אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה.

ביום מן הימים התחיל לחשוד האופה  שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות.
התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד.

רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין.
בשעת המשפט שאל השופט את האיכר:
אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?
לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר

כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?
אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר:
יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם….

ככה זה גם בחיים:

בין שאר המחשבות, ההרהורים, הזיכרונות, אני מציע לכל אחד להרכיב את "משקפי העצמאות" האישיים שלו ולחשוב

מכירה טבעית ? מה זה ? יש דבר כזה? איך מתחילים?

רגע ,רגע …., אני יודע שזה נשמע חלום, למכור באופן טבעי ללא מאמץ.
זה אמיתי, זה קל והכי חשוב זו הצורה הנכונה למכור ולשמר לקוח.

בואו נתחיל –

מכירה טבעית היא מכירה המתנהלת  בצורת שיחה נינוחה, בה אנו מבררים את צורכי הלקוח על ידי שאלות ומספקים לו את הצורך האמיתי שלו.
אנו פותרים ללקוח בעיה, נותנים לו מענה לדילמה.

השלבים הם :
 
הצגה עצמית
איתור צרכים על ידי שאילת שאלות
סגירה

הצגה עצמית –

קצרה ותמציתית. איש המכירות  יציג את עצמו ואת המוצר באופן כללי.
מומלץ להשמיע משפט פתיחה שידגיש את יתרון השירות או המוצר, כגון : " אני בטוח שהשירות הנ"ל יגדיל את התפוקה שלכם ב 10% …..".

מיתוס ושיברו והצמא למיתוס
 
בחרתי להקדיש מאמר לנושא המיתוס, שכן פגשתי בעבודתי אנשים רבים שמיתוסים שונים מכוננים את חייהם וכשהם מתנפצים מסיבה זו או אחרת, יש המרגישים משוחררים ויש המרגישים שאיבדו דרכם.
בי אישית עורר תמיד המושג "מיתוס", יראת כבוד. ראיתי בו מין התרחשות קדומים מלאת הוד.
כיום, בעידן הרלטיביסטי, כאשר אין אמת אחת וכל אחד והאמת שלו, גם המיתוסים הפכו להיות שבירים מאד. והתוצאה מחד, מחסור במיתוסים מספקים ומאידך, צמא למיתוסים.