הורים רבים שואלים אותי כחלק מתהליך אימון אישי שהם עוברים: היכן מתחילה והיכן מסתיימת אחריות ההורים על ילדיהם?
התשובה המיידית – לאחריות ההורים אין גבולות אין סוף.
אז למה נראה לי שהיא נעלמת כאשר מדובר בשעות הפנאי של הילדים ובעיקר כאשר שעות אלו מתארכות לכדי חופש גדול?
מה עושים ילדינו בחופש במשך מרבית שעות היממה? נודה – יושבים מול – מול המחשב ו/או מול הטלביזיה. ז ה ו !
מתי נפגשו עם חברים למשחק חברתי, לרכיבה על אופנים, סתם לשיחה?
ואנחנו ההורים – מתי שחקנו אתם במשחקי קופסה למיניהם, מתי בנינו יחד בלגו,שחקנו ב"ארץ.. עיר..." בקלפי משחק שונים וכיו"ב. מתי ניהלנו אתם שיחה של חיבה והקשבה נטו?
עכשיו ההורים יפתחו עיניים בתמהון – מי מהילדים רוצה בכך בכלל? ודאי – מי שלא מכיר את הטעם לא יודע מה לבקש...
מינקות מלווה את הילדים של ימינו חיק אם וירטואלי, שהוא סרטי טלביזיה, D.V.D דיסקים של שירים וסיפורים – כל אלו מופעלים לילדים בכל שעה משעות היום ובעיקר לקראת שינה – מאזינים, צופים ולאט לאט נעצמות העיניים הקטנות בחיק הוירטואלי הזה ולא בחיק החמים והרך של אמא.
הגזמתי?
ממש לא!
בחוק כתוב: "להורי הקטין מסורה האחריות הראשונית והחובה לפעול לשם הבטחת טובתו של הקטין. להורי הקטין מוענקות סמכויות ייחודיות לפעולה לשם מילוי אחריותם ההורית."
אז תגידו לי אתם מהי טובתו של הקטין, מגע חם של הורה אוהב, או מגע קר של עכבר המחשב?
שלכם,
אמיר הלמר
מאמן אישי ועסקי
מאבחן בכף היד ותווי פנים amir@migdalor.biz
050-2250225 , 077-5531550