משמעות סימנים בשפת הגוף

324541_intent_man

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

324541_intent_man

משמעות סימנים בשפת הגוף

להלן תקציר של משמעות לשון הגוף בסיטואציות מרכזיות בחיינו.
יש לקחת בחשבון, שבכל סיטואציה הפירוש יכול להשתנות.

שפת גוף בשיחה

מבט ישיר – מצביע על פתיחות.
מבט מפוזר – מצביע על חשש או פזירות הדעת, או על דבר שקר.
אצבע המורה המונפת אל על – מצביע על איום כנגד העומד או העומדים מולך.
שימוש במשקפיים כאשר אין צורך – מצביע על הסתרה, על חשש או על עליונות מול הסביבה.
עיניים ועפעפיים פתוחות לרווחה – (בנוסף לדברים שכתבתי במאמר, עיניים והגבות), מצביע על רצון לקבל עוד אינפורמציה.
גבה אחת מורמת – מצביע על חוסר אמונה למדבר.
נגיעה באף – מצביע על אי נוחות עם הדברים שהאדם עצמו אומר.
נגיעה בפנים – מצביע על צורך להסתיר דבר מה.
נגיעה בסנטר – מצביע על הקשבה תוך חשיבה ביקורתית, או חשיבה למציאת פתרון.
נגיעה בגשר האף – (בנוסף לדברים שכתבתי באבחון תווי פנים – האף), מצביעה על עייפות, או רצון לאזן בין הרגש לשכל בהקשר לדברים הנשמעים.
שילוב אצבעות – מצביע על מגננה.
יד מושכת בצווארון – מצביע על אי נוחות, על לחץ.
נגיעה בזרת – (כמו שכתבתי במאמר, אצבעות כף היד- הזרת), מצביע על הרגש, כלומר האדם רגיש לדברים שנאמרים, או מזדהה עימם.
נגיעה בקמיצה – מצביע על רצון להגשים את עצמי בשיחה, לבטא את עצמי או לבטא את עצמי במימוש הדברים הנאמרים.
משחק בחפץ – כגון עט או שרשרת על הצוואר, מצביע על חוסר ביטחון, על חשש, על עצבנות.
שפשוף עיניים – מצביע על בעיה לגבי מה שרואות עינינו.

שפת גוף בהליכה

על צורת ההליכה שלנו ישנם משפיעים רבים, כגון: מצב בריאותי, גיל שיש לקחת בחשבון.
אנו הולכים למחוז חפצנו או נעים ממקום שאך זה עזבנו.
צעדים קטנים וידיים אשר אינם זזות – מצביע על אדם זהיר שאינו מרבה לקחת סיכונים.
צעדים גדולים והרמת הרגל גבוה – מצביע על אדם קל להשפעה, אשר אינו מגשים עצמו.
צעדים גדולים וידיים הזזות בהתאמה – מצביע על אדם נמרץ, ממוקד, יוזם עם תוכניות לעתידו.
צעדים על הבהונות – מצביע על אדם אשר חושש וחי באי ודאות.

שפת גוף בעמידה

כאשר אנו עומדים ללא תזוזה מתחדדת כל תנועה שלנו למול העומד מולנו.
נטייה לשמאל – מצביע על אדם הפועל באופן אינטואיטיבי.
נטייה לימין – מצביע על אדם הפועל באופן לוגי.
עמידה שפופה וחזה שקוע – מצביע על חוסר מעש, על ביטחון עצמי נמוך.
כף יד פתוחה – מצביע על כך שלעומד מולנו אין מה להסתיר והוא אדם הבטוח בדבריו.
כף יד סגורה או שגבה מופנה אלינו – מצביע על אדם המסתיר דבר מה או משקר.
ידיים בכיסים – מצביע על אדם הנמצא במצב רגוע ושלו.
ידיים בכיסים עם בוהן בולטת – מצביע על איום, על רצון להראות מי שולט.

שפת גוף בישיבה

ישיבה היא מצב בו הגוף נמצא בהרפיה חלקית של השרירים.
החלק העליון מבטא את המודע והחלק התחתון את התת מודע. ולכן נוכל לראות מצבים של אדם היושב ונראה רגוע, בעוד רגלו נעה בעצבנות.
ישיבה על כל הכסא – מצביע על בעל ביטחון עצמי המאמין בעצמו.
ישיבה על קצה הכסא – מצביע על אדם שנמצא לרוב בסיטואציה לא נוחה, הממהר לברוח מהמקום.
ישיבה עם רגליים משוכלות – מצביע על הרמת חוצץ בין האדם לסובבים אותו.
ישיבה עם פיסוק רחב – מצביע על ביטחון ו/או על התרסה כנגד הסביבה.
ישיבה עם תיק על הברכיים – מצביע על חשש, עכבות הנובעות מחינוך מבית.
ישיבה החובקת את רגלי הכסא – מצביע על התבצרות מתוך חוסר ביטחון או אמירה – "מכאן לא תזיזו אותי".
ישיבה עם יד על יד – מצביע על סגירות או על ביטחון עצמי מופרז.
ישיבה עם ידיים מאחורי העורף – ישיבת המנהל, מצביע על אדם האומר "אני המנהל, אני שולט פה".

שפת גוף בלחיצת ידיים

במאמר קריאת כפות ידיים, שמתי דגש על חוזק לחיצת כף היד. אתן כאן טיפים נוספים על אופן הלחיצה.
לחיצת יד עוטפת עם שתי הידיים – מצביע על עליונות.
לחיצת יד עוטפת – מצביע על אמפטיה.
לחיצת יד עם נגיעה בגוף האדם ממול – מצביע על קרבה לאדם וחיבה.
כף היד מופנית למעלה ללחיצה – מצביע על ריחוק, הסתרה.
כף יד מאוזנת עם בוהן דומיננטית – מצביע על שליטה.
לחיצת יד עם קצות האצבעות – מצביע על אופי חלש, חשש, חוסר ביטחון.

 

שתפו את המאמר

2 תגובות

  1. שלום, יופי של תיאור שפת גוף והמשמעות שלהם. אני לומדת עכשיו במכללת אונו קורס משא ומתן ובחרנו לעשות עבודה בנושא שפת גוף במו"מ. אשמח שתפנה אותי למקורות נוספים בנושא.
    תודה מראש
    רונית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

למידה בארגון

פיטר סנג'י בספרו: "הארגון הלומד" כותב: "הארגונים שיצטיינו בעתיד יהיו הארגונים שיגלו כיצד למצות את המחויבות של האנשים ואת יכולתם ללמוד בכל הדרגים של הארגון… אפשר לומר שכל קהילת העסקים הבינלאומית לומדת ללמוד ביחד והופכת לקהילה לומדת, בעוד שבעבר היו ענפים רבים בשליטתו של מנהיג בלתי מעורער".
כיום אי-אפשר להסתפק בכך שאדם אחד ילמד בשביל הארגון, שהוא יהיה "האיסטרטאג הגדול" וכולם יצייתו להוראותיו.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

התעשרות מהירה והשלכותיה

התופעה של התעשרות מהירה, הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות. תחומי ההתעשרות מגוונים – שוק הנדל"ן, שוק ההון, תחום ההיי-טייק, חברות הזנק, תחומי מסחר שונים ועוד.
אעמוד בדברי על קצה קצהו של קרחון ההתעשרות – שוק ההון, על ההשלכות של ההתעשרות המהירה במסגרת המשפחתית והחברתית ולבסוף אציע מספר המלצות.

חתך המשקיעים בשוק ההון מורכב מאנשים המצטרפים למסחר בשיטות שונות ולפרקי זמן שונים. מה מניע אנשים להיכנס לתחום שוק ההון ולהיות שותפים פעילים בו, כאשר הנתונים הם כדלקמן:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

"חוק המאמץ המיזערי"

 
חוק זה מבוסס על העובדה שתבונת הטבע מתפקדת בקלות נטולת מאמץ ופטורה מכל דאגה. העיקרון המבוסס על  אי ההתנגדות. הרמוניה ואהבה. חוק זה אנו לומדים מן הטבע, ובאמצעותו אנו מגשימים את כוונותינו בקלות.
  
הרב מיכאל לייטמן  "חוכמת הקבלה" – "אין צורך לשנות שום דבר בגשמיות, חוץ מלהכניס בה את התוצאה הרוחנית, שהיינו רוצים להשיג על-ידה. הפעולה הזאת פשוטה מאוד, ורק נדמה לנו שצריך לסובב בשבילה את כל העולם. לא מן הסתם נכתב: "עולם כמנהגו נוהג".
מה שצריך להוסיף לא דורש מהעולם שום מאמץ, לא בכסף לא במשאבים ולא בפיתוח מערכות, אלא מאמצים קלים מאוד".
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר