שנינו יחד תחת מטריה אחת…

אהבה וזוגיות

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

אהבה וזוגיות

שנינו יחד תחת מטריה אחת…

 
"שנינו יחד תחת מטריה אחת,
שנינו מדלגים על כל השלוליות..." (נעמי שמר)
הזוגיות במיטבה – האין זאת?
מובן שהמטאפורה באה כאן לעזרתנו: שנינו יחד – אני ואתה או אני ואת, תחת מטריה אחת – תחת סוכך משותף, המגן על שנינו מפני כל פגע. ומהו סוכך זה? מהי מטריה זו?
המטריה מסמלת את מערכת הערכים שלנו, את האמונות שלנו, את סדרי העדיפויות שלנו, שגיבשנו ביחד.
ובהמשך – שנינו מדלגים על כל השלוליות… דהיינו: עוברים את כל המהמורות שבדרך, את מהמורות החיים – כאשר ההדגשה היא שוב על שנינו יחד מול כל הקשיים, אנו עומדים בהם (או מדלגים) בהצלחה.
אחר שהבאתי את הזוגיות במיטבה, אני שואל: האמנם?
הייתכן ששני אנשים שונים יתאימו זה לזה ויגיעו להבנה מוחלטת בחייהם? הייתכן שלשני בני זוג תהיה מערכת ערכים ומערכת אמונות זהה, שיראו את העולם דרך אותם המשקפיים?
ואולי אחד מבני הזוג הוא דומיננטי ובן הזוג השני מוותר על חלק מזהותו הייחודית למען הקשר הזוגי?
או אולי שני בני הזוג עושים ויתורים כאלה ואחרים על עצמיותם, על זהותם הייחודית ובלבד שהזוגיות שלהם לא תפגע?
מה קורה לויתורים האלו ולהקרבה הזו, כאשר עם השנים הזוגיות מתרופפת מסיבות שונות?
האם משתלטת הרגשה של החמצה, של חוסר סיפוק, של חוסר הגשמה, על אחד מבני הזוג או על שניהם?
איך מדלגים על פני משברים כאלה?
אני מציע לנסות מראש לא להגיע למצב כזה.
אני מציע להתחיל את המסע לעבר הזוגיות בצעד גדול של אמת פנימית.
אני מציע שכל אחד מבני הזוג יתחיל במודעות אישית – מודעות לעצמו, לרצונותיו, לצרכיו, לקשייו ולהצלחותיו, ילמד לקבל את עצמו ולהיות שלם עם עצמו ועם מערכת היחסים הפנימית שלו.
ורק אז יביא כל אחד מבני הזוג לזוגיות – בפתיחות ובנאמנות – את עמדותיו, את אמונותיו, את ערכיו, את סדר עדיפויותיו, את חוזקותיו ואת חולשותיו.
כל אחד מבני הזוג יחדד כך את יחודיותו. כל אחד יהיה נאמן לעצמו.
רק מכאן יצמח הביחד והנאמנות תהיה ליחיד וליחד.
היחודיות של כל אחד מבני הזוג תהיה מקור העוצמה של הזוגיות. היא תאפשר הענקה הדדית, היא תאפשר לאהבה לפרוח ולא לכבול, כדברי המשורר:
…"שימו מרחבים בזה היחד
ותנו לרוח השמים לחולל בינותיכם.
אהבו זה את זו, אך אל תכבלו את האהבה –
ותהי ים הומה בין חופי נשמותיכם".
…"זמרו וחוללו יחדיו ויגיל לבבכם
אך תנו ויהא כל אחד לעצמו,
כמיתרי הנבל שלעצמם הם גם בנגנם יחדיו"…
                 "הנביא" – ג'ובראן חליל ג'ובראן
כך יוכל כל אחד מבני הזוג לצמוח, להתפתח, להגשים את עצמו, תוך שאחד משלים השני, תוך גיבוש מטרות משותפות וסלילת דרך חיים משותפת.
שותפות כזו עשויה לפתוח אפשרויות חדשות בבחינת השלם גדול מסך חלקיו.
ורק אז, כפי שנעמי שמר מסיימת את שירה:
"החיים יפים, כדאי לכם לחיות!"
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר
nlp

עיוותי חשיבה – distortion

במודלים הנזכרים, דיברתי על אירועים חיצוניים לנו, אשר מעוררים סוגים שונים של רגשות, וגורמים לנו לפעול על פי הדפוסים המוכרים לנו. והיכולת שלנו לבחור כיצד להגיב ובהתאם לכך ליצור את התוצאה הרצויה לנו.
כמפורט להלן:  

לקריאת המאמר