מודל א.פ.ר.ת

מודל אפרת

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מודל אפרת

מודל א.פ.ר.ת

                  
מודל אפרת הינו מודל הבא ללמדנו כיצד אנו מגיבים בסיטואציות בחיינו.
* ישנן דרכים שונות להתמודד עם לחצים, להגיב על אירועים ולפרשם.
* מודל א.פ.ר.ת מניח שהפרשנות הניתנת לאירוע מסוים, משפיעה על תוצאותיו.
  בדרך כלל אנו נוהגים לפרש באופן אוטומטי, בלי להתעמק ואז הפירוש עלול להיות
 שגוי ולהוביל לתגובות ולתוצאות בלתי רצויות.
השימוש במודל א.פ.ר.ת עשוי לסייע בפרשנות של אירועים, תוך הבנת מרחב
 הפרשנויות והתגובות ותוצאותיהן.
  
המודל כולל 4 שלבים
            §         א – אירוע
§         פ – פירוש
§         ר – רגש הנגזר מתוך הפירוש
§         ת – תגובה הנגזרת מהרגש.
       והתוצאה הנגזרת מהתגובה.
דוגמא:
§         א –  אירוע: העובד לא ביצע את מכסת הטלפונית היומית שלו בתחום השיווק הטלפוני.
§         פ – פירוש: הוא בטלן או לא עובד טוב.
§         ר – רגש:    כעס.
§         ת – תגובה: צעקות או התכנסות בשתיקה וכו'.
       והתוצאה יכולה להיות פגיעה בתגמול או פיטוריו של העובד.
    פרשנות אחרת לאותו אירוע,  יכולה להוביל לתוצאה שונה לחלוטין –
§         פ – היו לו לקוחות והוא ביצע מכירות ולכן לא היה לו זמן לטלפונים יוצאים.
§         ר – גאווה, פרגון.
§         ת – מילה טובה, בונוס.
והתוצאה יכולה להיות חיזוק מעמדו או קידומו של העובד.
·         ככל שראייתנו תהיה נרחבת יותר, כך יגדל הסיכוי שנגיב בצורה רלוונטית ותואמת למציאות.

 

אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

nlp

Nlp – Neuro Linguistic Programming

     
   
Nlp –  זהו בעצם תכנות מחדש של המוח, של השפה העצבית.

גישת ה- NLP פותחה בארה"ב בשנות ה-70 של המאה שעברה ככלי לשיפור המצוינות תוך התמקדות בשאלות:

– כיצד יש אנשים שמצטיינים במה שהם עושים ?
– כיצד ניתן ללמוד מאותם מצטיינים?
– כיצד ניתן לפתח מתודולוגיה אשר באמצעותהיכול כל אחד להצטיין בתחומו?

מפתחי גישת ה-  nlp – הינם שני חוקרים מאוניברסיטת "סנטה קרוז":

ד"ר ריצ'ארד בנדלר –   פסיכותרפיסט, מתמטיקאיואיש מחשבים.
ד"ר גון גרינדר       –   בלשן.

שניהם תיעדו אנשים רבים מצוינים בתחומם כמו: מילטון, אריקסון,פריץ פרלס,ומצאו תבניות חשיבה דומות שאפשרו להם להיות "יוצאי דופן" בדורם. שני החוקרים אימצו תבניות אלו ובזמן קצר נחלו הצלחה עולמית בתחום הטיפולי.
מאז משתמשים בתבניות הללו כבמתודולוגיה להצלחה בתחומיי "עץ החיים".

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

"רעשים" מילוליים בתקשורת בינאישית

 
בשבוע שעבר, לקראת ט"ו באב, דברתי על יצירת קשר בן-זוגי, על מהות הקשר ועל האופן בו שומרים ומטפחים קשר זה. אך לא דברתי על מסרים המנפצים קשר או לא מאפשרים לו אפילו להתחיל.
היום אדבר על הפרעות מילוליות – על "רעשים" בקשר בין בני זוג ובין אנשים בכלל.

מה זאת אומרת "רעש" מילולי בתקשורת בינאישית?
באומרנו תקשורת בינאישית, אנו מתייחסים לתקשורת מילולית ולתקשורת בלתי מילולית. הפעם, כאמור, אתייחס למילולית – למלים יש כוח רב לעודד ולחזק, אך גם להרוס ולדכא – תקשורת מילולית עשויה ליצור קשר, אך עלולה גם ליצור קצר במערכות יחסים.

תקשורת בינאישית בסיסית מדברת על:
מוען המעביר מסר לנמען. הנמען מגיב על המסר (או לא) וחוזר חלילה.
היכן יכולים,אפוא, להופיע ה"רעשים", העלולים להפריע לתקשורת בינאישית?
אנו מזהים את ה"רעשים" המילוליים במסר. ד

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מה בין קריירה ומשפחה?

 
פעמים רבות מגיעים אלי זוגות בתחום אימון אישי, כאשר הבעיה המציקה ביותר היא עבודתו מרובת השעות של הגבר. 
                               
חיי העבודה בימינו מאד תובעניים. אנשים השואפים לקריירה, משקיעים בעבודה את מרבית שעות היום וברור שהדבר בא על חשבון משהו.
משפחה וקריירה נתפסים כשני עולמות המצויים בקונפליקט מתמיד.
השאלה החוזרת ונשאלת היא: איך בונים קריירה מצליחה בעולם תובעני כשלנו ויחד עם זה מטפחים ומשקיעים בזוגיות, במשפחה ובילדים? איך מוצאים את שביל הזהב בין קריירה, זוגיות ומשפחה? איך רואים בקריירה ובמשפחה גורמים משלימים זה את זה?

צעד ראשון, כמו שאני אומר תמיד – מודעות למצב. להסתכל למציאות בעיניים: מה קורה במשפחה שלנו? מהם הצרכים של כל אחד מבני המשפחה? מה בא על סיפוקו ומה לא? וכו'.

צעד שני – דיאלוג פתוח. לשים הכול על השולחן. להעלות את הערכים החשובים לנו במשפחה, את העקרונות לאורם אנו רוצים לחיות ועפ"י מפה זו לרשום את סדר העדיפויות שלנו, כך שנקבל תמונה מאוזנת של חיינו.
ובתמונה כזו – אם האישה טוענת כנגד שעות עבודה רבות של הבעל – יש לבדוק מה בעצם מסתתר מאחורי טענה זו? מה נפגע משעות עבודתו הממושכות?
האם הטיפול בילדים? האם הקשר המשפחתי? האם חיי התרבות והבידור? האם הטיפול בבית (ניקיון, תחזוקה)?
לכל השאלות הללו מנסים ביחד לתת מענה, תוך שמירה על האינטרסים האישיים של כל אחד מבני המשפחה בשילוב עם האינטרסים המשותפים.

אתן דוגמה לכל טיעון:
לגבי הטיפול בילדים – מוצע לקבוע זמנים קצובים מדי יום, שיהיו קודש לקשר עם הילדים – שיחה, משחק, טיול (ללא טלפונים וללא עיסוקים אחרים).
לגבי קשר משפחתי – לקבוע לפחות פעם בשבוע ארוחה משותפת ופעם בשבוע בילוי משפחתי משותף.
לגבי בילוי זוגי – לצאת אחת לשבוע ביום קבוע לב

לקריאת המאמר