יצחק רבין - "די לדמעות ולדם"
נאומו של יצחק רבין בטקס חתימת מסמך העקרונותהישראלי-פלסטיני בוושינגטון, 13 בספטמבר 1993.
נשיא ארצות-הברית, הוד מעלתכם, גבירותי ורבותי,
חתימה זו על מסמך העקרונות הישראלי-פלסטיני, המעמד הזה כאן, אינו כה קל - לאלי, כחייל ותיק במלחמות ישראל.
לא לבני עמי בישראל ובני העם היהודי הצופים בנוברגעים אלה בתקווה גדולה מהולה בדאגה.
בוודאי לא לבני משפחותיהם של קורבנותהטרור והמלחמות, אשר לכאבן לא יהיה מרפא לעולם.
עבור האלפים אשר הגנו בגופם - ובמותם - על חיינו, איחר טקס זה את המועד. גם היום, על סף הזדמנות לשלום, ואוליסופן של אלימות ומלחמות, אנו זוכרים באהבה ונזכור עד קץ כל הדורות כל אחד ואחתמהם.
באנו היום מירושלים, בירת הנצח של עם ישראל, באנו מארץ מיוסרת, באנו מעם, מבית, ממשפחה, שלא ידעו אפילו שנה אחת, חודש אחד, בחייהן, שבו לא בכו אמהות עלבניהן. באנו לנסות לשים קץ לשנאה, כדי שילדינו ונכדינו לא יחוו עוד את המחיר הכואבשל המלחמות, הטרור והאלימות. באנו לדאוג לחייהם ולביטחונם, באנו לשכך את הכאבוהזיכרונות הקשים, להתפלל ולקוות לשלום.
אומר לכם, הפלסטינים: נגזר עלינו ועליכם לחיות במשותף, על אותה כברת-אדמה, באותה ארץ.
אנו החיילים, שחזרנו משדות הקרב חמוצי בגדים מדם, אנו שראינו את בני משפחותינווחברינו הטובים ביותר מתים לפנינו, אנו שהולכים אל ההלוויות ומתקשים להישיר מבט אלעיני ההורים והיתומים, אנו שבאנו מארץ אשר בה הורים קוברים את ילדיהם, אנו שלחמנובכם, הפלסטינים, אומרים לכם היום בקול צלול: די לדמעות ולדם. די, אין בנו שנאהכלפיכם, אין אנו תאבי נקמה. אנו, כמוכם, אנשים שרוצים לבנות בית, לטעת עץ, לאהוב, ולחיות לצדכם, בכבוד, באהדה, כבני אדם, כבני חורין. אנו נותנים היום סיכוי לשלוםואומרים לכם בקול צלול: עד כאן. לא עוד. הבה נתפלל שיום יבוא והכול יאמרו: הקץלנשק.
אנו מייחלים ורוצים לפתוח פרק חדש בספר העצוב המשותף שלנו. פרק של הכרה הדדית, פרק של שכנות טובה, פרק של יחסי כבוד, של הבנה, של ידידות. אנו מקווים לראשיתה שלהיסטוריה חדשה במזרח התיכון. היום, כאן, בבית הלבן בוושינגטון, מתחילה ספירה חדשהביחסים בין העמים, בין ההורים העייפים מן המלחמות, בין הילדים שלנו שלא יידעו עודמלחמות.
אדוני הנשיא, גבירותי ורבותי,
את תעצומות-הנפש שלנו, את ערכי המוסר הגבוהיםשלנו, אנו שואבים כבר אלפי שנים מספר הספרים, שבאחד מהם - קוהלת - נאמר:
"לכל זמן ולכל חפץ תחת השמים: עת ללדת ועת למות, עת להרוג ואת לרפוא, עת לבכותועת לשחוק, עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה, ועת שלום".
גבירותי ורבותי, היוםהגיעה עת השלום.
בעוד יומיים יציין העם היהודי, בכל אתר, את ראשית השנה היהודית החדשה. אנימאמין, אני מקווה, אני מתפלל, שהשנה החדשה תביא את בשורת הגאולה לכל העמים: שנהטובה לכם, לכולכם, שנה טובה לישראלים ולפלסטינים, שנה טובה לכל עמי המזרח התיכון, לידידינו האמריקנים, שכל-כך רוצים ועוזרים לשלום, לנשיאים ואישי הממשל לשעבר, לנשיאקלינטון ולעוזריו, שנה טובה לכל שוכני עולם שיזכו בשנה הבאה לראות בבוא שלום גםלבתיהם.
במסורת היהודית נהוג לומר "אמן" בסופן של תפילות. ברשותכם, אנשי השלום, אסייםבמלים הלקוחות מהתפילה שאנו היהודים אומרים בכל יום, ואני מבקש מכל הקהל הנכבדלענות אמן:
"עושה שלום במרומיו, הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל, ואמרו אמן".
מתוך "רודף שלום", נאומי השלום של ראש הממשלה יצחק רבין, ת"א 1995.
בטעינה...
