"הם כותבים זה לזו מכתבי אהבה…"
מאז ומתמיד התייחסנו אל מכתבי אהבה כאל אמצעי קשר בין אוהבים.
כיום, כאשר אמצעי הקשר המודרניים שולטים בחיינו – S.M.S, E-MAIL, מסנג'ר, בלוג, טלפון נייד וטלפון קווי – הם תפסו את מקום המכתבים החברתיים בכלל ומכתבי האהבה בפרט.
באופיים הם מאפשרים כתיבה קצרה, תמציתית ומקוטעת (איזה קטע…), כך שנראה כי עבר זמנם של השתפכויות של רגשות, של תאורים ליריים, של דימויים (עינייך – יונים… כמגדל שן צוארך…) וכיו"ב.
חישבו מתי שלחתם בפעם האחרונה מכתב אהבה בדואר ישראל, או אפילו מכתב המספר על חוויות מטיול בחו"ל, הכל לקוני וקצר, בעזרת אותם אמצעי קשר חדשים.
יכול להיות שהסתיים עידן, יכול להיות שמה שחשוב היום זה להגיע כמה שיותר מהר למיטה…
שימו לב איך אהבה פעמה בנפשם של אנשים ואיך נתנו לה ביטוי פעם.
נעיין מעט בקטעים מתוך מכתבי אהבה שכתבו המפורסמים של אז:
* הסופר ויקטור הוגו כתב לשחקנית ג'ולייט דריאה, פאריס, אפריל 1834:
"… אני אוהב את נשמתך כשם שאני מעריץ את פנייך. את ספר יפה ונערץ, הנקרא שוב ושוב. שוב אני מודה לך על שאת מניחה לי לקוראו עוד ועוד. אני מנשקך מכף רגל ועד ראש…"
(מקור: הארץ, 27 במרץ 2002)
* הסופר הצרפתי אונורה דה בלזק, כתב לאהובתו האחרונה, הרוזנת אוולין אנסקה (אותה נשא לאשה בערוב ימיו), צרפת 1836:
"מלאך אהוב שלי. אני כמעט מטורף עליך, ככל שניתן להיות מטורף. איני יכול לחשוב על שני רעיונות ברצף, מבלי שתציצי ביניהם. איני יכול לחשוב עוד על דבר מלבדך… אני אוחז בך, מנשק אותך, מחבק אותך באלף חיבוקים גדושים בהכי הרבה אהבה החבויה בתוכי…"
(מקור: www/theromantic.com/loveletters/balazac)
* אבשלום פיינברג, מחולל רעיון ניל"י ומייסדה, כתב לארוסתו רבקה אהרונסון, זכרון יעקב 1911:
"אלף נשיקות לך אהובתי – כך גומרים האוהבים את כל המכתבים שלאהובותיהם הם כותבים… כך מתחיל אני את מכתבי אליך, אהובתי. ומה מאד מתאווה אני לנשקך. אלף נשיקות, אהובתי. ראשית כל הייתי שם נשיקה גדולה על מצחך הלבן, כמו קשר באמצע מצחך ומהנשיקה הזאת היו יוצאות הרבה הרבה נשיקות אחרות…"
(על מכתב זה מבוסס השיר "אלף נשיקות", אותו כתבה מירית שם-אור).
* דוד בן גוריון, כתב לפולה אשתו מוינדזור, לשם נסע כשהתנדב לליגיון, 15.6.1918:
"… זהו הרגע הטוב והמאושר ביום כשאני מקבל מכתב בכתב ידך. אז רוצה אני ליפול לרגליך ולבקש את סליחתך. רוצה אני לחבק אותך וללחוץ אותך לחזי, למען שתרגישי איך לבי דופק, אני רוצה לבכות בזרועותיך, לשאת אותך על כפיי ולנשק אותך, לנשק בגעגועים הגדלים אצלי מיום ליום, ולהביא באהבתי מרפא והרגעה לכאב שהורשתי לך…"
(מתוך "תמיד שלך: לקט מכתבי אהבה מפורסמים", עורך יעוז-קסט, איתמר, הוצאת עקד).
* אברהם (יאיר) שטרן, מייסד ארגון הלח"י, כתב לרוני אשתו לפני הרצחו. תל-אביב 30.1.42:
"ענוגה שלי, דעי שאם תרגישי שאינך יכולה עוד, שאת מוכרחה ללכת ממני, אבין אותך ואוהב אותך, כמו שאני אוהבך עתה: בעדנה, בכנות ובנאמנות. הייתי מאושר אתך. את השמחה שלי, הרוגע, המנוחה".
(מקור: "מכתבים לרוני – אברהם שטרן (יאיר)", בעריכת אהרון אמיר, הוצאת יאיר).
* הציירת צילה בינדר, כתבה למשורר נתן אלתרמן. תל-אביב, סוף שנות ה-40:
"אלתרמן שלי, מה לעשות לגעגועים שלי אליך. מה לעשות לאהבתי והיא מתחדשת יום יום, רגע רגע. האם יהיה לי הכח לשאת והיא גדולה וחזקה ממני. תעזור לי אלתרמן שלי…"
(מקור: "נתן אלתרמן: פרקי ביוגרפיה". מנחם דורמן, הוצאת הקבוץ המאוחד.)
ואסיים בשלושה בתים מתוך השיר: "מכתבי אהבה" שכתבה תרצה אתר והלחינה אלונה טוראל.
… "בצל המדרונים העשב מתייפח
הם כותבים זה לזו מכתבי אהבה.
שלכת ואביב חולפים על אם הדרך
שנים ללא מספר חולפות כמו סופה.
פתאום במכתבך את קוראת לי מהר
חזור מהר כי אנוכי כאן בודדה
אבל אני אינני שב, אינני חוזר
רק בלילות אני לך נכסף ילדה.
אינני עוד ילדה כולי לבנת שער
וגם גבי מתחיל לכאוב, לכאוב לי בלילות.
ובמרחקים נוצץ כוכב מבריק באור מוזר
הו אנא שוב, הו אנא שוב אלי מהר מאד…"
ועכשיו, קומו וכתבו את המכתב שלא כתבתם…
כתבו אותו עם אותה תשוקה שהייתם רוצים אתם לקבל מכתב.
בברכת אהבה ענקית לכולנו.
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor
