מה זאת אהבה?

אהבה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

אהבה

מה זאת אהבה?

"אומרים, אהבה יש בעולם – מה זאת אהבה". (ח.נ. ביאליק)
האהבה מספקת חומר יצירה לסופרים, משוררים, מחזאים, מוזיקאים, אומנים. היא ממלאה את מדפי הספרים, בוקעת מגרונות השרים, מעסיקה על הבמה את השחקנים וכמובן מלווה את כולנו לאורך החיים.
אמא תרזה ניסחה יפה את הכמיהה לאהבה: "רבים בעולם הזה מתים לפרוסת לחם, אבל יש רבים יותר שמתים לקצת אהבה". ועוד: "התרופה היחידה לבדידות, ליאוש ולחוסר תקווה היא האהבה".
ג'ובראן חליל ג'ובראן רואה באהבה את חזות הכל: "וכל עמל הוא לריק, אלא אם קיימת האהבה. ואם באהבה תעמול – אתה תהיה עם עצמך ועם האדם ועם האלוהים".
ויקטור פרנקל, אבי תורת הלוגותראפיה, ראה באהבה פן של תופעה אנושית ייחודית, שהיא יכולתו של האדם להתעלות מעבר לעצמו ולהתכוונן למשהו מחוצה לו.
ניטשה לעומתם, אינו חושש מלהתמודד עם סופה של האהבה: "מוטב לשבור את נדר הנישואין מאשר להשבר בגללו".
לאהבה יש תפקיד מרכזי בהמשכיות המין האנושי, בזכותה אנו מקימים משפחות, מביאים ילדים לעולם, מגדלים אותם וממשיכים את הדור.
על אהבת האדם דיברו חז"ל כשאמרו שהוא "כלל גדול בתורה" (ר' עקיבא) או "כל התורה כולה על רגל אחת – ואהבת לרעך כמוך" (הלל הזקן).
כלומר, אהבה היא החוק הכולל והמקיף את כל המציאות כולה. כלל זה גורס כי האדם יעניק לרעיו את אותה אהבה שהוא מעניק לעצמו. לכן חז"ל דורשים מהאדם קודם כל לאהוב את עצמו. המקובלים הרחיבו וטענו, שאדם אשר לא חווה אהבת אשה, לא יוכל לחוות אהבת אלוהים. במגילת "שיר השירים" אנו מוצאים את ניצחון האהבה הרומנטית: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".
ניתן לחלק את האהבה לכמה קטגוריות, כאשר לכל קטגוריה איפיוניה היחודיים: אהבה הורית, אהבה משפחתית, אהבה חברית, אהבה רומנטית, אהבה עצמית, אהבת אלוהים, אהבה לתחום עיסוק, אהבה לבעל חיים, אהבה לחפץ מסוים…
התרבות המערבית המודרנית מעניקה לאהבה הרומנטית חשיבות רבה, עד אשר יש הרואים בה תחליף למעמד שתפסה הדת בימים עברו.
בעבודתי אני נתקל לא אחת בראיה משובשת של המושג אהבה, לכן החלטתי להעלות כאן את הנושא.
והשאלה המרכזית שאשאל היא –  מה זאת אהבה?
אין ספק שזו שאלת השאלות.
האם אהבה היא כשאני מפיק תענוג מחברתך, כשכף לי אתך, כשאין התנגשות בין הרצונות שלי ושלך, כשהכול זורם בינינו, שכל מה שמעשיר אותי מעשיר גם אותך?
הקבלה מסבירה שאהבה אמיתית מתקיימת כאשר אהבתו של אדם לזולת היא כה גדולה, עד שהוא מרגיש את הרצונות והתשוקות של הזולת ממש כאילו היו שלו. לתפיסתה, אהבה היא הרבה יותר ממשיכה פיסית. אהבה אמיתית היא רוחנית! היכולת לאהוב את הזולת כמו ואף יותר מכמה שאני אוהב/ת את עצמי.
אני מציע שננסה להבין אהבה רוחנית ככזאת, שבבסיסה שוכנת האפשרות שניתנת לנו לראות את הטוב שבאדם ואת אותו הטוב להכיל ולמקסם. אהבה היא מכלול שלם של רגשות ותחושות, בנוסף לעבודה רוחנית יום יומית ומחויבות לצמיחת הקשר.
כלומר אהבה היא הבחירה שלנו. יש באפשרותנו לבחור לאהוב, לבחור להרגיש כך כלפי כל מי שנחפוץ.
אהבה הינה ערך אשר יש לחיות על פיו בכל ענפי החיים ולא רק בזוגיות.
ובאהבה – "שנינו יחד תחת מטריה אחת"… נחפש אפוא,שותף לצעוד איתו, להוקיר אותו, להישען עליו, לתמוך בו, למצוא דרכו את גבולותיו של כל אחד מאתנו לחוד ואת גבולות שנינו ביחד.
איך נמצא כזה שותף או כזו שותפה?
נפתח את עצמנו לחיים, נפתח את עצמנו לחברה, נשתחרר מהפחדים של "לשחק אותה בטוח", נתרגל את עצמנו לתת, נתרגל את עצמנו לשוחח, ליישב מחלוקות, לבחון כל דבר לגופו, להתייחס לעיקר ולא לחפור בתפל, ומעל כל אלו נפרוש את מטריית הכנות. הכנות אותה נביא בסופו של דבר, לכל מערכת יחסים שנפתח.
ולא נשכח –  ככל שנעניק יותר אהבה נקבל יותר אהבה.
אחוזי הגירושים העולים בעולם, מראים לנו שאנו מפספסים את ההזדמנויות לצמיחה הזוגית שניתנה לנו.
בדרך כלל אהבות מתחילות בציפיות גדולות ולמרות זאת, במקרים רבים מסתיימות באכזבות גדולות. מדוע?

לרוב כאשר המתאמנים אומרים לי:  "האהבה פשוט נגמרה…." או "אני לא סובלת אותו…." – זהו תהליך שהתפתח במהלך שנים ולא צץ כך משום מקום.

הפגיעה נוצרת לרוב, כאשר אחד, חלק, או כל הנקודות הבאות לוקות בחסר:
1.    כבוד  –      הכרה בייחודיות של בן הזוג. הזכות ליחס אנושי ומכובד, ולא יחס מבזה
                      ומשפיל.
2.    מחויבות – מחויבות להצלחת הקשר. השקעה יום יומית לטיפוח הקשר , ממש כמו
                     השקייה של פרח.
3.   הדדיות –   "נאה דורש, נאה מקיים". נתינה מתוך הכרה ביחסי גומלין בקשר
                      הבינאישי.
4.   תשוקה –   ההיבט הפיזי של ביטוי אהבה. כאשר הוא דועך במהלך השנים, עתידה
                      של מערכת היחסים תקבע, על פי יכולתו של הזוג ליצור מערכת תקשורת
                     המבוססת על שאר הפרמטרים.
5.  אינטימיות –  חברות אמת. שותפות מלאה לכל מהלכי החיים של בן הזוג. יצירת מקום
                       בטוח בו ניתן להעלות דברים ללא חשש – תקשורת זוגית בונה.
אסכם ואומר – אהבה היא תחושה עזה, היא ידיעה שזה המקום הנכון, גם אם ישנם
קשיים. אהבה היא הבנה שכולנו דומיםושונים כאחד. אהבה היא קבלה מלאה,
 ללא תנאים.
אהבה מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

מודל א.פ.ר.ת

                  

מודל אפרת הינו מודל הבא ללמדנו כיצד אנו מגיבים בסיטואציות בחיינו.
* ישנן דרכים שונות להתמודד עם לחצים, להגיב על אירועים ולפרשם.
* מודל א.פ.ר.ת מניח שהפרשנות הניתנת לאירוע מסוים, משפיעה על תוצאותיו.
  בדרך כלל אנו נוהגים לפרש באופן אוטומטי, בלי להתעמק ואז הפירוש עלול להיות
 שגוי ולהוביל לתגובות ולתוצאות בלתי רצויות.
* השימוש במודל א.פ.ר.ת עשוי לסייע בפרשנות של אירועים, תוך הבנת מרחב
 הפרשנויות והתגובות ותוצאותיהן.
  
המודל כולל 4 שלבים

            §         א – אירוע
§         פ – פירוש
§         ר – רגש הנגזר מתוך הפירוש
§         ת – תגובה הנגזרת מהרגש.
       והתוצאה הנגזרת מהתגובה.

דוגמא:
§         א –  אירוע: העובד לא ביצע את מכסת הטלפונית היומית שלו בתחום השיווק הטלפוני.
§         פ – פירוש: הוא בטלן או לא עובד טוב.

לקריאת המאמר
התפתחות עסקית

התנגדויות קניה– האם יש דבר כזה ?

לא סתם בחרתי לסיים את הכותרת בסימן שאלה.
כן , אני מסכים שיש התנגדויות קניה, ההתנגדות היא חלק מתהליך הקניה עצמו וכך יש לראותה.
ההתנגדות היא בעצם איתות קניה

בוא וניראה מדוע!

אני יוצא מנקודת הנחה שאם הלקוח לא היה רוצה את המוצר הוא לא היה אומר לי מדוע הוא לא רוצה , הוא פשוט היה אומר לא תודה. 
גם אם הוא אמר "לא תודה " הכוונה, " לא תודה "- היום , אבל מחר יום חדש והוא כן יהיה זקוק למוצר שלי.
ברגע שלקוח מבטא התנגדות , אני יודע מה מפריע לו, אני יודע כיצד הוא חושב – יש בינינו תקשורת.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר