הידע עצמו הוא עוצמה" (פרנסיס בייקון)
הטיפול בידע
התרבות האנושית עברה עד עתה שלושה גלי שינויים והיא מצויה בגל הרביעי:
גל ראשון – הגל החקלאי – הייצור האנושי עבר מעיסוק בלקט ובציד אל עיקר
העיסוק בחקלאות.
גל שני – תיעוש – הייצור האנושי עבר מעיקר העיסוק בחקלאות על עיקר
העיסוק בתעשיה.
גל שלישי – גל המידע – החל בשנות הששים, מעבר מעיקר העיסוק בתעשיה מכנית אל עיקר
העיסוק בתעשיית מידע. מכונה – עידן המידע.
גל רביעי – גל הידע – האנושות תתנסה בו בעשורים הראשונים של המאה החדשה.
מתאפיין במעבר מסחר במידע ליצור מידע, דהיינו: יישום מידע בזמן אמת.
עיקר הפעילות האינטלקטואלית בגל הידע תהיה הגברת ערך המידע הזמין: ניתוחו, סיווגו וארגונו במשמעות חדשה.
מכאן ההבחנה: ידע הוא יישום מוצלח של מידע בעיתוי נכון. זאת אומרת, היכולת לייצר ערך מוסף אישי, אתני ותרבותי ייחודי למידע הקיים, לקשר את המידע החדש לידע שכבר נמצא אצל האדם. יש המכנים זאת "ידע פורה" דהיינו: ידע שאינו "מצוי שם" סתם, או נדרש בעת בחינה, אלא כולל זכירה, הבנה ושימוש פעיל וכך מתפקד בצורה עשירה בחייהם של אנשים ועוזר להם להבין את העולם ולהתמודד עמו.
הגישה לידע אומרת אפוא:
- ידע איננו צבירת פרטי תוכן – אלא תגובה לידע, פרשנות, ארגון ומיפוי ידע, יצירת ידע וכד'.
- ידע איננו תוכן במובן ה"צר" – מדובר בבעיות, מושגים, ערכים, דילמות וכד'.
- למידה איננה צבירת ידע, אלא רכישת כלים להבניית הידע (ארגונו, פרשנותו,הבנה אישית וכד')
- הבניית ידע והטמעתו אומר שלמידה הוא תהליך דינמי ויצירתי של חשיבה, וכשלומדים משמעותית באופן הקשרי, מושגי, אינטראקטיבי, יוצרים ידע.
- תהליכים כאלה נעשים פעמים רבות בקהילה – קהילת עסקים, קהילת העסק הבודד, קהילת כתת לימוד, קהילת קורס מסוים וכיו"ב. בתהליך כזה, הקהילה הזו (ולא משנה גודלה), היא קהילה בונה ידע וברוב המקרים היא גם מעריכה את הידע שבנתה. זוהי הערכה אותנטית, עפ"י קריטריונים החשובים לאותה הקהילה, וכך באה לקדם באופן מעשי את הידע שנבנה.
