ההתפתחות האבולוציונית שלנו במאה האחרונה, חייבה אותנו, ככל הנראה, להשתמש יותר בכישורים שכליים וטכניים, כדי להביא את העולם למקום שהוא נמצא בו היום. התפתחנו ופיתחנו את האינטליגנציה השכלית, אבל הזנחנו את האינטליגנציה הרגשית.

המסר של אסכולת "האינטליגנציה הרגשית" הוא: כדי להצליח בחיים, או לחיות חיים מאושרים, לא מספיק להיות חכם במובן השכלי המקובל. בנוסף לאינטליגנציה השכלית- IQ, צריך גם אינטליגנציה רגשית- EQ.
אפשר לאפיין את האינטליגנציה הרגשית ביכולת רגשית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים. באותה מידה ניתן לאפיין אינטליגנציה שכלית ביכולת שכלית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים.
השילוב בין שתי היכולות הללו חשוב לתיפקוד יומיומי נכון ויעיל. השימוש רק באחד משני סוגי האינטליגנציה, לא יביא אותנו אפוא, להתנהגות אופטימלית.
מימצאים רבים מעידים על כך, שאנשים בעלי מיומנות רגשית נהנים מיתרון בכל תחום בחיים ויש להם סיכוי טוב יותר להיות מרוצים ויעילים בחייהם, בתוקף העובדה שהם מסגלים לעצמם אותם הרגלים נפשיים המעודדים את פריונם.

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת והיא מתקשרת בצורה ישירה להשפעה – היכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים. (ויקפדיה).

על מנהיגות נכתבו אין ספור מאמרים וספרים, הוצגו מודלים שונים של מנהיגות ומיגוון מטאפורות,המתארות את דמות המנהיג כמצביא, רועה, מצפן, אור, שמש, מגדלור, מוח, מוריד הגשם ועוד. דרך המטאפורות אפשר לגלות את ההנחה האומרת מי הם המונהגים. למשל: ראיית המנהיגות בתפקיד רועה, מניחה שאת המונהגים מאפיינת תכונת העדריות. תפיסת המנהיגות כשמש, מביעה את החשיבות והתלות של המונהגים במנהיגות, אך גם את הסכנה שבחשיפה רבה מדי למנהיגות, וכך הלאה.

מקס וובר (1920-1864), סוציולוג ופילוסוף גרמני, ייחס את יכולת המנהיגות לכריזמה שיש למנהיג. הסמכות הכריזמטית מתקיימת רק כל עוד המנהיג מוכיח למונהגים את יכולתו יוצאת הדופן. לפי וובר, לבעל הכריזמה יש איכויות על-טבעיות שבעזרתן הוא יוצר את הנוכחות המנהיגותית.

אולם היום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתח ולטפח אותו ואפילו להתאימו לסיטואציה ספציפית. דהיינו: הכישורים אינם תלויים במצב, אלא ביכולתו של המנהל להתאים את התנהגותו למציאות.

טופלר בספרו "מהפך העוצמה" כותב: "העקרון אשר ישלוט בחברה העתידית בסגנונות ניהול, יועתק מניהול שנועד לפקח על מיזם, למנהיגות שנועדה להפיק את המיטב מאנשים ולהגיב במהירות לשינויים".

התופעה של התעשרות מהירה, הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. תחומי ההתעשרות מגוונים – שוק הנדל"ן, שוק ההון, תחום ההיי-טייק, חברות הזנק, תחומי מסחר שונים ועוד.
אעמוד בדברי על קצה קצהו של קרחון ההתעשרות – שוק ההון, על ההשלכות של ההתעשרות המהירה במסגרת המשפחתית והחברתית ולבסוף אציע מספר המלצות.

חתך המשקיעים בשוק ההון מורכב מאנשים המצטרפים למסחר בשיטות שונות ולפרקי זמן שונים. מה מניע אנשים להיכנס לתחום שוק ההון ולהיות שותפים פעילים בו, כאשר הנתונים הם כדלקמן:

"חלשים לעולם לא יכולים למחול. המחילה היא תכונת החזקים"    {מהאטמה גנדי)
לקראת יום כיפור, אנו נזכרים גם לבקש סליחה ומחילה וגם לסלוח.