אינטליגנציה מצליחה – להצלחה בחיים
כולנו מכירים את המושג IQ (מנת משכל) ורבים עברו מבחני IQ בשלב כלשהו בחייהם, במטרה למדוד את רמת האינטליגנציה שלהם, לשם שיבוץ בכתה מסוימת, בבי"ס מסוים, בחוג מסוים וכיו"ב.
השימוש הנרחב במבחני ה-IQ במשך השנים עורר בקורת, באשר לשאלה האם האינטליגנציה היא כושר אחד בר מדידה, או מכלול כשרים.
טענת המבקרים היתה, שההגדרה של ה-IQ היא חד מימדית וצרה ובודקת כשרים לוגיים-מתמטיים ומילוליים בלבד. גישה זו מתיחסת אפוא, רק לחלק אחד של הרובד השכלי וכשכזאת, היא אנטי תזה לגישה ההוליסטית.
מאמר זה לא מתיימר לעסוק בחקר האינטליגנציות, לכן לא אעמוד על הגדרות של חוקרים שונים ולא על "האינטליגנציה הרגשית" לגולמן (1995), או תאורית "האינטליגנציות המרובות" לגארדנר (1996).
בעבודתי כמאמן, אני מבקש לסייע למטופלים שלי להשיג בהצלחה את המטרות שהציבו לעצמם. המטרות יכולות לנבוע מכיוונים שונים, מתחומים שונים, אשר כדי להשיגם על האדם לפתח וליישם טווח רחב של מיומנויות הטמונות בו ולא רק להשען על האינטליגנציה המופגנת ב-IQ, שטווח הכשרים שלה כאמור, מצומצם.
לכן אתמקד אפוא, ב"אינטליגנציה המצליחה", שהיא סוג האינטליגנציה החשובה לכל אדם, כדי להשיג מטרות חיים חשובות.
את ספרו "אינטליגנציה מצליחה", בה מפתח רוברט סטרנברג את התאוריה שלו, הוא מקדיש כך: "לגברת אלכסה, מורתי בכתה ד' בבית הספר העממי בניו-ג'רזי, תודה על התפנית שחוללת בחיי".
אותה מורה לא התיחסה לציוניו הנמוכים של סטרנברג הצעיר במבחני ה-IQ ולהיותו תלמיד גרוע. היא האמינה שביכולתו להשיג הרבה יותר משהשיג, תבעה זאת ממנו ואכן קבלה את מבוקשה, בבחינת ציפיות המגשימות את עצמן.
כך למד סטרנברג שאחד המכשולים העיקריים לפיתוח אינטליגנציה מצליחה הוא ציפיות שליליות מדמויות מפתח בחיי הילד ובחיי האדם בכלל.
מכשול שני למימוש אינטליגנציה מצליחה הוא חוסר האמון של האדם וציפיה שלילית מיכולתו העצמית.
כל אחד מאתנו, אם ינבור בזכרונו, יעלה איזו שהוא ענין, תחום או ארוע, בו אמר לעצמו: כאן אינני מסוגל להצליח, את זה אינני מסוגל לעשות. והנה קרה מקרה והוא עשה זאת. והמקרים רבים – פחד גבהים, פחד מנסיעה במעלית, פחד טיסה, אי- יכולת להתבטא בכתב או בע"פ, פחד קהל ועוד ועוד – וכפי שרבים המקרים כך גם רבות ההצלחות כאשר… (את התשובה תמצאו בהמשך).
מכשול שלישי למימוש אינטליגנציה מצליחה הוא העדר מודלים לחיקוי. (האם באמת אין כאלה?)
סטרנברג מציג את המורה אלכסה אשר חוללה את התפנית בחייו. אם נבדוק את הענין לאור שלושה המכשולים לפיתוח אינטליגנציה מצליחה, כפי שמתאר סטרנברג, הרי שלמורה אלכסה היו ציפיות חיוביות מתלמידה. כתוצאה – הוא שאף לרצותה, מצא בה מודל לחיקוי,הפך לתלמיד מצטיין והחל לראות עצמו כמי שיכול להמשיך ולהצטיין.
סטרנברג מכנה את האינטליגנציה המצליחה – אינטליגנציה פעילה. אנשים מצליחים הם אלה שעלה בידם לרכוש, לפתח וליישם טווח רחב של מיומנויות אינטלקטואליות ולא להשען רק על ה-IQ, אותה הוא מכנה אינטליגנציה בלתי פעילה.
נחזור לשלושת המכשולים למימוש אינטליגנציה מצליחה ונבדוק כיצד מתמודדים אתם:
* דוחים ציפיות שליליות ולא מאפשרים לחוות דעת של אחרים להפריע מלהשיג מטרות.
* מחזקים את הדימוי העצמי, בבחינת "אני יכול". שואפים להתגבר על קשיים אישיים, יוזמים
ונוטלים אחריות למעשים.
* מחפשים באופן פעיל מודלים לחיקוי ויחד עם זה מפתחים את הזהות הייחודית. יוצרים את
הזדמנויות החיים במקום לתת לנסיבות החיים להוביל.
האינטליגנציה הפעילה של סטרנברג מושתתת על שלושה יסודות:
היסוד האנליטי – המשמש לפתרון בעיות ולשיפוט טיב הרעיונות;
היסוד היצירתי – הנדרש לנסח בעיות ורעיונות;
היסוד המעשי – הנדרש לשימוש ברעיונות בדרך יעילה בחיי היומיום.
האינטליגנציה היא עניין של איזון – הבנה מתי וכיצד יש להשתמש בכל אחד מיסודות אלו בצורה אפקטיבית, כדי להשיג את המטרות של הפרט.
לדוגמה: אדם המרבה לנצל את כישוריו האנליטיים דמויי ה-IQ יהיה לעתים אפקטיבי פחות מאדם המנצל פחות כישורים אלו ויותר כישורים אחרים המתאימים למצב נתון.
דוגמה לשימוש בשלושה היסודות הללו בלימוד הסטוריה:
היסוד האנליטי – חשיבה על השוני או הדמיון בין שתי תרבויות.
היסוד היצירתי – העמדת עצמך במצב האנשים מתרבויות אחרות.
היסוד המעשי – יישום לקחי ההסטוריה להווה.
לסיכום: סטרנברג מתאר 20 איפיונים של בעלי אינטליגנציה מצליחה שהם:
מניעים את עצמם; לומדים לשלוט בדחפיהם; יודעים מתי להתמיד; יודעים כיצד לנצל את כשריהם במלואם; מתרגמים מחשבה למעשה; מכוונים למוצר; מביאים מטלות לכלל סיום; יזמים; אינם חוששים מכשלון; אינם דוחים דברים; נוטלים אחריות למעשיהם; דוחים רחמים עצמיים; עצמאיים; שואפים להתגבר על קשיים אישיים; מתמקדים בהשגת מטרותיהם; מסוגלים לדחות סיפוקים; מתפרסים על פני תחום עם גבולות מתאימים; רואים את היער ואת העצים; מאמינים ביכולתם להשיג מטרותיהם; מאזנים בין חשיבה אנליטית, יצירתית ומעשית.
אפשר וצריך לפתח ולטפח כישורים אלו בכל גיל, שכן זהו סוג האינטליגנציה המספק והמתגמל ביותר בחיים.
