צו החדשנות וצו המהירות בעולם העבודה של ימינו

צו חדשנות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

צו חדשנות

צו החדשנות וצו המהירות בעולם העבודה של ימינו

 
 
תחילת המאה ה-21, הסביבה בה אנו חיים ומתפקדים, היא דינאמית מאד ומתחוללים בה שינויים תכופים, המציבים אתגרים של מציאות חדשה ושינוי רדיקלי במבנה הארגונים הקיימים, המחייבים אימוץ שני הצווים: צו החדשנות וצו המהירות.
 
צו החדשנות – שום חלק קיים בשוק אינו בטוח כיום. שום אורך חיים של מוצר איננו ללא סוף. כך במחשבים, בהלבשה, בפוליסות ביטוח, בטיפול רפואי, בחבילות תיור בתוכנות שונות  ועוד.
התחרות משנה פני חברות, קורעת נתחים שלמים של עסקים מבוססים ומקפיצה עסקים חדשים, כשהיא משתמשת בנשק החדשנות. חברות עיסקיות מצטמקות ומתות, אלא אם כן, הן מסוגלות ליצור זרם בלתי פוסק של מוצרים חדשים.
צו המהירות – בסביבה החדשה, העסק חייב להביא במהירות את מוצריו החדשים אל השוק –לפני שהמתחרה יקדים אותו ו/או יחקה את מוצריו.
בעידן של התחדשות מתמדת, שינויים מהירים בארגון הם חלק מן השגרה. הם אינם נובעים מגחמה חולפת, אלא כחלק מהותי ממבנה הארגון ומהמענה הנכון שהוא מחויב לתת לסביבתו העיסקית כדי לשגשג ולהצליח.
שני צווים אלו, כיצד הם משפיעים על העובד?
כל עובד מחויב להכיר במציאות זו, להבין את ביטויה במסגרת תפקידו ולדעת להערך אליה. הווה אומר, בצד שיפור מתמיד הנועד לבחון ביצועים כדי לשפרם, תבוא התחדשות מתמדת  – שמטרתה ביטול ביצועים שאינם מתאימים והמצאת חדשים. פיתוח יכולות חדשות.
הצורך בחדשנות מעודד את האוטונומיה והיצירתיות של העובד. החדשנות זקוקה לניסוי וטעיה, לבקרה ובחינה ולעתים לכשלון, כדי להגיע להצלחה.
צו המהירות ורשתות התקשורת האלקטרוניות, מערערים את שרשרת הפיקוד הבירוקרטית בכך שדורשים ומאפשרים גישה מהירה של העובד לכל מנהל, כך שנוצרת בארגון תקשורת רב-ערוצית: למעלה, למטה ולצדדים.
מובן, שכל אלו דורשים למידה, למידה, למידה, בקורסים, בסדנאות, בהרצאות ועוד –
למידה כדרך חיים.

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

nlp

מהו אימון אישי?

מהו אימון אישי?

מושג האימון צמח מתוך עולם הספורט המקצועי בארה"ב, בשנות ה-70 של המאה
ה-20.המאמנים הצליחו לגרום לקבוצות ולספורטאים יחידים להגיע להשגים מרשימים. 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

לעזור לילד לצאת לחיים

"עוף גוזל, חתוך את השמים…"
 
"עוף גוזל, חתוך את השמים, טוס לאן שבא לך…" (אריק אינשטיין)
כל דור מתפתח ומעצב את דמותו באופן שונה מקודמו, באשר לסגנון החיים, לתעסוקה, למסלולי לימוד, לצריכה תרבותית, לאידיאולוגיה חברתית. מאז שנכנסנו לעידן הדיגיטאלי, הואץ עוד יותר קצב השינוי.
יחד עם זה, קיימים עדיין ערכי ליבה, שהם הבסיס להתפתחותה ולביסוסה של האישיות. וקיים, אולי יותר מתמיד, ה"חיפוש אחר העצמי", החיפוש אחר חירות אישית, מימוש עצמי, גיבוש האישיות וכו'.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מודל א.פ.ר.ת

                  

מודל אפרת הינו מודל הבא ללמדנו כיצד אנו מגיבים בסיטואציות בחיינו.
* ישנן דרכים שונות להתמודד עם לחצים, להגיב על אירועים ולפרשם.
* מודל א.פ.ר.ת מניח שהפרשנות הניתנת לאירוע מסוים, משפיעה על תוצאותיו.
  בדרך כלל אנו נוהגים לפרש באופן אוטומטי, בלי להתעמק ואז הפירוש עלול להיות
 שגוי ולהוביל לתגובות ולתוצאות בלתי רצויות.
* השימוש במודל א.פ.ר.ת עשוי לסייע בפרשנות של אירועים, תוך הבנת מרחב
 הפרשנויות והתגובות ותוצאותיהן.
  
המודל כולל 4 שלבים

            §         א – אירוע
§         פ – פירוש
§         ר – רגש הנגזר מתוך הפירוש
§         ת – תגובה הנגזרת מהרגש.
       והתוצאה הנגזרת מהתגובה.

דוגמא:
§         א –  אירוע: העובד לא ביצע את מכסת הטלפונית היומית שלו בתחום השיווק הטלפוני.
§         פ – פירוש: הוא בטלן או לא עובד טוב.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר