העולם דרך משקפי המטאפורה.

מגדלור - אימון אישי ועסקי

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מגדלור - אימון אישי ועסקי

"כאשר הנפש חושבת, היא מדברת לעצמה"      (סוקרטס)

העולם דרך משקפי המטאפורה.

 

 

אתחיל בנימה אישית – אני אוהב להשתמש במטפורות. זו הסיבה שהשתמשתי במטפורה של עץ, כאשר פיתחתי את גישתי "עץ החיים".
מטפורה זו מציגה את תפיסתי – חלקי העץ השונים הם ענפי החיים. את העץ צריך לטפח ולדשן ואז הוא משתבח וניתן להנות מצמיחתו,
מלבלובו ומפירותיו. כך בדיוק יש להתייחס לחיים שלנו – להשקיע ולטפח אותם. מי שמשקיע, זוכה ונהנה.
כמו-כן, קראתי לחברה שהקמתי – מגדלור . ושוב – מגדלור כמטפורה – הבא להאיר את הדרך לכן ולכם, הבאים לקבל את שירותי החברה.

מטפורה – בעברית השאלה. כאשר אנו משתמשים במלה מסוימת כהשאלה, איננו מתכוונים למובנה המילוני הפשוט, אלא לתופעה שדומה למובן הפשוט של המלה.
המטפורה מבוססת על אנלוגיה, על קשר של דמיון בין שני משתנים. את הדמיון מגלה האדם המשתמש במטפורה. הדמיון אינו מצוין כמלת דימוי או השוואה ואינו מופיע במפורש. הוא קיים מתחת לפני השטח.
אתן דוגמאות נוספות: לבו נשרף מאהבה; עיני רנטגן; אשתי היא ממש מלאך; הוא געה בבכי; אדם לאדם זאב;  הוא נמר של ניר… ועוד ועוד.

 

בבתי-הספר לא מרבים לדון בנושא המטפורה. לכל היותר עושה זאת המורה לספרות, כשהיא מלמדת שירה וכך אנו מסיקים שהמטפורה היא אמצעי אמנותי קישוטי בשירה.
אכן, משוררים משתמשים במטפורה כדי שנראה, נריח, נשמע ונרגיש את דבריהם. אך האם רק משוררים משתמשים במטפורה? בדוגמאות שנתתי לעיל, פגשנו במטפורה בדיבור של יום יום. כמו-כן, הוכחתי בבחירותי האישיות, שהתיחסתי למטפורה ככלי תפיסתי – המציג תפיסת עולם.

דוגמא נוספת: בפרקי אבות אנו מוצאים כי ישנם ארבעה סוגים של תלמידים: ספוג, משפך, משמרת ונפה. הספוג – סופג הכל. משפך – מכניס בזו ומוציא בזו. משמרת – מוציאה את היין וקולטת את השמרים, הנפה – טובה מכולם כי מוציאה את הקמח וקולטת את הסולת.

 

אם תכנסו לעובי הענין ותטו תשומת לב לעצמכם, תווכחו כמה פעמים ביום אתם משתמשים במטפורה. וכך גם רופאים, ביולוגים, עורכי-דין, בלשנים וכל אחד מהם מציג דרך המטפורה את עולמו ואת אופן התיחסותו לעולם זה.

היסודות למבעים הלשוניים שלנו, טמונים בדרך שבה אנו מדמיינים את העולם. שפה בונה מציאות.
בימינו, בסביבתנו האלימה, אנו מרבים לראות זאת בפרסומות. למשל: תחרות בין שפים נקראת מלחמת סכינים.

חשוב ללמד בבתי הספר את הדרכים שבהן שפה יוצרת תמונת עולם. והגישה הזו לשפה, צריכה להקיף את כל המורים, לא רק את מורי השפה, אשר ממילא מגבילים את החינוך הלשוני ללימוד כללי דקדוק ותחביר.
כדאי לעודד תלמידים למחשבות שונות אשר ניתן לבטא אותן דרך כל מיני משמעויות. אם נבקש מתלמידים למשל, לתאר את ביה"ס כמטפורה, ניווכח מהי נקודת ההשקפה שלהם על ביה"ס, או על השעור המסוים, או על המורה שלהם – תאורים שימחישו טוב מכל את תפיסותיהם האמיתיות. גישה שעשויה לחנך ולהוביל ליצירתיות.

לסיום אביא שיר של יהודה עמיחי – "אנחנו שנים מספרים" ואני סומך על הקוראים שימצאו בו תימוכין לדברי:

"ראי אנחנו שנים מספרים,עומדים יחדיו ומתחברים.
או מתחסרים, כי סוף סוף הסימן
משתנה מזמן לזמן.
היה קשה כל כך עד שהגענו
לעמוד יחדיו וגם ידענו
כפליים של אושר, גם שברים,
כאשר יקרה למספרים.
גם עתה, תחתנו, העולם קו שבר –
אל תיראי, הביטי איך מעבר
לאותו הקו, פרח לנו עכשיו
המכנה המשותף."

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

האיכר והאופה – סיפור על קבלה ונתינה

אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה.

ביום מן הימים התחיל לחשוד האופה  שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות.
התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד.

רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין.
בשעת המשפט שאל השופט את האיכר:
אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?
לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר

כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?
אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר:
יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם….

ככה זה גם בחיים:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

"חוק המאמץ המיזערי"

 
חוק זה מבוסס על העובדה שתבונת הטבע מתפקדת בקלות נטולת מאמץ ופטורה מכל דאגה. העיקרון המבוסס על  אי ההתנגדות. הרמוניה ואהבה. חוק זה אנו לומדים מן הטבע, ובאמצעותו אנו מגשימים את כוונותינו בקלות.
  
הרב מיכאל לייטמן  "חוכמת הקבלה" – "אין צורך לשנות שום דבר בגשמיות, חוץ מלהכניס בה את התוצאה הרוחנית, שהיינו רוצים להשיג על-ידה. הפעולה הזאת פשוטה מאוד, ורק נדמה לנו שצריך לסובב בשבילה את כל העולם. לא מן הסתם נכתב: "עולם כמנהגו נוהג".
מה שצריך להוסיף לא דורש מהעולם שום מאמץ, לא בכסף לא במשאבים ולא בפיתוח מערכות, אלא מאמצים קלים מאוד".
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מעוף אווזי הבר

אווזי הבר טסים במבנה V אופיני:
בחוד המבנה נמצא המנהיג, הנושא בנטל העיקרי של ההובלה.
הטיסה במבנה מקנה לכל אחד מחברי הלהקה את היתרון של הפחתת החיכוך עם האויר, וכן את האפשרות להגביה עוף בעזרת משק כנפיו של האווז שנמצא לפניו.
לכן, הטיסה במבנה זה היא יעילה ומהירה בכ- 70% יותר ממעופו של אווז בודד.
כתוצאה ממנה, גדל טווח מעופה של הלהקה והיא מסוגלת להגיע למחוזות רחוקים יותר.
כאשר סוטה אחד האווזים ממקומן הנכון במבנה, מיד הוא חש בהתגברות החיכוך בינו לבין האויר, וממהר לתקן את מסלולו אל המיקום הנכון, שיאפשר לו להנות מתנאי מעוף משופרים.

לקריאת המאמר