לחצים בעבודה

לחצים בעבודה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

לחצים בעבודה

לחצים בעבודה

 
עבודה היא ערך מרכזי בחיינו, לכן כל איום עליה גורם לתחושות לחץ וחרדה.
לפי מחקרים בארץ ובעולם, כ-30% מהעובדים מדווחים על לחץ ממקור תעסוקתי כגורם מרכזי לתחושות של מתח ודחק נפשי בחיים. ("ידיעות אחרונות", "רק בריאות" 2.12.07)
                
מקום העבודה בעולם המודרני וההשגי, הוא, כאמור, מקור בלתי פוסק ללחצים. הוא אינו עוד אותו מקום בטוח כפי שהיה בעבר – יש בו אי ודאות וחוסר בטחון כלכלי. שעות עבודה רבות, אחריות כבדה, דרישות גבוהות מצד הממונים התובעניים. "השורה התחתונה" היא החשובה. השאלה המקובלת על הממונים היא:  מה מבחן התוצאה? הקשיים, הדרך, לא תמיד מעניינים את הממונים.
גם שינויים ארגוניים, המוכנסים חדשות לבקרים בעידן שלנו, כדי לשפר את העבודה ולייעלה, מעוררים תחושות לחץ רבות, שכן הבלתי מוכר נתפס כמאיים.
 
כיצד בא לחץ זה לידי ביטוי?
                      
הלחצים הרבים באים לידי ביטוי ברמה הגופנית וברמה הנפשית כאחת.
ברמה הגופנית – באחד או יותר מהתסמינים הבאים: כאבי ראש, עייפות, צרבת, קוצר נשימה, ירידה במשקל, נדודי שינה, התפרצות מחלות כמו סכרת, התקף לב.
ברמה הנפשית – שוב באחד או יותר מהתסמינים – דכאון, חרדה, עצבנות, חוסר מוטיביציה, חוסר שקט.
 
כיצד ניתן להפיג לחצים?
     
ניתן להפיג לחצים בשתי רמות:
 
ברמת הארגון:
     
הארגון צריך להיות מודע לבעיה ולנסות להפיג לחצים ובכך להועיל לעובדים, למנוע תאונות עבודה, לעורר מוטיבציה ובסופו של דבר להעלות התפוקה – דבר שיועיל לארגון עצמו. וזאת ע"י פיתוח כלים ומיומנויות בקרב העובדים, ילמדום להתמודד עם רמות לחץ גבוהות. לקיים סדנאות בנדון במהלך יום העבודה, לפתח קשרים חברתיים בקרב העובדים, לקיים אירועים משותפים, חופשות משותפות ועוד.
               
"הכשרה לניהול מתח והפגתו היא השקעה שכל הצדדים מרוויחים ממנה: היא מובילה לעלייה בשביעות הרצון של העובד, לשיפור ביכולת הריכוז שלו ולהפחתת הסיכון לתאונות עבודה, וגם משפרת את התוצאות העיסקיות של המעביד וגורמת להפחתה בהיעדרויות,
ליחסי עבודה טובים ולשימור עובדים במקצוע." (שם – פרופ' ראובן ויסקופר, יו"ר הפורום למחלות לב וכלי דם).
 
ברמת הפרט:
         
* אימוץ גישה אופטימית לחיים.
* לקיחת דברים בפרופורציות מתאימות.
* לבדוק – אם הסיבה ללחץ לא בשליטתי, אתרגל לא לדאוג ולא להלחץ. אם בשליטתי –
  אבדוק מה ניתן לעשות. כך מפחיתים לפחות 50% מהדאגות.
* פניה לשיטות אלטרנטיביות להרפייה, כמו: מדיטציה, יוגה, טאי צ'י, פלדנקרייז.
* לקחת מדי פעם תקופת מנוחה למילוי מצברים.
* לנהוג עם הסביבה במאור פנים, במשך הזמן תחזיר הסביבה מאור פנים והלחץ יקטן.
 
כדאי ללמוד מטום פיטרס.
טום פיטרס כותב על דרכו להתמודד מול לחצים:
"אני חותר בסירה. מראה המים זגוגי. החרטום מפלח את פני המים. אני מפריע לכמה קורמורנים שמנסים לצלול עכשיו. אני דרוך. אני מחובר. אני אנושי. אני לא בעמק הסיליקון, תקוע בפקק תנועה, בין מיליונרים בני 28. יש לי, הייתם מאמינים – מחשבות".
 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

חינוך

שחיקת מורים

 
שחיקה הינה מושג המבטא שינויים התנהגותיים, הכרתיים ופיסיים, המתגלים אצל אנשי מקצוע בייחוד אנשי מקצוע המעניקים שירות לזולת. השחיקה נגרמת עקב מגע ממושך עם מקבלי השירות ובין אילו נמנים גם המורים. ישנן סיבות רבות התורמות לשחיקתם של המורים אך בעבודה זו אעמוד על טיבן של שלוש מהסיבות העיקריות: יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו, יחסי הגומלין של המורה לבין עמיתיו וציפיות של מורים מתפקידם.
  
יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

ניתוח – swot

ניתוח SWOT הינה שיטה לבחינת יכולת העסק לייצר יתרון תחרותי בסביבה שבה הוא פועל (שוק/תעשייה).
השיטה מנתחת את הסביבה הפנימית והחיצונית של הארגון, ועל בסיס הניתוחים מעריכה את סיכוייו של הארגון להצליח.
השם SWOT הוא ראשי תיבות של המאפיינים הנבחנים.

חוזק         Strength        S
חולשות     Weaknesses       W
הזדמנויות  Opportunities       O
איומים       Threats       T  

מודל ה swot מחולק לשתי קטגוריות עיקריות:
סביבה פנימית  וסביבה חיצונית.

סביבה פנימית = חוזקות וחולשות

חוזקות (Strengths): כוללות – משאבים ייחודיים של הארגון, ידע ייחודי ויכולות של הארגון.
כגון: הון, בידול, פריסה ארצית.
השאלות שהארגון צריך לשאול:במה הארגון חזק?מה הייחוד של הארגון? מה המשאב הייחודי של הארגון?
איזה ידע ייחודי קיים לארגון המבדיל אותו ממתחריו?

חולשות (Weaknesses): הגורמים המביאים לנחיתות הארגון ביחס לסביבה החיצונית ומונעים ממנו ליצור יתרון תחרותי.
למשל, אסטרטגיה מיושנת תמנע מהארגון לבצע שינויים דרושים כדי לנצל הזדמנויות בהווה.
תחלופה גבוהה, הון נמוך, פריסה נמוכה.
הארגון צריך לשאול את עצמו מהן הנקודות החל

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

טו בשבט

"תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי למינהו".
הכר את עצמך, את שורשיך את גזעך את ענפיך. מה מפעיל אותך? מהם ערכיך?

לקריאת המאמר