מה זאת אהבה?

אהבה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

אהבה

מה זאת אהבה?

"אומרים, אהבה יש בעולם – מה זאת אהבה". (ח.נ. ביאליק)
האהבה מספקת חומר יצירה לסופרים, משוררים, מחזאים, מוזיקאים, אומנים. היא ממלאה את מדפי הספרים, בוקעת מגרונות השרים, מעסיקה על הבמה את השחקנים וכמובן מלווה את כולנו לאורך החיים.
אמא תרזה ניסחה יפה את הכמיהה לאהבה: "רבים בעולם הזה מתים לפרוסת לחם, אבל יש רבים יותר שמתים לקצת אהבה". ועוד: "התרופה היחידה לבדידות, ליאוש ולחוסר תקווה היא האהבה".
ג'ובראן חליל ג'ובראן רואה באהבה את חזות הכל: "וכל עמל הוא לריק, אלא אם קיימת האהבה. ואם באהבה תעמול – אתה תהיה עם עצמך ועם האדם ועם האלוהים".
ויקטור פרנקל, אבי תורת הלוגותראפיה, ראה באהבה פן של תופעה אנושית ייחודית, שהיא יכולתו של האדם להתעלות מעבר לעצמו ולהתכוונן למשהו מחוצה לו.
ניטשה לעומתם, אינו חושש מלהתמודד עם סופה של האהבה: "מוטב לשבור את נדר הנישואין מאשר להשבר בגללו".
לאהבה יש תפקיד מרכזי בהמשכיות המין האנושי, בזכותה אנו מקימים משפחות, מביאים ילדים לעולם, מגדלים אותם וממשיכים את הדור.
על אהבת האדם דיברו חז"ל כשאמרו שהוא "כלל גדול בתורה" (ר' עקיבא) או "כל התורה כולה על רגל אחת – ואהבת לרעך כמוך" (הלל הזקן).
כלומר, אהבה היא החוק הכולל והמקיף את כל המציאות כולה. כלל זה גורס כי האדם יעניק לרעיו את אותה אהבה שהוא מעניק לעצמו. לכן חז"ל דורשים מהאדם קודם כל לאהוב את עצמו. המקובלים הרחיבו וטענו, שאדם אשר לא חווה אהבת אשה, לא יוכל לחוות אהבת אלוהים. במגילת "שיר השירים" אנו מוצאים את ניצחון האהבה הרומנטית: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה".
ניתן לחלק את האהבה לכמה קטגוריות, כאשר לכל קטגוריה איפיוניה היחודיים: אהבה הורית, אהבה משפחתית, אהבה חברית, אהבה רומנטית, אהבה עצמית, אהבת אלוהים, אהבה לתחום עיסוק, אהבה לבעל חיים, אהבה לחפץ מסוים…
התרבות המערבית המודרנית מעניקה לאהבה הרומנטית חשיבות רבה, עד אשר יש הרואים בה תחליף למעמד שתפסה הדת בימים עברו.
בעבודתי אני נתקל לא אחת בראיה משובשת של המושג אהבה, לכן החלטתי להעלות כאן את הנושא.
והשאלה המרכזית שאשאל היא –  מה זאת אהבה?
אין ספק שזו שאלת השאלות.
האם אהבה היא כשאני מפיק תענוג מחברתך, כשכף לי אתך, כשאין התנגשות בין הרצונות שלי ושלך, כשהכול זורם בינינו, שכל מה שמעשיר אותי מעשיר גם אותך?
הקבלה מסבירה שאהבה אמיתית מתקיימת כאשר אהבתו של אדם לזולת היא כה גדולה, עד שהוא מרגיש את הרצונות והתשוקות של הזולת ממש כאילו היו שלו. לתפיסתה, אהבה היא הרבה יותר ממשיכה פיסית. אהבה אמיתית היא רוחנית! היכולת לאהוב את הזולת כמו ואף יותר מכמה שאני אוהב/ת את עצמי.
אני מציע שננסה להבין אהבה רוחנית ככזאת, שבבסיסה שוכנת האפשרות שניתנת לנו לראות את הטוב שבאדם ואת אותו הטוב להכיל ולמקסם. אהבה היא מכלול שלם של רגשות ותחושות, בנוסף לעבודה רוחנית יום יומית ומחויבות לצמיחת הקשר.
כלומר אהבה היא הבחירה שלנו. יש באפשרותנו לבחור לאהוב, לבחור להרגיש כך כלפי כל מי שנחפוץ.
אהבה הינה ערך אשר יש לחיות על פיו בכל ענפי החיים ולא רק בזוגיות.
ובאהבה – "שנינו יחד תחת מטריה אחת"… נחפש אפוא,שותף לצעוד איתו, להוקיר אותו, להישען עליו, לתמוך בו, למצוא דרכו את גבולותיו של כל אחד מאתנו לחוד ואת גבולות שנינו ביחד.
איך נמצא כזה שותף או כזו שותפה?
נפתח את עצמנו לחיים, נפתח את עצמנו לחברה, נשתחרר מהפחדים של "לשחק אותה בטוח", נתרגל את עצמנו לתת, נתרגל את עצמנו לשוחח, ליישב מחלוקות, לבחון כל דבר לגופו, להתייחס לעיקר ולא לחפור בתפל, ומעל כל אלו נפרוש את מטריית הכנות. הכנות אותה נביא בסופו של דבר, לכל מערכת יחסים שנפתח.
ולא נשכח –  ככל שנעניק יותר אהבה נקבל יותר אהבה.
אחוזי הגירושים העולים בעולם, מראים לנו שאנו מפספסים את ההזדמנויות לצמיחה הזוגית שניתנה לנו.
בדרך כלל אהבות מתחילות בציפיות גדולות ולמרות זאת, במקרים רבים מסתיימות באכזבות גדולות. מדוע?

לרוב כאשר המתאמנים אומרים לי:  "האהבה פשוט נגמרה…." או "אני לא סובלת אותו…." – זהו תהליך שהתפתח במהלך שנים ולא צץ כך משום מקום.

הפגיעה נוצרת לרוב, כאשר אחד, חלק, או כל הנקודות הבאות לוקות בחסר:
1.    כבוד  –      הכרה בייחודיות של בן הזוג. הזכות ליחס אנושי ומכובד, ולא יחס מבזה
                      ומשפיל.
2.    מחויבות – מחויבות להצלחת הקשר. השקעה יום יומית לטיפוח הקשר , ממש כמו
                     השקייה של פרח.
3.   הדדיות –   "נאה דורש, נאה מקיים". נתינה מתוך הכרה ביחסי גומלין בקשר
                      הבינאישי.
4.   תשוקה –   ההיבט הפיזי של ביטוי אהבה. כאשר הוא דועך במהלך השנים, עתידה
                      של מערכת היחסים תקבע, על פי יכולתו של הזוג ליצור מערכת תקשורת
                     המבוססת על שאר הפרמטרים.
5.  אינטימיות –  חברות אמת. שותפות מלאה לכל מהלכי החיים של בן הזוג. יצירת מקום
                       בטוח בו ניתן להעלות דברים ללא חשש – תקשורת זוגית בונה.
אסכם ואומר – אהבה היא תחושה עזה, היא ידיעה שזה המקום הנכון, גם אם ישנם
קשיים. אהבה היא הבנה שכולנו דומיםושונים כאחד. אהבה היא קבלה מלאה,
 ללא תנאים.
אהבה מאופיינת בגעגועים, חיפוש אחר קרבת הנאהב, דאגה לו ובקשת טובתו.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

למצוא את בן/בת הזוג המתאים לי ביותר

 
                                                                         
העולם בו אנו חיים – עולם טכנוקרטי, עולם התוצאות המהירות ,  עולם של נהנתנות, של אובדן משמעות החיים, של תרבות אמנותית המתבססת על פופוליזם וסיפור מיידי – איבדנו במהלך הזמן את הקשר עם "האני". אנו מחפשים את הכיבוש הבא בלי מודעות עצמית, רק למען הכיבוש.
"אולי יש משהו טוב יותר"…    
האם אנו רואים ברכה בגישה זו? האם הזוגיות בעולמנו טובה יותר? מספקת יותר? האם המשפחתיות חמה ותומכת יותר?
כל מי שחשוב לו למצוא מענה לשאלות כאלו ודומותיהן, אני מציע  בחום, לקרוא את הכתוב להלן.
                    

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר