"רעשים" מילוליים בתקשורת בינאישית

מתכון תקשורת

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מתכון תקשורת
"החיים והמוות ביד הלשון" (משלי י"ח 21)
 

"רעשים" מילוליים בתקשורת בינאישית

 
בשבוע שעבר, לקראת ט"ו באב, דברתי על יצירת קשר בן-זוגי, על מהות הקשר ועל האופן בו שומרים ומטפחים קשר זה. אך לא דברתי על מסרים המנפצים קשר או לא מאפשרים לו אפילו להתחיל.
היום אדבר על הפרעות מילוליות – על "רעשים" בקשר בין בני זוג ובין אנשים בכלל.
מה זאת אומרת "רעש" מילולי בתקשורת בינאישית?
באומרנו תקשורת בינאישית, אנו מתייחסים לתקשורת מילולית ולתקשורת בלתי מילולית. הפעם, כאמור, אתייחס למילולית – למלים יש כוח רב לעודד ולחזק, אך גם להרוס ולדכא – תקשורת מילולית עשויה ליצור קשר, אך עלולה גם ליצור קצר במערכות יחסים.
תקשורת בינאישית בסיסית מדברת על:
מוען המעביר מסר לנמען. הנמען מגיב על המסר (או לא) וחוזר חלילה.
היכן יכולים,אפוא, להופיע ה"רעשים", העלולים להפריע לתקשורת בינאישית?
אנו מזהים את ה"רעשים" המילוליים במסר. דוגמאות:
–   כאשר המסר בעל מספר פנים ומספר פירושים, למשל: הבוס מזמין את מזכירתו לארוחה. היא אינה יודעת כיצד לפרש את ההזמנה. האם לבוא עם בן-זוגה? האם זה מפגש רשמי? האם הבוס מנסה "להתחיל" אתה וכו'.
–   כאשר המסר לא אמין, למשל:מוכרהמשבח את סחורתו מעל ומעבר והקונה מזהה בקלות את ההפרזה שבשבחים.
–   כאשר המסר לא ברור, למשל:המורה מנחה את תלמידיולפעילות מסוימת, שאינה ממין התוכן הנלמד ואינה ברורה.
–   כאשר המסר פוגע ומעליב, למשל: שתי חברות נפגשות ואחת אומרת לשניה – כל-כך שמנת לאחרונה, מה קרה לך?
–   כאשר המסר מועבר במלים גסות, למשל: מוען המשתמש במלים גסות מול נמען שרגיש למלים כאלה.
–   כאשר המסר מועבר במלים גבוהות מדי, למשל: מוען המשתמש בשפה מליצית, במטאפורות ובציטוטים מול אדם שאינו מבין בדברים אלו.
בכל המקרים הללו, הדגמתי "רעשים" בתקשורת, העלולים להפריע וליצור קצר במערכות יחסים.
כולנו רוצים קשר וראו כמה רבים הרעשים סביבנו.
הדבר מזכיר את משל הקיפודים של הפילוסוף הגרמני ארתור שופנהאואר שאמר – מסלול חיינו מתנהל כמו עדת קיפודים בעת קרה, הרוצים להתחבר אחד לשני, אך הקוצים מונעים זאת מהם.
ואסיים בנימה אופטימית – תקשורת בינאישית היא התנהגות נלמדת. ניתן לשפר מיומנויות תקשורת בינאישית על-ידי רכישת ידע והתנסויות מודעות, כמו: ניהול קצב שיחה, ניהול כעסים, זיהוי קצרים בתקשורת, אמפתיה לדובר שממול, הגברת הסבלנות והסובלנות, הפעלת טכניקה להפגת מתחים ועוד.
מודעות ולמידת כל אלו, יאפשרו לנו לשדר את המסרים הנכונים ולהשיג את מטרותינו.

 

אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

למידה בארגון

פיטר סנג'י בספרו: "הארגון הלומד" כותב: "הארגונים שיצטיינו בעתיד יהיו הארגונים שיגלו כיצד למצות את המחויבות של האנשים ואת יכולתם ללמוד בכל הדרגים של הארגון… אפשר לומר שכל קהילת העסקים הבינלאומית לומדת ללמוד ביחד והופכת לקהילה לומדת, בעוד שבעבר היו ענפים רבים בשליטתו של מנהיג בלתי מעורער".
כיום אי-אפשר להסתפק בכך שאדם אחד ילמד בשביל הארגון, שהוא יהיה "האיסטרטאג הגדול" וכולם יצייתו להוראותיו.

לקריאת המאמר
nlp

הכוח של המוח

כולנו יודעים שכוח רב טמון במוחו של כל אחד ואחת מאיתנו – הכוח לשנות תפיסות עולם, הכוח לגרום לתהליכים בחיינו לקרום עור וגידים ועוד…
השאלה היא כיצד אנו יכולים להתוודות לאותו כוח ולמצות את אותו פוטנציאל, הגלום באונות הימנית והשמאלי של מוחנו.

בתחילת שנות ה 60 חקר רוג'ר ספרי את פעילות המוח וגילה את חלוקת העבודה בין שתי אונות המוח.
הממצאים היו :
האונה השמאלית –  מתמחה  בכל הקשור בשפה ובמיומנויות מוטוריות, זו- היא האונה הרציונאלית הלוגית.
האונה הימנית – מתמחה  בכל הקשור לפונקציות המרחב ,זו-היא האונה האנלוגיות , האחראית על ביטויי  הרגשות .

לכל אדם יש צד דומיננטי יותר , אשר נקבע על פי תורשה וסביבת גידול.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

המורה/המחנך הראוי

לפני כחודש מלאו 65 שנה לדרכו האחרונה של יאנוש קורצ'אק, שיצא בראש 192 תלמידיו ועוד 8 מבוגרים עובדי המוסד החינוכי שבראשו עמד, אל מותם במחנה ההשמדה.
כשאני חושב על מחנך גדול – הרי יאנוש קורצ'אק (הנריק גולדשמיט) הוא הדוגמה, הוא המופת.
אל בית היתומים שלו הגיעו ילדים מעולם עני וקשוח, שהביאו עמם הרבה חרדות, פחדים וחשדנות. הוא לא היפנה אותם למורי עזר, למורות טיפוליות, לפסיכולוגים או לחינוך מיוחד, אלא לקח על עצמו את המשימה להחזיר להם את אשר נגזל מהם באמצעות מה שכינה:
"אהבה פדגוגית"."אהבה פדגוגית" מושגת לפי קורצ'אק כאשר המבוגר מכובד בעיני הילדים, כאשר רמתו הרוחנית גבוהה, כאשר הוא מהווה עבורם דגם לחיקוי ונותן דוגמה אישית לכל מה שהוא מבקש מהם, כאשר הוא נמנע מלהשתמש בסמכות כפייתית, מתיחס בכבוד לילדים, מחנכם לעצמאות, מבטיח להם שמחת חיים בצד משענת והנאה בתחום האינטלקטואלי.
ועתה צא ולמד – כמה מורים כאלה היו לנו בימי חיינו? כמה מורים (אם בכלל) אנו זוכרים, אשר השפיעו על חיינו השפעה מכוננת?

לקריאת המאמר
nlp

צמיחה אישית

כל אחד מאיתנו חובה צמיחה אישית.
אך כל אחד מתייחס אליה בצורה שונה.

יש מי שלוקח את הצמיחה כמארג של בעיות שיש לפתור, טעיות שצריך לשלם עליהן וסבל שצריך לשאת.
יש מי שמתייחס לצמיחה כתהליך של גדילה, של התנסות, של אוסף חוויות, של ניסוי וטעיה.
זאת להערכתי,  הראייה הבריאה יותר להסתכלות על מכלול הקורה אותנו בחיינו.

לקריאת המאמר