ראיון עבודה

קריירה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

קריירה

ראיון עבודה

 
שלחתם קורות חיים , הצלחתם לעבור את הסינון הראשוני. מזל טוב.
רובנו מתייחסים לראיון עבודה כסיטואציה בה אנו עומדים למטווח של שאלות. לא כך הדבר.
 
במאמר זה אמליץ בנקודות  על ההתנהלות הנכונה בראיון עבודה.
 
דבר ראשון – הכנה לראיון עבודה :
 
יש להתייחס לראיון כאל פגישה עיסקית לכל דבר.
לימדו כמה שיותר על   החברה בה אתם מתראיינים, בקרו באתר אינטרנט שלה, חפשו חומר בחברות שמתמחות בכך כמו "ברדסטרייט".
נסו לברר מידע על המראיין עצמו – מה תפקידו , כמה שנים הוא בחברה.
עשו סימולציות של שאלות שאפשרי שתישאלו.
 
הופעה חיצונית :
 
יש להתאים את ההופעה למקום העבודה .
יש לשים לב ללבוש תואם בצבעיו , חולצה ומכנס מגוהץ. תכשיטים אם בחרתם לענוד אזי סולידים ולא צעקניים.שיער הראש מסודר. איפור בצבעים ניטרליים.הופעה לא מהודרת מדיי.
יש לזכור שהדברים הללו הם סמלי סטאטוס , הם מהווים מסר שאת/ה משדר/ת למראיין.
 
הגענו לראיון :
         
רצוי לברר את מקום המפגש מספיק זמן מראש , ואם זה מקום שאינכם מכירים רצוי לבקר באותו מקום יום או יומיים לפני.
להקפיד להגיע מספר דקות לפני השעה היעודה – בזמן הנותר ניתן להירגע ולסייר קמעה במקום.
יש להיכנס לחדרו של המראיין בביטחון – אלה הם 20 השניות של הרושם הראשוני , יש לברך בברכת שלום. אך לחכות שהמראיין יהיה זה שיושיט את היד ראשון, אם לא עשה כן , רק ורק אז נושיט אנו את היד לברכה.
 
 
הראיון הוא דו סיטרי :
 
זיכרו , הראיון הוא המקום שלכם להתבטא , לשאול שאלות ולבדוק האם המקום בכלל מתאים לכם.
אל תחששו לשאול שאלות.
תהיו עצמכם, כך לא תחששו משאלות, כי המטרה שלכם היא לבדוק את ההתאמה של מקום העבודה,לערכים שמניעים אתכם .
 
בראיון העבודה היו קשובים לדברים הנאמרים מצד המרואיין , על איזה דברים הוא שם דגש, לרוב אלו דברים שמטרידים אותו על סמך ניסיון העבר כמו " האם קשה לך לקום מוקדם בבוקר…?".
 
חשוב בהמהלך הראיון לקבל את כל האינפורמציה הדרושה לכם בכדי לקבל החלטה באם המקום מתאים לכם – רצוי להכין רשימת שאלות הנוגעות לדברים החשובים לכם במקום העבודה מבעוד מועד.
 
שפת גוף :
 
צרו במהלך הראיון קשר לא פורמלי עם המראיין.
חשוב לא להיסחף, המראיין אינו חבר שלנו, אך שיחת חולין היא הדרך להוריד מחיצות ולהשאיר רושם אחר מכל שאר המרואיינים.
 
יש להפגין ביטחון עצמי – שמתבטא בישבה עם זקופה , רגליים בזוית של 90% ולא מסוכלות, ידים מונחות בנינוחות על הברכיים.
 
במהלך הראיון המנעו מנגיעות באזור הפנים , משחק עם העט או כל חפץ אחר.
הישירו מבט לעבר המראיין במהלך כל הראיון אך לא מבט נוקב מידי.
 
שקפו במהלך הראיון את שפת גוף של המראיין, כלומר אם המראיין לוגם מכוס השתייה, חכו קמעה ועשו זאת , שקפו את טון הדיבור, את סגנון הנשימה שלו. כתוצאה מכך המראיין ירגיש אליכם קרבה , הוא ירגיש שהוא מחבב אתכם ואז אמצו את הסגנון המתאים לכם ותראו כיצד המראיין משקף לכם את סגנונכם, ברגע זה לקחתם שליטה על הראיון.
 
סיום הראיון :
 
הרושם בשנייה האחרונה חשיבותו עולה לרוב על השנייה הראשונה .
להיפרד עם אמירה " שמחתי להיפגש , אני מודה לך על הזמן שהקדשת …".
לא לברוח מהראיון , לא להפנות הגב, לא להוציא הנחת רווחה.
ללחוץ את ידו של המראיין ולצאת מהחדר בצעדים מדודים ובוטחים.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

זמן חירותינו

על סף חג הפסח, חג החרות , עולים בי הרהורים אודות המושג חרות, חרות כערך, מידת חרותו של אדם.
המושג חרות עולה בדרך זו או אחרת, בהרבה מאד שיחות אימון. התברר לי שכל אדם מפרש את המושג חרות אחרת, בעיקר בהתייחס לנסיון חייו ולשאיפותיו.
  

לקריאת המאמר
שפת גוף

אבחון בשפת גוף

שפת גוף היא שפה לכל דבר

שפת גוף הינה שפה, בה משמשות הבעות הפנים, תנועות ותנוחות הגוף השונות, להבעה ולהעברה של מסרים רצויים.
רוב התקשורת בין אנשים מועברת דרך התת מודע, כגון שפת גוף, תנוחת גוף, אינטואיציה וכו'.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

אני והאגו

על-פי פרויד הנפש מורכבת משלוש רשויות: סתמי – איד; אני – אגו; אני עליון – סופר אגו.
האגו מתווך בין האיד (היצרים, כמו: רעב, כעס) לבין הסופר אגו (עקרונות המוסר והנורמות החברתיות של האדם).
מכאן, ש- אגו "בריא" הוא אגו המצליח לשמור על איזון בין הדחפים הפנימיים של האדם לבין הציוויים החברתיים.

האגו הוא החלק המהווה את עיקר המודע של האדם. האדם אינו נולד עם אגו, אלא הוא מתפתח בבני האדם, תוך כדי מגע וקשר שלהם עם המציאות.
כאשר התינוק מבחין שלא כל רצונותיו באים לכלל מענה ע"י העולם הסובב אותו, כאן נוצר לראשונה האגו שלו.

האגו הוא,אפוא, הזהות הרוחנית והפיסית של האדם – המהות שלו.
כדי לדעת מיהו, על האדם בראש וראשונה לדעת לקבל את עצמו, כפי שהוא, על הכישרונות, היכולות והחולשות שבו. כך יוכל להכיר את האגו שלו – האם הוא מנופח וגורם לו לנהוג בברוטאליות ובאטימות לב, האם הוא צנוע, מרחיק אותו מקנאות, מקטנוניות וגורם לו להיות רחב לב, סולח, משחרר…

כיון שהאגו הוא החלק באישיותנו המצביע בפנינו על מי שאנחנו, על ההערכה העצמית שלנו ועל חשיבותנו, הרי כשההערכה העצמית נמוכה, האגו "תופס פיקוד" ורוצה להראות לכולם – "כמה אני שווה…" וזאת כדי לקבל חיזוקים חיצוניים (זה למשל המקרה, שכולנו בודאי נתקלנו בו – אדם שבחברה יתפוס פיקוד, ירבה לספר ולפאר את עצמו, עד שכולם יטפחו על שכמו בבחינת "אין כמוך").
לכן חשוב שהאדם יהיה מודע לעצמו ובעל הערכה עצמית לכישוריו, על סמך מעשיו ואז לא ישתלט עליו האגו והאדם לא יחפש חיזוקי סרק.

בעולם הרוחני קיימות דעות שונות באשר לאגו. יש הטוענים שצריך לבטלו, כי הוא תופעה שלילית, באשר הוא צורך כפייתי של האדם, לראות את עצמו כמיוחד ושונה מאחרים. ויש הטוענים שפשוט צריך להפחית את האגו או לבט

לקריאת המאמר