על מנהיג ומנהיגות

מאמן למנהיגות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מאמן למנהיגות
"מנהיג אמיתי מצית בנו את האמונה שהכל אכן אפשרי".(פט ריילי)
           
 
על מנהיג ומנהיגות
 

מנהיגות היא תופעה מרתקת מאד. לאורך השנים הביאה פילוסופים, היסטוריונים, סוציולוגים, סופרים ופסיכולוגים, להפוך בה ולדון בה.
אין ספור ספרים ומאמרים נכתבו אודותיה – אודות סוגים שונים של מנהיגים, איפיונים ותכונות אופי שלהם, סיטואציות בהם התפתחו והופיעו על הבמה וכמובן, נכתבו אוטוביוגרפיות רבות על מנהיגים שונים, תוך ניתוח הנסיבות שהביאום להיות מנהיגים בתקופתם והאופן בו פעלו.
בבואי אפוא, לכתוב על מנהיג ומנהיגות, שאלתי את עצמי מה תהיה מטרת דברי ומה יהיה הערך המוסף שלהם, לאור הספרות הענפה הקיימת.
ובכן, כפי שהכתוב בכריכה האחורית של כל ספר, משרת את קורא הספר בבואו לבחור בספר, או במילוי סקרנותו לפני הקריאה, כך מאמר זה ידרבן את קוראיו להרחיב היריעה של ידיעותיהם, בבחינת: "ואידך- זיל גמור" (מכאן לך והשלם את הנושא בעצמך).
החלטתי, אפוא, להעלות יכולות – תכונות, מעשים, אמונות של מנהיג, עפ"י האופן בו הם אמורים להשפיע על מונהגיו. דהיינו: אם הוא מצליח לעורר בהם מוטיבציה לבצע או לקיים מעשים, משימות, אמונות שהוא מאמין בהם, תוך אמונה בו ובערכיו ותחושה שצרכיהם שלהם הגיעו לידי מימוש, הריהו מנהיג.
 רשימת היכולות:
                      
  • יכולת להציג חזון ברור ומוחשי, אשר להגשמתו המנהיג מוביל את אנשיו.
  • בעל אומץ, היכול לקבל החלטות קשות בזמנים מיוחדים.
  • מאציל סמכויות לאחרים, תוך אמונה בהם ומבלי להפחית מאחריותו.
  • יכולת לגרום לאנשים להתלהב ולהיות מעורבים רגשית.
  • יכולת להניע אנשים לפעול למען הגשמתה של מטרה, שבהעדר מנהיגותו לא היתה מושגת, או שהיתה מושגת באיכות ירודה.
  • יכולת ליצור באנשים שאיפות שמעולם לא היו להם. כפי שאמר הנרי קיסינג'ר: "משימתו של מנהיג היא להביא את אנשיו מהמקום שבו הם נמצאים למקום שבו לא היו מעולם".
  • יוצר באנשים תחושה של אמון בו ובתשתית הערכית שלו.
  • מתיחס למונהגיו בצורה שיויונית, מתיחס לרגשותיהם ולתכונותיהם. מאפשר להם להטיל ספק, לשאול ולבקר.
  • רואה את אחד מתפקידיו החשובים, בפיתוח ובהעצמת מונהגיו. כפי שאמר הנרי מילר: "הדרך היחידה שבה אדם יכול להנהיגנו, היא להחזיר בנו את האמונה בכושרנו להנהיג את עצמנו".
  • מונע ע"י אינטרס ציבורי ולא ע"י אינטרס אישי.
  • מעורר במונהגיו מחויבות לעניני הארגון אותו הם משרתים.
  • וראשון לכל ומעל הכל משמש דוגמה ומופת אישי. מבטא במעשיו ובהתנהגותו את הערכים אשר על פיהם  הוא מצפה ממונהגיו לפעול.
הדוגמה האישית נותנת תוקף מוסרי לדרישותיו.
 
דוד בן גוריון נאם לפני 40 שנה, בפני מפקדי הצבא ואמר:
"…רק איש מופת… הוא שיעצב את דמות חניכיו.לא בכח המשמעת, השגרה, הטכניקה, אם כי אסור לזלזל בכל אלה, אלא בכח אישיותו הדגולה. להיות איש מופת, זהו המבחן העליון והנאמן של כל מפקד בצה"ל".
דברים אלו נכונים לגבי מנהיגות צבאית, אך גם לגבי מנהיגות לאומית, מנהיגות עיסקית ומנהיגות חברתית.
יש הטוענים שהסמכות הפורמאלית היא "העושה" את המנהיג.
מובן, שאין די בסמכות פורמאלית. בעידן שלנו, העידן הפוסט-מודרני, עידן הרלטיביזם, לא יכול שום מנהיג לבסס את מנהיגותו על סמכות פורמאלית בלבד. אנו רואים זאת יום יום, ביחס הציבור למנהיגיו. הציבור אומר דבריו ללא פחד, לטוב ולרע ושופט את מנהיגיו, עפ"י התבחינים המצוינים לעיל.
מנהיגות אינה ניתנת – היא נרכשת, נבנית ומתגבשת.
 
 
 
"מנהיג גרוע הוא מנהיג שאנשיו בזים לו.
מנהיג טוב הוא מנהיג שאנשיו מהללים אותו.
מנהיג גדול הוא מנהיג שאנשיו אומרים: 'עשינו את זה בעצמנו'."
                                                               (לאו טסו)

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

ל"ג בעומר

"חירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם" (רבי עקיבא)
מחירות לחירות… פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר.
מה בין ל"ג בעומר לחירות?

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

חזון של הרצל

"יום הרצל" חל ב-י' באייר, יום הולדתו של הרצל והוא יום זיכרון ממלכתי.
הפרשנות סביב מורשת הרצל אינה אחידה ובכל-זאת גדולתה בכך שכמעט כל הזרמים הפוליטיים בישראל, מוצאים בה חלקים לרוחם. על זה נאמר – כל אחד וההרצל שלו.
הרצל הוכיח כי "חלום ומעשה אינם שונים כל-כך, כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי אדם בחלום יסודם וגם אחריתם חלום" (הרצל ב"אלטנוילנד").

חזונו של הרצל הוגשם והעם היהודי שב לארצו. המציאות השוררת כיום בישראל, עלתה ללא ספק על דמיונו של הרצל. כך כפי שההישגים עצומים, כולנו יודעים שהקשיים עצומים לא פחות, מבית ומחוץ.

בשובו מהקונגרס הציוני הראשון שכינס בבאזל בשנת 1897, כתב הרצל ביומנו:
"אם אמצה את קונגרס באזל בדיבור אחד – שאזהר שלא להגותו ברבים – הריהו זה:
                                 

בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים.
אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי.
אולי בעוד חמש שנים, ובודאי בעוד חמישים שנה,
יודו בכל כולם".

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

המורה/המחנך הראוי

לפני כחודש מלאו 65 שנה לדרכו האחרונה של יאנוש קורצ'אק, שיצא בראש 192 תלמידיו ועוד 8 מבוגרים עובדי המוסד החינוכי שבראשו עמד, אל מותם במחנה ההשמדה.
כשאני חושב על מחנך גדול – הרי יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט) הוא הדוגמה, הוא המופת.
אל בית היתומים שלו הגיעו ילדים מעולם עני וקשוח, שהביאו עמם הרבה חרדות, פחדים וחשדנות. הוא לא היפנה אותם למורי עזר, למורות טיפוליות, לפסיכולוגים או לחינוך מיוחד, אלא לקח על עצמו את המשימה להחזיר להם את אשר נגזל מהם באמצעות מה שכינה:
"אהבה פדגוגית"."אהבה פדגוגית" מושגת לפי קורצ'אק כאשר המבוגר מכובד בעיני הילדים, כאשר רמתו הרוחנית גבוהה, כאשר הוא מהווה עבורם דגם לחיקוי ונותן דוגמה אישית לכל מה שהוא מבקש מהם, כאשר הוא נמנע מלהשתמש בסמכות כפייתית, מתיחס בכבוד לילדים, מחנכם לעצמאות, מבטיח להם שמחת חיים בצד משענת והנאה בתחום האינטלקטואלי.
ועתה צא ולמד – כמה מורים כאלה היו לנו בימי חיינו? כמה מורים (אם בכלל) אנו זוכרים, אשר השפיעו על חיינו השפעה מכוננת?

לקריאת המאמר