המורה/המחנך הראוי

מחנך

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מחנך

"המורים אינם יכולים להיות יעילים, אלא אם מוכנים הם לעסוק בערכים ובהשקפות. עליהם להכשיר דור של "מצעידים" הקובעים יעדים חדשים ולא דור של "מפייסים" המסתגלים לישן".   (ג. פאברי)

 

המורה/המחנך הראוי

 

לפני כחודש מלאו 65 שנה לדרכו האחרונה של יאנוש קורצ'אק, שיצא בראש 192 תלמידיו ועוד 8 מבוגרים עובדי המוסד החינוכי שבראשו עמד, אל מותם במחנה ההשמדה.
כשאני חושב על מחנך גדול – הרי יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט) הוא הדוגמה, הוא המופת.
אל בית היתומים שלו הגיעו ילדים מעולם עני וקשוח, שהביאו עמם הרבה חרדות, פחדים וחשדנות. הוא לא היפנה אותם למורי עזר, למורות טיפוליות, לפסיכולוגים או לחינוך מיוחד, אלא לקח על עצמו את המשימה להחזיר להם את אשר נגזל מהם באמצעות מה שכינה:
"אהבה פדגוגית"."אהבה פדגוגית" מושגת לפי קורצ'אק כאשר המבוגר מכובד בעיני הילדים, כאשר רמתו הרוחנית גבוהה, כאשר הוא מהווה עבורם דגם לחיקוי ונותן דוגמה אישית לכל מה שהוא מבקש מהם, כאשר הוא נמנע מלהשתמש בסמכות כפייתית, מתיחס בכבוד לילדים, מחנכם לעצמאות, מבטיח להם שמחת חיים בצד משענת והנאה בתחום האינטלקטואלי.
ועתה צא ולמד – כמה מורים כאלה היו לנו בימי חיינו? כמה מורים (אם בכלל) אנו זוכרים, אשר השפיעו על חיינו השפעה מכוננת?

אין ספור מאמרים נכתבו אודות דמות המורה האידיאלי וכך גם מחקרים שנעשו בקרב תלמידים, מורים בפועל, מתכשרים להוראה, מנהלים והורים. עולות בהם תכונות כמו – מורה אמפתי וקשוב, בעל ידע מקצועי רחב, בעל ידע דידקטי בתחום שיטות הוראה, בעל יכולת הקניית מיומנויות בסיסיות של התנהגות נורמטיבית. דהיינו: מודגשות בעיקר תכונות מקצועיות פרקטיות וכן תכונות של הוגנות ואנושיות.
לא נדרשה במאמרים ובמחקרים אלו דמות של מורה שהוא אדם של תרבות, בעל השכלה כללית ורחב אופקים, אשר רואה בתפקידו שליחות ציבורית.

אם נזכר המורים שלימדו בשנות ההקמה של המדינה – בראשית החינוך העברי בישראל, הרי שהם היו אנשי תרבות בעלי אידיולוגיה וחזון, שראו בתפקידם שליחות ציבורית. הם נהנו ממעמד חברתי גבוה ומיוקרה רבה.

אני מציע, אפוא, בבואנו להעלות את דמות המורה הראוי או האידיאלי, להתמקד דווקא בכך –
במורה משכיל, איש תרבות רחב אופקים, בעל ערכים, הרואה בתפקידו שליחות ציבורית.
ואני שואל כמובן, מדוע נעדרות תכונות אלו מדמות המורה האידיאלי, כפי שמשתקף במאמרים ובמחקרים הרבים שנערכו בשנים האחרונות בקרב אוכלוסיות שונות?

* האם הדבר משקף את מגמת ההפרטה בחינוך?
* האם הדבר משקף את הבוטות והאלימות  בהן נאשמת חברתנו?
* האם המעמד הנמוך של מקצוע ההוראה אשם בכך?
* האם המורה סופג את הלכי הרוח והציפיות הסותרות ממנו ומקבל בהכנעה את תפקידו השולי
בעיצוב פני החברה?
* האם תכנית ההכשרה במכללות ובאוניברסיטאות מדגישה את הקניית הידע בלבד ואינה
מכינה את המורה לתפקידו כמחנך?
* ואולי הסיבה לכך היא – שאיננו מקיימים שיח רציני בחברה שלנו אודות מטרות בית-הספר.
השיח נסב בעיקר על אמצעים – כיצד נשתמש בחשבים? כיצד נלמד קריאה? כיצד נשלב
טלביזיה בהוראה? באיזו שיטה להוראת המתמטיקה נבחר? ואיננו דנים במטרות.
במטרות החינוך, במטרות ראויות – מקומיות וגלובליות לחינוך הבית-ספרי.

ס. יזהר  מאתגר את החינוך לערכים בכך שהוא מציע לכל דור דיון חוזר בהם וברלוונטיות שלהם. כדבריו:
"אם הערכים הם פרי ההסכמה החברתית, הרי הסכמה כזו מחייבת רק את המסכימים ואינה עוברת אוטומטית לבאים אחרים.
וחייב כל דור לשאול את עצמו אם הוא מסכים, מקבל או דוחה  הכל, קצת או כלום.
והחינוך יהיה אז  לא ההנחלה המפורסמת אלא ההכשרה להיות:
שותף, בודק, שוקל ובוחר בין אלטרנטיבות."

מי שבוחר להיות מחנך, עליו לדעת שזו אינה עבודה אלא שליחות ודרך חיים.

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

אני והאגו

על-פי פרויד הנפש מורכבת משלוש רשויות: סתמי – איד; אני – אגו; אני עליון – סופר אגו.
האגו מתווך בין האיד (היצרים, כמו: רעב, כעס) לבין הסופר אגו (עקרונות המוסר והנורמות החברתיות של האדם).
מכאן, ש- אגו "בריא" הוא אגו המצליח לשמור על איזון בין הדחפים הפנימיים של האדם לבין הציוויים החברתיים.

האגו הוא החלק המהווה את עיקר המודע של האדם. האדם אינו נולד עם אגו, אלא הוא מתפתח בבני האדם, תוך כדי מגע וקשר שלהם עם המציאות.
כאשר התינוק מבחין שלא כל רצונותיו באים לכלל מענה ע"י העולם הסובב אותו, כאן נוצר לראשונה האגו שלו.

האגו הוא,אפוא, הזהות הרוחנית והפיסית של האדם – המהות שלו.
כדי לדעת מיהו, על האדם בראש וראשונה לדעת לקבל את עצמו, כפי שהוא, על הכישרונות, היכולות והחולשות שבו. כך יוכל להכיר את האגו שלו – האם הוא מנופח וגורם לו לנהוג בברוטאליות ובאטימות לב, האם הוא צנוע, מרחיק אותו מקנאות, מקטנוניות וגורם לו להיות רחב לב, סולח, משחרר…

כיון שהאגו הוא החלק באישיותנו המצביע בפנינו על מי שאנחנו, על ההערכה העצמית שלנו ועל חשיבותנו, הרי כשההערכה העצמית נמוכה, האגו "תופס פיקוד" ורוצה להראות לכולם – "כמה אני שווה…" וזאת כדי לקבל חיזוקים חיצוניים (זה למשל המקרה, שכולנו בודאי נתקלנו בו – אדם שבחברה יתפוס פיקוד, ירבה לספר ולפאר את עצמו, עד שכולם יטפחו על שכמו בבחינת "אין כמוך").
לכן חשוב שהאדם יהיה מודע לעצמו ובעל הערכה עצמית לכישוריו, על סמך מעשיו ואז לא ישתלט עליו האגו והאדם לא יחפש חיזוקי סרק.

בעולם הרוחני קיימות דעות שונות באשר לאגו. יש הטוענים שצריך לבטלו, כי הוא תופעה שלילית, באשר הוא צורך כפייתי של האדם, לראות את עצמו כמיוחד ושונה מאחרים. ויש הטוענים שפשוט צריך להפחית את האגו או לבט

לקריאת המאמר
שפת גוף

אבחון בשפת גוף

שפת גוף היא שפה לכל דבר

שפת גוף הינה שפה, בה משמשות הבעות הפנים, תנועות ותנוחות הגוף השונות, להבעה ולהעברה של מסרים רצויים.
רוב התקשורת בין אנשים מועברת דרך התת מודע, כגון שפת גוף, תנוחת גוף, אינטואיציה וכו'.

לקריאת המאמר
nlp

הכוח של המוח

כולנו יודעים שכוח רב טמון במוחו של כל אחד ואחת מאיתנו – הכוח לשנות תפיסות עולם, הכוח לגרום לתהליכים בחיינו לקרום עור וגידים ועוד…
השאלה היא כיצד אנו יכולים להתוודות לאותו כוח ולמצות את אותו פוטנציאל, הגלום באונות הימנית והשמאלי של מוחנו.

בתחילת שנות ה 60 חקר רוג'ר ספרי את פעילות המוח וגילה את חלוקת העבודה בין שתי אונות המוח.
הממצאים היו :
האונה השמאלית –  מתמחה  בכל הקשור בשפה ובמיומנויות מוטוריות, זו- היא האונה הרציונאלית הלוגית.
האונה הימנית – מתמחה  בכל הקשור לפונקציות המרחב ,זו-היא האונה האנלוגיות , האחראית על ביטויי  הרגשות .

לכל אדם יש צד דומיננטי יותר , אשר נקבע על פי תורשה וסביבת גידול.

לקריאת המאמר