צו החדשנות וצו המהירות בעולם העבודה של ימינו

צו חדשנות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

צו חדשנות

צו החדשנות וצו המהירות בעולם העבודה של ימינו

 
 
תחילת המאה ה-21, הסביבה בה אנו חיים ומתפקדים, היא דינאמית מאד ומתחוללים בה שינויים תכופים, המציבים אתגרים של מציאות חדשה ושינוי רדיקלי במבנה הארגונים הקיימים, המחייבים אימוץ שני הצווים: צו החדשנות וצו המהירות.
 
צו החדשנות – שום חלק קיים בשוק אינו בטוח כיום. שום אורך חיים של מוצר איננו ללא סוף. כך במחשבים, בהלבשה, בפוליסות ביטוח, בטיפול רפואי, בחבילות תיור בתוכנות שונות  ועוד.
התחרות משנה פני חברות, קורעת נתחים שלמים של עסקים מבוססים ומקפיצה עסקים חדשים, כשהיא משתמשת בנשק החדשנות. חברות עיסקיות מצטמקות ומתות, אלא אם כן, הן מסוגלות ליצור זרם בלתי פוסק של מוצרים חדשים.
צו המהירות – בסביבה החדשה, העסק חייב להביא במהירות את מוצריו החדשים אל השוק –לפני שהמתחרה יקדים אותו ו/או יחקה את מוצריו.
בעידן של התחדשות מתמדת, שינויים מהירים בארגון הם חלק מן השגרה. הם אינם נובעים מגחמה חולפת, אלא כחלק מהותי ממבנה הארגון ומהמענה הנכון שהוא מחויב לתת לסביבתו העיסקית כדי לשגשג ולהצליח.
שני צווים אלו, כיצד הם משפיעים על העובד?
כל עובד מחויב להכיר במציאות זו, להבין את ביטויה במסגרת תפקידו ולדעת להערך אליה. הווה אומר, בצד שיפור מתמיד הנועד לבחון ביצועים כדי לשפרם, תבוא התחדשות מתמדת  – שמטרתה ביטול ביצועים שאינם מתאימים והמצאת חדשים. פיתוח יכולות חדשות.
הצורך בחדשנות מעודד את האוטונומיה והיצירתיות של העובד. החדשנות זקוקה לניסוי וטעיה, לבקרה ובחינה ולעתים לכשלון, כדי להגיע להצלחה.
צו המהירות ורשתות התקשורת האלקטרוניות, מערערים את שרשרת הפיקוד הבירוקרטית בכך שדורשים ומאפשרים גישה מהירה של העובד לכל מנהל, כך שנוצרת בארגון תקשורת רב-ערוצית: למעלה, למטה ולצדדים.
מובן, שכל אלו דורשים למידה, למידה, למידה, בקורסים, בסדנאות, בהרצאות ועוד –
למידה כדרך חיים.

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

התעשרות מהירה והשלכותיה

התופעה של התעשרות מהירה, הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. תחומי ההתעשרות מגוונים – שוק הנדל"ן, שוק ההון, תחום ההיי-טייק, חברות הזנק, תחומי מסחר שונים ועוד.
אעמוד בדברי על קצה קצהו של קרחון ההתעשרות – שוק ההון, על ההשלכות של ההתעשרות המהירה במסגרת המשפחתית והחברתית ולבסוף אציע מספר המלצות.

חתך המשקיעים בשוק ההון מורכב מאנשים המצטרפים למסחר בשיטות שונות ולפרקי זמן שונים. מה מניע אנשים להיכנס לתחום שוק ההון ולהיות שותפים פעילים בו, כאשר הנתונים הם כדלקמן:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר