ערכים – מהם?

ערכים

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

ערכים

ערכים לבני-אדם

 

"ערכים לבני-אדם הם כמו שורשים לעצים. ללא שורשים, עצים נופלים ברוחות סער עזות. ללא ערכים, בני-אדם נופלים כשמכים בהם משברי היקום". (קרלוס ריילס)
דבריו אלו של הפילוסוף הספרדי קרלוס ריילס הם למעשה, מהותם של ערכים.

ערכים הם אבן מסד באישיותו של האדם, לכן אני שב וכותב עליהם, בהקשר לנושאים שונים. זוהי גם הסיבה שהביאה אותי להקדיש להם כתבה זו.

לערכים הגדרות רבות. אביא את ההגדרות המייצגות ביותר בעיני:
– "ערך הוא דבר שאדם בוחר בו עבור עצמו, כדי לנהוג ולחיות לפיו, משום שהוא מאמין שהוא טוב". (פרופ' ליבוביץ).
– "ערכים הם עקרונות עליהם מושתתת המערכת הנורמטיבית של החברה". (אינצ' למדעי החברה).
– "ערך – אמות מידה להבחנה בין טוב לרע". (פרופ' מינקוביץ).
– "ערכים הם עקרונות הפעולה או הנורמות של התנהגותנו". (רוטנשטיין).
– "הערכים בידי האדם הם כמין סרגל לבדיקת הישר".

מקובל לחלק את הערכים לשתי קבוצות:
ערכים נצחיים – הנוגעים לאידיאות, כמו: שיוויון, שלום, אהבה, חירות, יושר, צדק, אהבת המולדת וכיו"ב.
ערכים אינסטרומנטאליים – שמטרתם להביאנו למימוש מטרות מסוימות, כמו: חריצות, טוב-לב, נימוסים, אחריות, השגיות, התחשבות וכיו"ב.

אם אסכם לעצמי דברים אלו אומר:
ערכים הם אידיאלים שהאדם מאמין בהם וחותר להגשמתם וככאלה, הם מהווים אמות-מידה או מצפן להתנהגותו.
לאדם יש יכולת לעצב את סולם הערכים של עצמו, על פיו הוא קובע את מטרותיו, שאיפותיו ודרכו בחיים.
מכאן – ערכיו של האדם הם יסודות מכוננים של קיומו.

מתוך שהבנו מהו ערך, עולות השאלות:
– האם ערך קשור לגנטיקה או האם הוא נרכש?
– האם ערך הוא סוג של תבנית חשיבה?
– האם ערך הוא כלי, אידיאה או מטרה?
– מה עושים כאשר יש קונפליקט בין ערכים?להרחבה ניתן לקרוא את המאמר על קונפליקט בין ערכים.
– והעיקר – מה הם הערכים המכוונים את התנהגותי, את בחירותי והעדפותי ואת חיי בכלל?
אני מקווה שכל אחד יוכל לענות על שאלות אלו עם סיום קריאת הכתבה.

כל אחד מאתנו מחזיק במערכת ערכים, הנובעים בעיקר מהשפעתם של הורינו, החברה בה גדלנו, התרבות בה התפתחנו, ארועים שחווינו בחיינו ומאמונתנו מה נכון עבורנו.

ב"מפגש" של האדם עם עצמו – מפגש רלבנטי ומשמעותי בכל גיל, חשוב שהאדם יזהה ויכיר את הערכים האישיים החשובים לו. כיצד ניתן לעשות זאת?
לשם כך, אני מציע לענות על השאלות הבאות, במלוא היושר האישי:

– מה מעורר בי השראה?
– מה מרגש אותי?
– מה מלהיב אותי?
– מה אני נהנה/ית להעניק לאחר?
– מה אני מבקש/ת לקבל מאחר?
– מה מכעיס אותי?
– מה מערער את בטחוני?
– מה מחזק את בטחוני?
– מה חשוב לי במערכת היחסים עם חברי?
– מה חשוב לי במערכת היחסים עם בן/בת זוגי?
– כלפי מי או כלפי מה אני מרגיש/ה מחויבות בלתי ניתנת לערעור?
– מהו הדבר אשר בלעדיו חיי לא יהיו חיים?
– ערוך/י רשימת מעשים שעשית בימים האחרונים. זהה/י בהם ערך אחד בולט.
ניתן כמובן, להוסיף שאלות נוספות ברוח זו.
התשובות לשאלות אלו, יעלו בפני האדם את מערכת הערכים לפיה הוא חי ופועל.

לסיוע – לפניכם רשימה של ערכים:
גמישות, מחויבות, עקביות, סובלנות, שקיפות, הסתגלות, הגינות, מנהיגות, עצמאות, שיתוף פעולה, נתינה, יצירתיות, ישירות, יוזמה, צדק, איכפתיות, משמעת עצמית, ריחוק, הסתגרות, תושיה, יושר, נאמנות, חברות, כיבוד האדם, ענווה, נהנתנות, אמת, אחריות, אדיבות, בטחון עצמי, בחירה.לרשימה מלאה על ערכים.

מדוע כל זה חשוב?
הערך הוא מצב נוכחי ולא עתידי. כך אני נוהג כיום. התשובות שנתנו מתייחסות למצבים קונקרטיים עכשויים. תוקפו של הערך הוא הכרעתו האישית של האדם. הוא נתון, אפוא, לשיקול מחודש ולהכרעה מחודשת.
אני מציע, אפוא, שוב "מפגש" של האדם עם עצמו, לאור התשובות שהוא נתן לשאלות שלעיל, בו ישאל האדם את עצמו:
האם זה האדם לו ייחלתי? או שמא עלי לשנות משהו? לטפח ערך נוסף שחשוב לי? לחדד ערך מסוים? לנסות ולבטל חשיבותו של ערך המכוון את דרכי ואני אינני שלם עמו?
אדם המכיר את מערכת הערכים המכוונת את דרכיו – שולט בחייו, שולט בעתידו, מנהיג את חיוו ולא מונהג על ידם.

ערכים בארגון

כפי שהאדם מתנהל על-פי ערכיו, כך גם ארגון עיסקי זקוק לערכים, כדי לייצר תרבות עיסקית חיובית בחברה. כדי להגדיר מה מקובל ומה לא, כדי לסייע לעובד בפיתוח תבניות חשיבה נכונות לחברה, בתהליך קבלת ההחלטות שלו.

ה"חזון" של החברה חייב להיות מבוסס על ערכים, שכן הערכים הם הדברים בהם מאמינה
החברה, שמכוונים את התנהגותה והחלטותיה ותומכים בחזון שלה.

בספר "לנצח נבנו", אחד הממצאים החשובים הוא, שחברות השורדות לנצח הינן בעלות חזון מוצק שמובן ע"י כל עובדי החברה, וערכי החברה ידועים ומובנים לכל עובד, עד שהם הופכים לחלק מהדי.אנ.אי. שלו.

ב"חזון" העיסקי מופיעים הערכים מתורגמים להתנהגויות. למשל – הערך פתיחות מחייב את בעליו להיות מוכן לשמוע ו/או לקבל דעות של אחרים, לומר דעתו בגלוי באופן הוגן, להציג את מצב החברה כפי שהוא, גם אם אינו מזהיר באותה עת ולקחת אחריות גם לגבי כשלונות עיסקיים. או הערך הגינות סביבתית – מחייב שמירה על סביבה נקייה, אחריות כלפי העובדים, השתתפות בפעולות שונות למען הסביבה, התנדבויות במסגרות ירוקות וכו'.

לחברת "מייקרוסופט" למשל, יש אתר אינטרנט פנימי, המוקדש לערכים. לגבי כל ערך יש בו עמוד המסביר את הערך, נותן דוגמאות של עמידה ואי-עמידה בערך, מסביר את התכונות הנדרשות כדי לעמוד בערך, מציג ניתוחי אירוע לגבי הערך, מציע תכנית פעולה לגבי שיפור ביכולות במידה ומאובחנת בעיה. כמי-כן, מתקבלים לעבודה רק כאלה התואמים את ערכי החברה. כך מודגש מאד שחזון וערכים אינם סיסמאות אלא בסיס לבניית אירגון המתפקד טוב יותר.

ולבסוף – חשוב כי נזכור: הצהרות על קיום ערכים אינן משקפות בהכרח התכוונות אליהם.
"ערכים אינם נמדדים בהיותם על המדף, אלא בהתמודדות על הגשמתם". (מרטין בן-מורה).

 

אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר
זוגיות ומשפחה

פיתוח הערך אחריות בילדים במשפחה

הנושא – פיתוח הערך אחריות בילדים במסגרת המשפחתית, הוא נושא בו אני מרבה לעסוק בתחום אימון אישי, הוא נושא המרבה להעסיק את ההורים ולכן החלטתי להעלות מקצת הרעיונות על הכתב. אין לי ספק, שמשפחות רבות, שהעניין קרוב לליבם, ימצאו דרכים נוספות לפתח אחריות בקרב ילדיהם וככל שירבו, כן ייטב.
בעקרון מתאימים דברי לטווח גילאים רחב מילדות ועד בגרות.

אני רואה בהורים, את המבוגרים המובילים את התהליך. ככל שיתחילו בכך בשלב מוקדם של התפתחות הילד הראשון, יהפוך הדבר לתרבות המשפחתית, לאורח החיים במשפחה. כל ילד שייווסף, יכנס לאווירה וכל ילד שיגדל, ימשיך לפתח את הגישה ויעמיק את רבדי האחריות שלו.

אין בכוונתי לרפות ידיהם של אילו שטרם עשו זאת במודע וילדיהם גדלו. בכל שלב של חיי המשפחה, אפשר, רצוי וכדאי להתיישב סביב השולחן ולהעלות את סוגיית האחריות והערבות ההדדית, לבטא את התרומה שייתרם כל אחד במשפחה לאורם ולקבוע כיוון דרך, גבולות וסייגים, עפ"י מפת הצרכים של כל אחד מבני המשפחה.
            
הווה אומר, לקבוע מה פירוש:

לקריאת המאמר
חינוך

שחיקת מורים

 
שחיקה הינה מושג המבטא שינויים התנהגותיים, הכרתיים ופיסיים, המתגלים אצל אנשי מקצוע בייחוד אנשי מקצוע המעניקים שירות לזולת. השחיקה נגרמת עקב מגע ממושך עם מקבלי השירות ובין אילו נמנים גם המורים. ישנן סיבות רבות התורמות לשחיקתם של המורים אך בעבודה זו אעמוד על טיבן של שלוש מהסיבות העיקריות: יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו, יחסי הגומלין של המורה לבין עמיתיו וציפיות של מורים מתפקידם.
  
יחסי הגומלין בין המורה לבין תלמידיו:

לקריאת המאמר