חג פסח

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

חג פסח

מה בין פסח – חג החרות לשבועות – חג מתן תורה?

חג השבועות שונה מכל חגי התורה בכך, שהתורה אינה מציינת תאריך קבוע בו עלינו לחוג אותו, אלא מורה לנו לספור שבעה שבועות – "ספירת העומר" – מהיום השני של פסח ולחגוג ביום החמישים. מכאן שמו "שבועות". מהווה מעין סיום מעגל של: פסח-ספירת העומר-שבועות.
אנו למדים מכך שקיים קשר בין חג הפסח – חג חירותנו לחג השבועות – זמן מתן תורתנו.
מכאן, שקיים קשר בין החירות לתורה.

נתחיל מהמשמעות החקלאית של הקשר: חג הפסח הוא חג האביב ושבועות הוא חג הקציר והביכורים.
נסיים במשמעות ההיסטורית והלאומית של הקשר: פרשת הבכורים שאותה נהגו לקרוא בטכס הבאת הבכורים בבית המקדש, מהווה תמצית ההיסטוריה של עם ישראל דאז: הירידה למצרים, השעבוד, יציאת מצרים, השיבה לארץ ישראל וחובת הבאת הבכורים. (דברים כ"ו פס' 5-11).
המשמעות ההיסטורית באה כתחליף למשמעות החקלאית שאיבדה תוקפה בהיות העם בגולה.
כך – חגיגות מתן תורה הן המשך לחגיגות יציאת מצרים.

אני מבקש לעמוד על הקשר בין שני חגים אלו, במשמעות של המושג חירות או חופש.
אריך פרום, בספרו "מנוס מחופש" כותב על המשמעות הדו-ערכית של החופש.
פרום מעלה את ההבחנה בין ה"חופש מאת" ל"חופש לשם".

ה"חופש מאת" הוא ההשתחררות ממשהו, ממישהו, מעולו של מישהו.
ה"חופש לשם" הוא החופש של האדם למשול בעצמו ולהגשים את ייחודו וייעודו.
קיים פער בין השניים, כדבריו:
"מצד אחד השתחררות גוברת של האדם מסמכויות חיצוניות, מצד שני בידוד גובר והולך (עצם החופש משאירו בודד), וכתוצאה מכך, הרגשה של חוסר חשיבות וחוסר אונים של היחיד."
על האדם להיות מודע לפער זה, להתאמן וללמוד כיצד לצמצם או לבטל כליל את הפער, כמוסבר בהמשך.

בעיית החופש היא בעיה איכותית. אדם המקבל את ה"חופש מאת", עדיין לא אומר שקבל או מצא את ה"חופש לשם". עכשיו עליו לפעול כדי להשיג את ה"חופש לשם", דהיינו: עליו למצוא את המגדלור של חייו, לעצב את חזונו ולהגיע להגשמה עצמית, כך שיאמין בעצמו ובחיים.

ובכן, בצאת ישראל ממצרים, העם קבל את ה"חופש מאת" החופש משעבוד לפרעה ולמצרים, ולכן מצוינת בתורה הסיבה לחגוג חג זה: "והיה כי ישאלך בנך מחר לאמור מה זאת? ואמרת אלו בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים". (שמות י"ג מס' 14).
חג השבועות מדבר על ה"חופש לשם" – "וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה" ("ויקרא" כ"ג). דהיינו: ספרו שבעה שבועות "וחג שבועות תעשה לך", כלומר: עשה משהו שכדאי לחוג אותו. צור אתה את הסיבה לחגיגה. תגיע להגשמה, תאמין ביכולתך וכך תוציא מן הכוח אל הפועל את היכולת והסיבה לחגיגה.
האחריות היא אם כן, על האדם ליצור את ה"חופש לשם".

אנו קוראים לשבועות – "חג מתן תורה", למרות שלא מוזכר בתורה כל קשר בין החג לבין מתן תורה. ומסבירים חז"ל – חג שבועות הוא יום שבו ניתנה תורת חיים, שבו מלמדנו ה' כיצד להתנהל בעולם הזה, דהיינו: ה"חופש לשם".
ביום זה אנו שמחים על התורה שבאמצעותה נמצאנו שונים משאר אומות העולם.
בחג הפסח גאל ה' את העם גאולה פיזית ובחג השבועות השלים את תהליך הגאולה בגאולה רוחנית – בתיתו את התורה.

בחג הפסח אנו נזכרים בעבר – סיפור יציאת מצרים שהוא שיחזור ההיסטוריה.
בחג השבועות אנו מדגישים את ההווה, מביאים בכורים, שמחים ומודים על כך: "ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'… ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוהיך ולביתך" (דברים כ"ו).
העבר מעניק משמעות להווה. חג השבועות מציג לאדם את האתגר לחוות את ההווה, להכיר ולהוקיר את הטוב שבחייו – "ושמחת בכל הטוב"…

הסיום אופטימי! המסר ברור!
הכדור בידי כל אחד מאתנו, אימון אישי  – התנהלותנו, התכוונותנו, מעשינו יעידו עלינו ויצדיקו (או לא) את
ה"חופש לשם", הוא החופש שמעיד על הגשמה, שהיא גולת הכותרת של החיים.

במסר זה, במלוא הענווה, אני שולח אתכם להתכונן לחג השבועות ולחגוג אותו.

 

 

 

אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות עסקית

מנהיגותו של איש המכירות

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת והיא מתקשרת בצורה ישירה להשפעה – היכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים. (ויקפדיה).

על מנהיגות נכתבו אין ספור מאמרים וספרים, הוצגו מודלים שונים של מנהיגות ומיגוון מטאפורות,המתארות את דמות המנהיג כמצביא, רועה, מצפן, אור, שמש, מגדלור, מוח, מוריד הגשם ועוד. דרך המטאפורות אפשר לגלות את ההנחה האומרת מי הם המונהגים. למשל: ראיית המנהיגות בתפקיד רועה, מניחה שאת המונהגים מאפיינת תכונת העדריות. תפיסת המנהיגות כשמש, מביעה את החשיבות והתלות של המונהגים במנהיגות, אך גם את הסכנה שבחשיפה רבה מדי למנהיגות, וכך הלאה.

מקס וובר (1920-1864), סוציולוג ופילוסוף גרמני, ייחס את יכולת המנהיגות לכריזמה שיש למנהיג. הסמכות הכריזמטית מתקיימת רק כל עוד המנהיג מוכיח למונהגים את יכולתו יוצאת הדופן. לפי וובר, לבעל הכריזמה יש איכויות על-טבעיות שבעזרתן הוא יוצר את הנוכחות המנהיגותית.

אולם היום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתח ולטפח אותו ואפילו להתאימו לסיטואציה ספציפית. דהיינו: הכישורים אינם תלויים במצב, אלא ביכולתו של המנהל להתאים את התנהגותו למציאות.

טופלר בספרו "מהפך העוצמה" כותב: "העקרון אשר ישלוט בחברה העתידית בסגנונות ניהול, יועתק מניהול שנועד לפקח על מיזם, למנהיגות שנועדה להפיק את המיטב מאנשים ולהגיב במהירות לשינויים".

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

ניהול זמן:

שלב א' – רישום

רשום את זמני כל הפעולות שלך בשבוע עבודה של חמישה ימים לפי תחומים (פרויקטים – 8 שעות, ישיבות  – 5 שעות, מעקב לקוחות – 3 שעות וכו'…)

סכם את מספר השעות הכולל של כל הפעולות שאתה עושה בשבוע וחלק אותם לחמישה ימים.

כעת, בחן כמה שעות אתה רוצה לעבוד ביום?

האם התוצאה מתאימה? אם לא בחר על מה לוותר כדי להגיע למספר השעות הרצוי לך?

שלב ב' – תוספות

האם יש פעולות נוספות שלא קיימות ברשימה והיית רוצה להקדיש להם זמן? אם כן הוסף אותם לרשימה וחשב שוב את מספר השעות הכולל. בכל מקרה הוסף למשימות זמן פנאי עסקי – חשיבה יוצרת שעתיים בשבוע וזמן תכנון שעה  בשבוע.
 
האם אתה מרוצה מהתוצאה? אם לא בחר על מה לוותר כדי להגיע למספר השעות הרצוי?.

שלב ג' – פרוט

לקריאת המאמר