר שלא תמיד נתפס כמובן מאליו – הריני עורך הבחנה בין בפרט לקבוצה. אך בעיקרו של דבר, התרומה היא הדדית וכוללת לגבי היחיד, הקבוצה והארגון.
למידה בקבוצה מפתחת את היכולת להשתמש ביתרון היחסי של האחר, כאילו הוא של האדם הבודד.
סיוע ותמיכה הניתנים ע"י הקבוצה לכל יחיד שבה, מסייעים ומזרזים קבלת שינויים ברמת הפרט.
בימינו נעשית מרבית העבודה בצוותים. בקבוצה לומדת, מפתח היחיד מיומנויות של עבודת בצוות, כמו: הקשבה, דיאלוג, רפלקציה, משוב, ניהול מו"מ ועוד.
בקבוצה לומד היחיד מהתנסויות של אחרים, בעלי נסיון חיים וחוויות חיים שונות משלו, דברים המעשירים את הלמידה ואת הפרט עצמו.
מושב מחברי הקבוצה הוא בעל-ערך רב בתהליך הלמידה.
בקבוצה לומדת מתפתחים קשרים חברתיים בין החברים, שחשיבות רבה להם ביצירת אקלים חיובי בארגון כולו..

 

 

עכשיו צא וראה:

מה עושים הארגונים השונים שאתה מכיר בתחום זה?
באיזו מידה הם ארגונים לומדים?
באיזו מידה הם מפתחים דפוסי הידברות המסייעים ללמידה בארגון?
באיזו מידה הם בונים סביבת למידה הולמת, מעניינת ורלבנטית?
באיזו מידה מתוגמלים הלומדים?

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

החינוך לאן ?

בימים אלו, כאשר החינוך וההוראה אינם יורדים מסדר היום הציבורי ומתוך שאני מכיר היטב תחום זה,מהיותי בן של מורה ואח של מורה ויודע מה רצינית, תובענית וחשובה עבודתן בעיניהן וכמה עמל,אהבה ותעצומות נפש הן משקיעות בה וגם משפחותיהן סביבן.
                                     
וכמחווה למורים – ויש רבים רבים כאלה – אשר רואים ביאנוש קורצ'אק דמות מופת ראויה להערצה ומודל לחיקוי ואשר הולכים בעקבותיו,
הריני מביא מדבריו, מביא דברים בשם אומרם – המדברים בעד עצמם:
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

אני והאגו

על-פי פרויד הנפש מורכבת משלוש רשויות: סתמי – איד; אני – אגו; אני עליון – סופר אגו.
האגו מתווך בין האיד (היצרים, כמו: רעב, כעס) לבין הסופר אגו (עקרונות המוסר והנורמות החברתיות של האדם).
מכאן, ש- אגו "בריא" הוא אגו המצליח לשמור על איזון בין הדחפים הפנימיים של האדם לבין הציוויים החברתיים.

האגו הוא החלק המהווה את עיקר המודע של האדם. האדם אינו נולד עם אגו, אלא הוא מתפתח בבני האדם, תוך כדי מגע וקשר שלהם עם המציאות.
כאשר התינוק מבחין שלא כל רצונותיו באים לכלל מענה ע"י העולם הסובב אותו, כאן נוצר לראשונה האגו שלו.

האגו הוא,אפוא, הזהות הרוחנית והפיסית של האדם – המהות שלו.
כדי לדעת מיהו, על האדם בראש וראשונה לדעת לקבל את עצמו, כפי שהוא, על הכישרונות, היכולות והחולשות שבו. כך יוכל להכיר את האגו שלו – האם הוא מנופח וגורם לו לנהוג בברוטאליות ובאטימות לב, האם הוא צנוע, מרחיק אותו מקנאות, מקטנוניות וגורם לו להיות רחב לב, סולח, משחרר…

כיון שהאגו הוא החלק באישיותנו המצביע בפנינו על מי שאנחנו, על ההערכה העצמית שלנו ועל חשיבותנו, הרי כשההערכה העצמית נמוכה, האגו "תופס פיקוד" ורוצה להראות לכולם – "כמה אני שווה…" וזאת כדי לקבל חיזוקים חיצוניים (זה למשל המקרה, שכולנו בודאי נתקלנו בו – אדם שבחברה יתפוס פיקוד, ירבה לספר ולפאר את עצמו, עד שכולם יטפחו על שכמו בבחינת "אין כמוך").
לכן חשוב שהאדם יהיה מודע לעצמו ובעל הערכה עצמית לכישוריו, על סמך מעשיו ואז לא ישתלט עליו האגו והאדם לא יחפש חיזוקי סרק.

בעולם הרוחני קיימות דעות שונות באשר לאגו. יש הטוענים שצריך לבטלו, כי הוא תופעה שלילית, באשר הוא צורך כפייתי של האדם, לראות את עצמו כמיוחד ושונה מאחרים. ויש הטוענים שפשוט צריך להפחית את האגו או לבט

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

המורה/המחנך הראוי

לפני כחודש מלאו 65 שנה לדרכו האחרונה של יאנוש קורצ'אק, שיצא בראש 192 תלמידיו ועוד 8 מבוגרים עובדי המוסד החינוכי שבראשו עמד, אל מותם במחנה ההשמדה.
כשאני חושב על מחנך גדול – הרי יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט) הוא הדוגמה, הוא המופת.
אל בית היתומים שלו הגיעו ילדים מעולם עני וקשוח, שהביאו עמם הרבה חרדות, פחדים וחשדנות. הוא לא היפנה אותם למורי עזר, למורות טיפוליות, לפסיכולוגים או לחינוך מיוחד, אלא לקח על עצמו את המשימה להחזיר להם את אשר נגזל מהם באמצעות מה שכינה:
"אהבה פדגוגית"."אהבה פדגוגית" מושגת לפי קורצ'אק כאשר המבוגר מכובד בעיני הילדים, כאשר רמתו הרוחנית גבוהה, כאשר הוא מהווה עבורם דגם לחיקוי ונותן דוגמה אישית לכל מה שהוא מבקש מהם, כאשר הוא נמנע מלהשתמש בסמכות כפייתית, מתיחס בכבוד לילדים, מחנכם לעצמאות, מבטיח להם שמחת חיים בצד משענת והנאה בתחום האינטלקטואלי.
ועתה צא ולמד – כמה מורים כאלה היו לנו בימי חיינו? כמה מורים (אם בכלל) אנו זוכרים, אשר השפיעו על חיינו השפעה מכוננת?

לקריאת המאמר