הכוח של המוח

הכוח של המוח

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

הכוח של המוח

הכוח של המוח

כולנו יודעים שכוח רב טמון במוחו של כל אחד ואחת מאיתנו – הכוח לשנות תפיסות עולם, הכוח לגרום לתהליכים בחיינו לקרום עור וגידים ועוד…
השאלה היא כיצד אנו יכולים להתוודות לאותו כוח ולמצות את אותו פוטנציאל, הגלום באונות הימנית והשמאלי של מוחנו.
בתחילת שנות ה 60 חקר רוג'ר ספרי את פעילות המוח וגילה את חלוקת העבודה בין שתי אונות המוח.
הממצאים היו :
האונה השמאלית –  מתמחה  בכל הקשור בשפה ובמיומנויות מוטוריות, זו- היא האונה הרציונאלית הלוגית.
האונה הימנית – מתמחה  בכל הקשור לפונקציות המרחב ,זו-היא האונה האנלוגיות , האחראית על ביטויי  הרגשות .
לכל אדם יש צד דומיננטי יותר , אשר נקבע על פי תורשה וסביבת גידול.
על ידי הכרה בצדדים החזקים שלנו והחזקים פחות ותוך כדי עבודה, אנו יכולים להגיע למיצוי טוב יותר של הפוטנציאל הטמון בנו.
במרבית הזמן, אנו משתמשים בצד השמאלי של מוחנו – הצד המסורתי , הצד שיותר דומיננטי בפתירת בעיות, על פי מה שלמדנו מהמורים שלנו , מההורים שלנו .
הצד השמאלי מתמודד עם כל המידע וה"רעש" בעידן החדש- הוא מהווה מעין אנטנה לסביבה.
שימוש יתר בצד השמאלי גורם לעומס על מערכות הגוף ובסופו של דבר למשברים שאנו חווים, הקלים והקשים. אחד הסממנים לעומס, הוא אותו לחץ וסטרס שאנו חווים במהלך היום, שגורם גם למחסור בשינה שמגביר את הלחץ וחוזר חלילה במעין מעגל קסמים שקשה לשנותו.
הפתרון לכאורה פשוט : לחזור להשתמש בצד הימני של מוחנו.
השאלה היא, איך לגרום לאונה הימנית – היצירתית, לקחת חלק פעיל יותר בתהליך קבלת ההחלטות בחיינו האישיים והמקצועיים?
לחזור להיות ילדים , כן , כן . זוכרים כמה "השתוללנו" בתור ילדים – שחינו בים , הלכנו , רכבנו על אופניים , רקדנו , לרבים מאיתנו היתה גם חיית מחמד ללטף, שמענו מוזיקה רק בשביל הכיף,
שיחקנו ב"כאילו" , נתנו לעצמנו לדמיין דברים בלי שום מגבלה והרבינו לצחוק.
כל הפעולות הללו קשורות לצד ימין של המוח, שמשחרר חומרים מרגיעים לגוף בביצועם.
דבר הגורם לנו לחזור לפעולות היום יומיות פוריים יותר.
פעולות נוספות שמחזקות את השימוש בצד הימני הם :
לצחצח שיניים ביד שמאל, לנסוע לעבודה בדרך אחרת, ללכת לתיאטרון, כל יום לעשות משהו חדש, לפתור תשבצים, לשחק שח-מט, שש-בש, לשחק משחקי קלפים ועוד….

 

אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

"רעשים" מילוליים בתקשורת בינאישית

 
בשבוע שעבר, לקראת ט"ו באב, דברתי על יצירת קשר בן-זוגי, על מהות הקשר ועל האופן בו שומרים ומטפחים קשר זה. אך לא דברתי על מסרים המנפצים קשר או לא מאפשרים לו אפילו להתחיל.
היום אדבר על הפרעות מילוליות – על "רעשים" בקשר בין בני זוג ובין אנשים בכלל.

מה זאת אומרת "רעש" מילולי בתקשורת בינאישית?
באומרנו תקשורת בינאישית, אנו מתייחסים לתקשורת מילולית ולתקשורת בלתי מילולית. הפעם, כאמור, אתייחס למילולית – למלים יש כוח רב לעודד ולחזק, אך גם להרוס ולדכא – תקשורת מילולית עשויה ליצור קשר, אך עלולה גם ליצור קצר במערכות יחסים.

תקשורת בינאישית בסיסית מדברת על:
מוען המעביר מסר לנמען. הנמען מגיב על המסר (או לא) וחוזר חלילה.
היכן יכולים,אפוא, להופיע ה"רעשים", העלולים להפריע לתקשורת בינאישית?
אנו מזהים את ה"רעשים" המילוליים במסר. ד

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

ל"ג בעומר

"חירות היא המצרך היקר ביותר שיש לאדם" (רבי עקיבא)
מחירות לחירות… פסח, יום העצמאות, ל"ג בעומר.
מה בין ל"ג בעומר לחירות?

לקריאת המאמר
nlp

Nlp – Neuro Linguistic Programming

     
   
Nlp –  זהו בעצם תכנות מחדש של המוח, של השפה העצבית.

גישת ה- NLP פותחה בארה"ב בשנות ה-70 של המאה שעברה ככלי לשיפור המצוינות תוך התמקדות בשאלות:

– כיצד יש אנשים שמצטיינים במה שהם עושים ?
– כיצד ניתן ללמוד מאותם מצטיינים?
– כיצד ניתן לפתח מתודולוגיה אשר באמצעותהיכול כל אחד להצטיין בתחומו?

מפתחי גישת ה-  nlp – הינם שני חוקרים מאוניברסיטת "סנטה קרוז":

ד"ר ריצ'ארד בנדלר –   פסיכותרפיסט, מתמטיקאיואיש מחשבים.
ד"ר גון גרינדר       –   בלשן.

שניהם תיעדו אנשים רבים מצוינים בתחומם כמו: מילטון, אריקסון,פריץ פרלס,ומצאו תבניות חשיבה דומות שאפשרו להם להיות "יוצאי דופן" בדורם. שני החוקרים אימצו תבניות אלו ובזמן קצר נחלו הצלחה עולמית בתחום הטיפולי.
מאז משתמשים בתבניות הללו כבמתודולוגיה להצלחה בתחומיי "עץ החיים".

לקריאת המאמר