חנוכה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

חנוכה
מהו חג החנוכה בשבילי?
 
* ראשיתו של חג החנוכה בניצחון החשמונאים על היוונים – דהיינו: חג לאומי של נצחון צבאי.
* עפ"י ספרי המכבים, שהם המקור ההיסטורי שלנו לחג החנוכה, הרי שחנוכת המזבח הוא הארוע המרכזי.
* תפיסת חז"ל מדגישה את המשמעות הרוחנית והדתית של חנוכה ואת הדלקת הנרות על רקע נס פך השמן.
ואכן, מאז תקופת חז"ל ועד ימינו – הטקס המרכזי בחג החנוכה הוא הדלקת נרות בחנוכיה והודייה על הנס, כפי שמתבטא בברכת הדלקת הנרות.
ימי החנוכה – מה המסר שלהם עבורנו?
הניצחון הצבאי – נצחון המעטים מול הרבים.
נס פך השמן – השמן המועט דלק 8 ימים.
ארועים שהם נגד חוקי הטבע, ואף על פי כן התקיימו!
עפ"י חכמת הקבלה, בתוך כל אחד מאתנו קיימים "יוונים" ו"מכבים", הנלחמים זה בזה.
ה"יוונים" הם רצונותינו המקבעים בנו את המחשבה שהמציאות שאנו חווים ביום-יום, היא המציאות היחידה הקיימת. גישה פשטנית האומרת: "זה מה יש".
ה"מכבים" לעומתם, הם רצונות עמוקים יותר, המאיצים בנו לחוש את סוד החיים, את משמעות קיומו של האדם.
דהיינו: המאבק בין היוונים למכבים, הוא המאבק המתחולל בטבעו של האדם, בין טבעו השכלתני לבין הרצונות הרוחניים השואפים להתעלות.
חג החנוכה מסמל את נצחון הפנימיות על החיצוניות, את נצחון העיקר על הטפל- נצחון שנושא עמו חיים בעלי תוכן ומשמעות.

  

"ומתוק האור לעיניים" (קוהלת יא,ז)
אין עוד חג אשר כה רבים השירים ששרים לכבודו, שירים המספרים את החג – מהותו: גבורת המכבים, נצחון המעטים את הרבים, הנסים; ומנהגיו: מאכלים, משחקים, מעות חנוכה ונרות חנוכה.
את הכל עוטפת הילה של אור: "…האירו! הדליקו!" "אור עולה בבוקר…אור בצהרים…אור יורד בערב…" "…הלאה שחור סורה מפני האור…"   "…אור חביב מסביב…"   "…חנוכיה שלי – אורך נא העלי…"   "…סורה מפני האור…"   "…אור חביב מסביב…" "…נרות קטנים גאים הבוערים בלילות סוערים…" "…אור לנו דרור לנו…"
מלחמת המכבים כולה מסומלת במטפורה של מלחמת האור בחושך.
המצווה המרכזית של חג החנוכה היא מצוות הדלקת הנרות.
אור הנר קבל מימד רוחני סמלי, הבא לידי ביטוי באיסור להשתמש באור הנרות לצרכים קונקרטיים, אלא לראותם בלבד. דהיינו: להותירם כסמל וכזכר לנס.
ואת/ה –
מה מסמל האור עבורך?
מי מביא אור לחייך?
מה מביא אור לחייך?
כיצד תביא אתה וכיצד תביאי את אור לחייכם?
              "יש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החושך"     (קוהלת ב,יז)

       

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

שנינו יחד תחת מטריה אחת…

הזוגיות במיטבה – האין זאת?

מובן שהמטאפורה באה כאן לעזרתנו: שנינו יחד – אני ואתה או אני ואת, תחת מטריה אחת – תחת סוכך משותף, המגן על שנינו מפני כל פגע. ומהו סוכך זה? מהי מטריה זו?

המטריה מסמלת את מערכת הערכים שלנו, את האמונות שלנו, את סדרי העדיפויות שלנו, שגיבשנו ביחד.
ובהמשך – שנינו מדלגים על כל השלוליות… דהיינו: עוברים את כל המהמורות שבדרך, את מהמורות החיים – כאשר ההדגשה היא שוב על שנינו יחד מול כל הקשיים, אנו עומדים בהם (או מדלגים) בהצלחה.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר
התפתחות עסקית

התנגדויות קניה– האם יש דבר כזה ?

לא סתם בחרתי לסיים את הכותרת בסימן שאלה.
כן , אני מסכים שיש התנגדויות קניה, ההתנגדות היא חלק מתהליך הקניה עצמו וכך יש לראותה.
ההתנגדות היא בעצם איתות קניה

בוא וניראה מדוע!

אני יוצא מנקודת הנחה שאם הלקוח לא היה רוצה את המוצר הוא לא היה אומר לי מדוע הוא לא רוצה , הוא פשוט היה אומר לא תודה. 
גם אם הוא אמר "לא תודה " הכוונה, " לא תודה "- היום , אבל מחר יום חדש והוא כן יהיה זקוק למוצר שלי.
ברגע שלקוח מבטא התנגדות , אני יודע מה מפריע לו, אני יודע כיצד הוא חושב – יש בינינו תקשורת.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

להיות הורה

לכל תקופה בהיסטוריה היה דימוי שונה של דמות ההורה, שהתאים לתקופה, על-פי הערכים
שנחשבו לחשובים, על-פי אופי חינוך ועל-פי המבנים והתהליכים החברתיים שהתרחשו בחברה
זו.
במאמרי אתייחס לדמות ההורה בימינו, בחברתנו ובארצנו.

הגעתי לכתוב דברים אלו, מתוך המצוקה אותה מעלים בפני מתאמנים, המוצאים עצמם לא אחת,
מבולבלים, נוכח סמכותם ההולכת ונשחקת. קשה להורה להתנהל במציאות משפחתית שונה מזו
שחלם עליה, או שונה מזו שהיה רגיל לה בביתו ובמשפחת הוריו.

לקריאת המאמר