על מנהיג ומנהיגות

מאמן למנהיגות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מאמן למנהיגות
"מנהיג אמיתי מצית בנו את האמונה שהכל אכן אפשרי".(פט ריילי)
           
 
על מנהיג ומנהיגות
 

מנהיגות היא תופעה מרתקת מאד. לאורך השנים הביאה פילוסופים, היסטוריונים, סוציולוגים, סופרים ופסיכולוגים, להפוך בה ולדון בה.
אין ספור ספרים ומאמרים נכתבו אודותיה – אודות סוגים שונים של מנהיגים, איפיונים ותכונות אופי שלהם, סיטואציות בהם התפתחו והופיעו על הבמה וכמובן, נכתבו אוטוביוגרפיות רבות על מנהיגים שונים, תוך ניתוח הנסיבות שהביאום להיות מנהיגים בתקופתם והאופן בו פעלו.
בבואי אפוא, לכתוב על מנהיג ומנהיגות, שאלתי את עצמי מה תהיה מטרת דברי ומה יהיה הערך המוסף שלהם, לאור הספרות הענפה הקיימת.
ובכן, כפי שהכתוב בכריכה האחורית של כל ספר, משרת את קורא הספר בבואו לבחור בספר, או במילוי סקרנותו לפני הקריאה, כך מאמר זה ידרבן את קוראיו להרחיב היריעה של ידיעותיהם, בבחינת: "ואידך- זיל גמור" (מכאן לך והשלם את הנושא בעצמך).
החלטתי, אפוא, להעלות יכולות – תכונות, מעשים, אמונות של מנהיג, עפ"י האופן בו הם אמורים להשפיע על מונהגיו. דהיינו: אם הוא מצליח לעורר בהם מוטיבציה לבצע או לקיים מעשים, משימות, אמונות שהוא מאמין בהם, תוך אמונה בו ובערכיו ותחושה שצרכיהם שלהם הגיעו לידי מימוש, הריהו מנהיג.
 רשימת היכולות:
                      
  • יכולת להציג חזון ברור ומוחשי, אשר להגשמתו המנהיג מוביל את אנשיו.
  • בעל אומץ, היכול לקבל החלטות קשות בזמנים מיוחדים.
  • מאציל סמכויות לאחרים, תוך אמונה בהם ומבלי להפחית מאחריותו.
  • יכולת לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית.
  • יכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמתה של מטרה, שבהעדר מנהיגותו לא היתה מושגת, או שהיתה מושגת באיכות ירודה.
  • יכולת ליצור באנשים שאיפות שמעולם לא היו להם. כפי שאמר הנרי קיסינג'ר: "משימתו של מנהיג היא להביא את אנשיו מהמקום שבו הם נמצאים למקום שבו לא היו מעולם".
  • יוצר באנשים תחושה של אמון בו ובתשתית הערכית שלו.
  • מתיחס למונהגיו בצורה שיויונית, מתיחס לרגשותיהם ולתכונותיהם. מאפשר להם להטיל ספק, לשאול ולבקר.
  • רואה את אחד מתפקידיו החשובים, בפיתוח ובהעצמת מונהגיו. כפי שאמר הנרי מילר: "הדרך היחידה שבה אדם יכול להנהיגנו, היא להחזיר בנו את האמונה בכושרנו להנהיג את עצמנו".
  • מונע ע"י אינטרס ציבורי ולא ע"י אינטרס אישי.
  • מעורר במונהגיו מחויבות לעניני הארגון אותו הם משרתים.
  • וראשון לכל ומעל הכל משמש דוגמה ומופת אישי. מבטא במעשיו ובהתנהגותו את הערכים אשר על פיהם  הוא מצפה ממונהגיו לפעול.
הדוגמה האישית נותנת תוקף מוסרי לדרישותיו.
 
דוד בן גוריון נאם לפני 40 שנה, בפני מפקדי הצבא ואמר:
"…רק איש מופת… הוא שיעצב את דמות חניכיו.לא בכח המשמעת, השגרה, הטכניקה, אם כי אסור לזלזל בכל אלה, אלא בכח אישיותו הדגולה. להיות איש מופת, זהו המבחן העליון והנאמן של כל מפקד בצה"ל".
דברים אלו נכונים לגבי מנהיגות צבאית, אך גם לגבי מנהיגות לאומית, מנהיגות עיסקית ומנהיגות חברתית.
יש הטוענים שהסמכות הפורמאלית היא "העושה" את המנהיג.
מובן, שאין די בסמכות פורמאלית. בעידן שלנו, העידן הפוסט-מודרני, עידן הרלטיביזם, לא יכול שום מנהיג לבסס את מנהיגותו על סמכות פורמאלית בלבד. אנו רואים זאת יום יום, ביחס הציבור למנהיגיו. הציבור אומר דבריו ללא פחד, לטוב ולרע ושופט את מנהיגיו, עפ"י התבחינים המצוינים לעיל.
מנהיגות אינה ניתנת – היא נרכשת, נבנית ומתגבשת.
 
 
 
"מנהיג גרוע הוא מנהיג שאנשיו בזים לו.
מנהיג טוב הוא מנהיג שאנשיו מהללים אותו.
מנהיג גדול הוא מנהיג שאנשיו אומרים: 'עשינו את זה בעצמנו'."
                                                               (לאו טסו)

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות עסקית

אינטליגנציה רגשית, איש המכירות ומה שביניהם

ההתפתחות האבולוציונית שלנו במאה האחרונה, חייבה אותנו, ככל הנראה, להשתמש יותר בכישורים שכליים וטכניים, כדי להביא את העולם למקום שהוא נמצא בו היום. התפתחנו ופיתחנו את האינטליגנציה השכלית, אבל הזנחנו את האינטליגנציה הרגשית.

המסר של אסכולת "האינטליגנציה הרגשית" הוא: כדי להצליח בחיים, או לחיות חיים מאושרים, לא מספיק להיות חכם במובן השכלי המקובל. בנוסף לאינטליגנציה השכלית- IQ, צריך גם אינטליגנציה רגשית- EQ.
אפשר לאפיין את האינטליגנציה הרגשית ביכולת רגשית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים. באותה מידה ניתן לאפיין אינטליגנציה שכלית ביכולת שכלית לתפקד באופן אופטימלי במצבים מורכבים.
השילוב בין שתי היכולות הללו חשוב לתיפקוד יומיומי נכון ויעיל. השימוש רק באחד משני סוגי האינטליגנציה, לא יביא אותנו אפוא, להתנהגות אופטימלית.
מימצאים רבים מעידים על כך, שאנשים בעלי מיומנות רגשית נהנים מיתרון בכל תחום בחיים ויש להם סיכוי טוב יותר להיות מרוצים ויעילים בחייהם, בתוקף העובדה שהם מסגלים לעצמם אותם הרגלים נפשיים המעודדים את פריונם.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

כוחה של מחשבה

מי מאיתנו לא נודד במחשבותיו במהלך היום? למי מאיתנו לא קורה ש"נתקעת" לו מחשבה טורדנית במהלך היום והוא לא מצליח להיפטר ממנה.

היום, אנו כבר יודעים שניתן לשלוט במחשבותינו ולנתב אותן למישורים חיוביים, שיעזרו לצמיחתנו בכל מישורי החיים.

מחשבות משפיעות על הקורה בתוכנו ומחוצה לנו. האדם, הוא בעצם יציר מחשבותיו, מעשיו הם התוצאה לחיוב או לשלילה, של אותן מחשבות.

מה שאנשים קוראים "מזל" אינו אלא תוצאה מתמשכת של תהליך חשיבה נכון וממוקד בהצלחה.
יש לנו את כל הפתרונות לכל ההתמודדויות שלנו בחיים, אלא שאנו לא תמיד יודעים איך לשלב את כוחה של המחשבה, על מנת ליצור לנו הזדמנויות בחיים, שבעזרתן נוכל לצמוח ולגדול.

יש באפשרותנו ללמוד ל"מגנט" מחשבות חיוביות על מנת ליצור תוצאות. למשל, ההווה שלנו היום, הוא בעצם תוצאה של "מיגנוט" המחשבות שהיו לנו בעבר, לטוב או לרע.

את הנסיבות בחיים שאיתן אנו מתמודדים אנו בעצם "ממגנטים" אלינו. נסיבות לא עושות את האדם הן מגלות אותו בפני עצמו – אלה הם השיעורים שלנו בחיים. אנחנו הכוח היוצר של חיינו.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

תכונות של צוות אידיאלי

 
1.      צוות שהגדיר מטרות ויעדים שברורים על כל הצוות. 
2.      צוות שיצר סטנדרטים גבוהים לביצוע עבור עצמו (ולא עבור המנהל).
3.      מאפשר לחברים שלא להסכים זה עם זה ויש לו היכולת לפתור קונפליקטים בתוך הצוות. 
4.      לומד משגיאות העבר על מנת להיות טוב יותר בעתיד. 
5.      מקבל החלטות על פי הסכמה של חברי הצוות, לאחר בדיקה יסודית של כל האלטרנטיבות. 
6.      חש אחדות קבוצתית. 
7.      חש כי הצוות הינו יותר מאשר סך כל איבריו. 
8.      מפתח אווירת עבודה נוחה בה מעורבים חברי הצוות. 
9.      חברי הצוות מקשיבים ונותנים משוב זה לזה. 
10.    חברי הצוות נותנים ביקורת בונה זה לזה. 
11.    ניתן להביע רעיונות באופן מלא , חופשי , וללא חשש.
12.    מכיר בתרומתו הייחודית של כל חבר צוות. 
13.    חברי הצוות מגישים עזרה זה לזה על מנת להגיע למטרות הצוות ולמטרות האישיות של חבר. 
14.    נותן ערך גבוה לדרכים יצירתיות לפתרון בעיות. 
15.    חברי הצוות יכולים לשכנע זה את זה ומפגינים גמישות כאשר יש צורך.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר