לחצים בעבודה

לחצים בעבודה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

לחצים בעבודה

לחצים בעבודה

 
עבודה היא ערך מרכזי בחיינו, לכן כל איום עליה גורם לתחושות לחץ וחרדה.
לפי מחקרים בארץ ובעולם, כ-30% מהעובדים מדווחים על לחץ ממקור תעסוקתי כגורם מרכזי לתחושות של מתח ודחק נפשי בחיים. ("ידיעות אחרונות", "רק בריאות" 2.12.07)
                
מקום העבודה בעולם המודרני וההשגי, הוא, כאמור, מקור בלתי פוסק ללחצים. הוא אינו עוד אותו מקום בטוח כפי שהיה בעבר – יש בו אי ודאות וחוסר בטחון כלכלי. שעות עבודה רבות, אחריות כבדה, דרישות גבוהות מצד הממונים התובעניים. "השורה התחתונה" היא החשובה. השאלה המקובלת על הממונים היא:  מה מבחן התוצאה? הקשיים, הדרך, לא תמיד מעניינים את הממונים.
גם שינויים ארגוניים, המוכנסים חדשות לבקרים בעידן שלנו, כדי לשפר את העבודה ולייעלה, מעוררים תחושות לחץ רבות, שכן הבלתי מוכר נתפס כמאיים.
 
כיצד בא לחץ זה לידי ביטוי?
                      
הלחצים הרבים באים לידי ביטוי ברמה הגופנית וברמה הנפשית כאחת.
ברמה הגופנית – באחד או יותר מהתסמינים הבאים: כאבי ראש, עייפות, צרבת, קוצר נשימה, ירידה במשקל, נדודי שינה, התפרצות מחלות כמו סכרת, התקף לב.
ברמה הנפשית – שוב באחד או יותר מהתסמינים – דכאון, חרדה, עצבנות, חוסר מוטיביציה, חוסר שקט.
 
כיצד ניתן להפיג לחצים?
     
ניתן להפיג לחצים בשתי רמות:
 
ברמת הארגון:
     
הארגון צריך להיות מודע לבעיה ולנסות להפיג לחצים ובכך להועיל לעובדים, למנוע תאונות עבודה, לעורר מוטיבציה ובסופו של דבר להעלות התפוקה – דבר שיועיל לארגון עצמו. וזאת ע"י פיתוח כלים ומיומנויות בקרב העובדים, ילמדום להתמודד עם רמות לחץ גבוהות. לקיים סדנאות בנדון במהלך יום העבודה, לפתח קשרים חברתיים בקרב העובדים, לקיים אירועים משותפים, חופשות משותפות ועוד.
               
"הכשרה לניהול מתח והפגתו היא השקעה שכל הצדדים מרוויחים ממנה: היא מובילה לעלייה בשביעות הרצון של העובד, לשיפור ביכולת הריכוז שלו ולהפחתת הסיכון לתאונות עבודה, וגם משפרת את התוצאות העיסקיות של המעביד וגורמת להפחתה בהיעדרויות,
ליחסי עבודה טובים ולשימור עובדים במקצוע." (שם – פרופ' ראובן ויסקופר, יו"ר הפורום למחלות לב וכלי דם).
 
ברמת הפרט:
         
* אימוץ גישה אופטימית לחיים.
* לקיחת דברים בפרופורציות מתאימות.
* לבדוק – אם הסיבה ללחץ לא בשליטתי, אתרגל לא לדאוג ולא להלחץ. אם בשליטתי –
  אבדוק מה ניתן לעשות. כך מפחיתים לפחות 50% מהדאגות.
* פניה לשיטות אלטרנטיביות להרפייה, כמו: מדיטציה, יוגה, טאי צ'י, פלדנקרייז.
* לקחת מדי פעם תקופת מנוחה למילוי מצברים.
* לנהוג עם הסביבה במאור פנים, במשך הזמן תחזיר הסביבה מאור פנים והלחץ יקטן.
 
כדאי ללמוד מטום פיטרס.
טום פיטרס כותב על דרכו להתמודד מול לחצים:
"אני חותר בסירה. מראה המים זגוגי. החרטום מפלח את פני המים. אני מפריע לכמה קורמורנים שמנסים לצלול עכשיו. אני דרוך. אני מחובר. אני אנושי. אני לא בעמק הסיליקון, תקוע בפקק תנועה, בין מיליונרים בני 28. יש לי, הייתם מאמינים – מחשבות".
 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

טו בשבט

"תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי למינהו".
הכר את עצמך, את שורשיך את גזעך את ענפיך. מה מפעיל אותך? מהם ערכיך?

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר