כמו צמח בר

מילים: רחל שפירא.
לחן: נחום הימן.

מחר
אני אהיה כה רחוקה
אל תחפשו אותי
מי שידע למחול
ימחל לי על אהבתי
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם
מן המדבר
והוא יבין
אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר

אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי
רציתי לנחם
אבל מרדה בי תשוקתי
היה מקסם ילדות הייתה גם סערה
בזרועותיי
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותיי

היו
היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר
היו שלום אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר

השיר הוא שיר כאב המדבר על דחייה חברתית.
היכן  בחיינו, אנו דוחים חלקים בתוכנו ולא נותנים להם ביטוי?
האם אנו מתנהלים כ"צמח בר", כ"צל חולף" ולא מבטאים את תשוקתנו?

לקריאת חייה חיים בעלי משמעות.

לקריאת תודעה ובחירה חופשית.

לקריאת החיים מציעים לנו משמעות.

שלכם,

אמיר הלמר
מאמן אישי ועסקי
amir@migdalor.biz
050-2250225 , 077-5531550