Nlp – Neuro Linguistic Programming

נלפ

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

נלפ

Nlp – Neuro Linguistic Programming

     
   
Nlp –  זהו בעצם תכנות מחדש של המוח, של השפה העצבית.

גישת ה– NLP פותחה בארה"ב בשנות ה-70 של המאה שעברה ככלי לשיפור המצוינות תוך התמקדות בשאלות:

– כיצד יש אנשים שמצטיינים במה שהם עושים ?
– 
כיצד ניתן ללמוד מאותם מצטיינים?
– 
כיצד ניתן לפתח מתודולוגיה אשר באמצעותהיכול כל אחד להצטיין בתחומו?


מפתחי גישת ה-  nlp – הינם שני חוקרים מאוניברסיטת "סנטה קרוז":

ד"ר ריצ'ארד בנדלר –   פסיכותרפיסט, מתמטיקאיואיש מחשבים.
ד"ר גון גרינדר       –   בלשן.

שניהם תיעדו אנשים רבים מצוינים בתחומם כמו: מילטון, אריקסון,פריץ פרלס,ומצאו תבניות חשיבה דומות שאפשרו להם להיות "יוצאי דופן" בדורם. שני החוקרים אימצו תבניות אלו ובזמן קצר נחלו הצלחה עולמית בתחום הטיפולי.
מאז משתמשים בתבניות הללו כבמתודולוגיה להצלחה בתחומיי "
עץ החיים".

– NLP  
מתייחס למספר רבדים של חוויה:

הרובד הראשון:  היא החוויה כפי שהיא נתפסת 
על ידי החושים.
הרובד השני:הוא תרגום החוויה לשפה הפנימית.
הרובד השלישי
: היא שפת התקשורת המופנית החוצה        .
 –התקשורת הבין-אישית
ריצ'רדבנדלר –   


עוצמתו של ה– nlp הוא בשילובם של הרבדים הללו, להלן פירוט רחב של הרבדים:

Neuro –                 המערכת העצבית,המוח: כיצד אנחנו חושבים?

Linguistic –          תקשורת מילולית: כיצד אנו מבטאים את המחשבות, התחושות שלנו?
Programming – התנהגות,תגובה: כיצד אנו הופכים מחשבה לפעולה?
דבר ידוע הוא  שאנשים חווים את העולם דרך חמשת החושים: חוש הראיה, חוש השמיעה, חוש התחישה, חוש הטעם וחוש הריח.

המידע הזה מועבר דרך מערכת העצבים (NEUROישירות למוח.

כך שבאמצעות טכנולוגית הnlp ניתן לעצב או לשנות את אותן חוויות לא נעימות מהעבר.

התחושות הללו הן בעצם שיקוף של המחשבות שלנו, הן התקשורת שלנו עם עצמנו
(
LINGUISTIC) ולנו היכולת להעצים אותה ואת איכותה עם עצמנו והסובבים אותנו.

ולבסוף הדרך הייחודית של כל אחד ואחד לפרש את המציאות (PROGRAMMING)
ולכוונן ולמגנט תוצאות בהתאם למטרותיו.

דוגמה להמחשה:

בתאי המוחמאוחסנות החוויות כמפות פנימיות הנראותכעץ המורכבות:מתמונות, קולות, תחושות, ריחות ומטעמים.
כך שאם, למשל, אדם נכח באירוע : חתונה, לידה,התאהבות –  הוא יוצר במוחו תמונה, סרט
המייצג את 
האירוע: שבהם באים לידי ביטוי אותם קולות מן האירוע, טעמים , ריחות ותחושות פיזיות.
האירוע המוצג במוח אינו המציאות האובייקטיבית, אלא המציאות הסובייקטיבית. כתוצאה מהמפה הפנימית הזו נוצרות תחושות ורגשות (שמחה,התרגשות, אכזבה),אשר משפיעות על התנהגותו של האדם בחיי היומיום, עלמחשבותיו ועל מעשיו.

אם ברצוננו לשנות מחשבה מסוימת או מעשה שלנו כתוצאה מהפירוש שלנו את המפה,
אנו יוצרים שינוי באחד או ביותר ממרכיבי המפה (תמונה, קול, תחושה, טעם, ריח), ומשנים את הרגש המשויך לאירוע.
מאמר נוסף שכתבתי על פי הסרט "בליפ" הינו "מחשבה יוצרת מציאות", המדבר על התהליך העמוק המוחנו.

זיהוי הפעילות המוחית בעזרת ניתוח של דגמים לשוניים הבאים לידי ביטוי בתקשורת מילולית
(האופן שבו בוחר האדם להתנסח) ובתקשורת הפנימית שלו, הכוללת תהליכי חשיבה.

מלמד אותי היכן אותו אדם "תקוע".וכיצד ניתן ל"שחררו" מכך. וזאת בתנאי שהוא מעוניין בכך באמת ובתמים.

כיום  עושים שימושים במתודולוגיה זו בתחומים הבאים :
ניהול ומנהיגות,מכירות,שירות, בספורט, מערכות יחסים, הצלחה בחיים ולהתפתחות אישית
במישורים שונים, בהתאם ל"עץ החיים".
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

ביצה, קפה או גזר?

"אוף! אבא!" התלוננה בת הטבח על הקושי שבהתמודדות עם בעיותיה בחיים. "נורא קשה לי…."

האב הוביל את בתו למטבח והראה לה שלושה סירים בהם רתחו מים:

בסיר הראשון שם גזר,

     

לסיר השני הכניס ביצה,

       
         

                     
 לסיר השלישי שפך גרגירי קפה.

          

                    
                                
"נו מה עכשיו?" שאלה הבת.
"מחכים" אמר האב והבת חיכתה.

לאחר זמן מה שלף הטבח את הגזר מן הסיר ושם אותו בצלחת,
הוציא את הביצה מן המים הרותחים והניח אותה בקערה,
סינן את הקפה ומזג אותו בספל. הביט הטבח בבתו ושאל : "מה את רואה, יקירתי?"

לקריאת המאמר
זוגיות ומשפחה

פיתוח הערך אחריות בילדים במשפחה

הנושא – פיתוח הערך אחריות בילדים במסגרת המשפחתית, הוא נושא בו אני מרבה לעסוק בתחום אימון אישי, הוא נושא המרבה להעסיק את ההורים ולכן החלטתי להעלות מקצת הרעיונות על הכתב. אין לי ספק, שמשפחות רבות, שהעניין קרוב לליבם, ימצאו דרכים נוספות לפתח אחריות בקרב ילדיהם וככל שירבו, כן ייטב.
בעקרון מתאימים דברי לטווח גילאים רחב מילדות ועד בגרות.

אני רואה בהורים, את המבוגרים המובילים את התהליך. ככל שיתחילו בכך בשלב מוקדם של התפתחות הילד הראשון, יהפוך הדבר לתרבות המשפחתית, לאורח החיים במשפחה. כל ילד שייווסף, יכנס לאווירה וכל ילד שיגדל, ימשיך לפתח את הגישה ויעמיק את רבדי האחריות שלו.

אין בכוונתי לרפות ידיהם של אילו שטרם עשו זאת במודע וילדיהם גדלו. בכל שלב של חיי המשפחה, אפשר, רצוי וכדאי להתיישב סביב השולחן ולהעלות את סוגיית האחריות והערבות ההדדית, לבטא את התרומה שייתרם כל אחד במשפחה לאורם ולקבוע כיוון דרך, גבולות וסייגים, עפ"י מפת הצרכים של כל אחד מבני המשפחה.
            
הווה אומר, לקבוע מה פירוש:

לקריאת המאמר