אווזי הבר טסים במבנה V אופיני:
בחוד המבנה נמצא המנהיג, הנושא בנטל העיקרי של ההובלה.
הטיסה במבנה מקנה לכל אחד מחברי הלהקה את היתרון של הפחתת החיכוך עם האויר, וכן את האפשרות להגביה עוף בעזרת משק כנפיו של האווז שנמצא לפניו.
לכן, הטיסה במבנה זה היא יעילה ומהירה בכ- 70% יותר ממעופו של אווז בודד.
כתוצאה ממנה, גדל טווח מעופה של הלהקה והיא מסוגלת להגיע למחוזות רחוקים יותר.
כאשר סוטה אחד האווזים ממקומן הנכון במבנה, מיד הוא חש בהתגברות החיכוך בינו לבין האויר, וממהר לתקן את מסלולו אל המיקום הנכון, שיאפשר לו להנות מתנאי מעוף משופרים.

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם
היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם.
בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח
ובמעדנייה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח.
חיפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה
מצאה פינה והתיישבה והכרטיס בכיסה.

היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה
כשבזוית עינה הבחינה, בגבר שהתיישב לידה,
היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל,
בחוצפתו העיז המנוול,
לשלוח יד אל שקית העוגיות שביניהם הייתה מונחת,
וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת.

היא החליטה להתעלם מהחוצפה והגסות.

"יום הרצל" חל ב-י' באייר, יום הולדתו של הרצל והוא יום זיכרון ממלכתי.
הפרשנות סביב מורשת הרצל אינה אחידה ובכל-זאת גדולתה בכך שכמעט כל הזרמים הפוליטיים בישראל, מוצאים בה חלקים לרוחם. על זה נאמר – כל אחד וההרצל שלו.
הרצל הוכיח כי "חלום ומעשה אינם שונים כל-כך, כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי אדם בחלום יסודם וגם אחריתם חלום" (הרצל ב"אלטנוילנד").

חזונו של הרצל הוגשם והעם היהודי שב לארצו. המציאות השוררת כיום בישראל, עלתה ללא ספק על דמיונו של הרצל. כך כפי שההישגים עצומים, כולנו יודעים שהקשיים עצומים לא פחות, מבית ומחוץ.

בשובו מהקונגרס הציוני הראשון שכינס בבאזל בשנת 1897, כתב הרצל ביומנו:
"אם אמצה את קונגרס באזל בדיבור אחד – שאזהר שלא להגותו ברבים – הריהו זה:
                                 

בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים.
אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי.
אולי בעוד חמש שנים, ובודאי בעוד חמישים שנה,
יודו בכל כולם".