אידיאולוגיות גרעין בחברות בעלות-חזון (עיקרי הדברים)

אידיאלגויות גרעין

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

אידיאלגויות גרעין

אידיאולוגיות גרעין בחברות בעלות-חזון (עיקרי הדברים)

אמריקן אקספרס – שירות מופתי, אמינות שירותים בינלאומית, עידוד יוזמה אישית.

בואינג – חלוציות תעופתית, להתמודד באתגרים, בטיחות ואיכות למוצר,יושר פנימי ואתיקה בעסקים.

פורד – האנשים-מקור כוחנו, המוצרים-תוצר מאמצינו, הרווחים-אמת מידה להצלחתנו,יושר והגינות.

3-אם – חדשנות, יושר פנימי, כבוד ליוזמה אישית, סובלנות לשגיאות, איכות ואמינות, פתרון בעיות.

ג'נרל אלקטריק – שיפור איכות חיים, הדדיות – הלקוחות והעובדים, אחריות והזדמנות, הגינות ויושר.

סיטיקורפ – התפרשות גאוגרפית, המצאות בחזית, חדשנות ורווחיות, אוטונומיה ויוזמה,
מריטוקראטיה (קידום עפ"י השגים), אגרסיביות ובטחון עצמי.

היולט-פקרד – תרומה טכנית, כבוד והזדמנות לעובדים, תרומה ואחריות לקהילות שלהם,
מחירים ברי-השגה, רווח וצמיחה לשם השגת הערכים והמטרות האחרים.

יבמ – התחשבות בעובד, להשקיע זמן בהשבעת רצון הלקוח, להתאמץ להשיג מצוינות בכל דבר שעושים.

ג'ונסון אנד ג'ונסון – להקל על הכאב והמחלה, מידרג אחריות: לקוחות, עובדים, החברה,
בעלי המניות,תיגמול על יכולת אישית, ביזור = יצירתיות = תפוקה.

מאריוט – שירות ידידותי, האנשים הם במקום הראשון, שיפור עצמי מתמשך, עבודה קשה אך בכף.

מרק – שמירה על חיי אדם, קיומם ושיפורם, יושר פנימי, אחריות חברתית עסקית, מצוינות
מוחלטת, רווח הבא מעבודה המועילה לאנושות.

מוטורולה – לשרת בכבוד את הקהילה ע"י איכות במוצרים ובשרותים, התחדשות ושיפור בלתי
פוסקים, חבירה לכח היצירתי שבכל עובד, התיחסות בכבוד לעובדים,יושר ואתיקה.

נורדסטרום – שירות מעל לכל, עבודה קשה ויעילות, שיפור בלתי פוסק, מוניטין מצוין.

פיליפ מוריס – חירות הבחירה האישית, לנצח, עידוד היוזמה האישית, השגיות אישית ושיפור מתמיד.

פרוקטר אנד גמבל – מצוינות המוצר, שיפור עצמי רצוף, יושר והגינות, כבוד ודאגה לפרט.

סוני – קידומה, יישומה וחדשנותה של טכנולוגיה מועילה לצבור, העלאת התרבות היפנית
והסטטוס הלאומי, להיות חלוצים, לכבד ולעודד היצירתיות של כל אחד.

וול-מארט – לשפר חייהם של הלקוחות בעזרת מחירים נמוכים ומבחר גדול, מקוריות, שותפות
עם העובדים, יעילות בעבודה, להט ומחויבות.

וולט דיסני – הציניות אסורה, התקדמות עקבית דרך היצירתיות, החלומות והדמיון, שמירה על
"תדמית הקסם" של דיסני, להסב אושר למיליונים, לחזק את הערכים האמריקניים.

בחברות הללו נמצאה האידיולוגיה עקבית ביותר מבחינה הסטורית (לאורך שנים רבות). צוות הניהול נבחר בהסתמך על ההתאמה לאידיולוגיה, אשר הופצה ברחבי החברה ונוצרה סביבה תרבות ארגונית תואמת – מטרות, אסטרטגיות, טקטיקות, תכנון ארגוני.

כמו-כן נמצא, שמידת האותנטיות של האידיולוגיה והעיקביות הפנימית שהחברה משיגה עם האידיולוגיה, חשובים יותר מאשר תוכן האידיולוגיה.
(מתוך "לנצח נבנו", ג'יימס קולינס וג'רי פוראס).

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

"רעשים" מילוליים בתקשורת בינאישית

 
בשבוע שעבר, לקראת ט"ו באב, דברתי על יצירת קשר בן-זוגי, על מהות הקשר ועל האופן בו שומרים ומטפחים קשר זה. אך לא דברתי על מסרים המנפצים קשר או לא מאפשרים לו אפילו להתחיל.
היום אדבר על הפרעות מילוליות – על "רעשים" בקשר בין בני זוג ובין אנשים בכלל.

מה זאת אומרת "רעש" מילולי בתקשורת בינאישית?
באומרנו תקשורת בינאישית, אנו מתייחסים לתקשורת מילולית ולתקשורת בלתי מילולית. הפעם, כאמור, אתייחס למילולית – למלים יש כוח רב לעודד ולחזק, אך גם להרוס ולדכא – תקשורת מילולית עשויה ליצור קשר, אך עלולה גם ליצור קצר במערכות יחסים.

תקשורת בינאישית בסיסית מדברת על:
מוען המעביר מסר לנמען. הנמען מגיב על המסר (או לא) וחוזר חלילה.
היכן יכולים,אפוא, להופיע ה"רעשים", העלולים להפריע לתקשורת בינאישית?
אנו מזהים את ה"רעשים" המילוליים במסר. ד

לקריאת המאמר