חג השבועות

שוק העבודה הוא התחום בחברה הקפיטליסטית בו עבודתם של בני-אדם נסחרת בתמורה לתשלום בצורת משכורת. בשוק העבודה, העובדים מתחרים ביניהם על המשרות הפנויות, והמעסיקים מתחרים ביניהם על כח האדם. תחרות זו גורמת לכך שיפעלו עליו עקרונות כלכליים כלליים כמו היצע וביקוש, אך יש לו גם מאפיינים מיוחדים בשל המורכבות של סחר בזמנם של בני-אדם.(מתוך ויקיפדיה).
                   
שוק העבודה בימינו הוא דינמי, קצר ושונה מאד מאותו שוק שלפני כמה עשרות שנים.
 
הורינו למשל, הכשירו עצמם לעבודה בתחום מסוים ומיד עם סיום לימודיהם, החלו לעסוק בתחום הכשרה זה עד צאתם לפנסיה, כאשר המושג "קביעות במקום העבודה" היה מושג מכונן. אדם ששינה מספר מקומות עבודה ו/או מספר עיסוקים במשך שנות חייו, נחשב לאדם בלתי יציב.
כיום – לא מעט אנשים מחליפים מקום עבודה ו/או תחום עיסוק בתדירות גבוהה ביותר.
 

מי מאיתנו לא נודד במחשבותיו במהלך היום? למי מאיתנו לא קורה ש"נתקעת" לו מחשבה טורדנית במהלך היום והוא לא מצליח להיפטר ממנה.

היום, אנו כבר יודעים שניתן לשלוט במחשבותינו ולנתב אותן למישורים חיוביים, שיעזרו לצמיחתנו בכל מישורי החיים.

מחשבות משפיעות על הקורה בתוכנו ומחוצה לנו. האדם, הוא בעצם יציר מחשבותיו, מעשיו הם התוצאה לחיוב או לשלילה, של אותן מחשבות.

מה שאנשים קוראים "מזל" אינו אלא תוצאה מתמשכת של תהליך חשיבה נכון וממוקד בהצלחה.
יש לנו את כל הפתרונות לכל ההתמודדויות שלנו בחיים, אלא שאנו לא תמיד יודעים איך לשלב את כוחה של המחשבה, על מנת ליצור לנו הזדמנויות בחיים, שבעזרתן נוכל לצמוח ולגדול.

יש באפשרותנו ללמוד ל"מגנט" מחשבות חיוביות על מנת ליצור תוצאות. למשל, ההווה שלנו היום, הוא בעצם תוצאה של "מיגנוט" המחשבות שהיו לנו בעבר, לטוב או לרע.

את הנסיבות בחיים שאיתן אנו מתמודדים אנו בעצם "ממגנטים" אלינו. נסיבות לא עושות את האדם הן מגלות אותו בפני עצמו – אלה הם השיעורים שלנו בחיים. אנחנו הכוח היוצר של חיינו.

הנושא – פיתוח הערך אחריות בילדים במסגרת המשפחתית, הוא נושא בו אני מרבה לעסוק בתחום אימון אישי, הוא נושא המרבה להעסיק את ההורים ולכן החלטתי להעלות מקצת הרעיונות על הכתב. אין לי ספק, שמשפחות רבות, שהעניין קרוב לליבם, ימצאו דרכים נוספות לפתח אחריות בקרב ילדיהם וככל שירבו, כן ייטב.
בעקרון מתאימים דברי לטווח גילאים רחב מילדות ועד בגרות.

אני רואה בהורים, את המבוגרים המובילים את התהליך. ככל שיתחילו בכך בשלב מוקדם של התפתחות הילד הראשון, יהפוך הדבר לתרבות המשפחתית, לאורח החיים במשפחה. כל ילד שייווסף, יכנס לאווירה וכל ילד שיגדל, ימשיך לפתח את הגישה ויעמיק את רבדי האחריות שלו.

אין בכוונתי לרפות ידיהם של אילו שטרם עשו זאת במודע וילדיהם גדלו. בכל שלב של חיי המשפחה, אפשר, רצוי וכדאי להתיישב סביב השולחן ולהעלות את סוגיית האחריות והערבות ההדדית, לבטא את התרומה שייתרם כל אחד במשפחה לאורם ולקבוע כיוון דרך, גבולות וסייגים, עפ"י מפת הצרכים של כל אחד מבני המשפחה.
            
הווה אומר, לקבוע מה פירוש: