חזון של הרצל

חזון

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

חזון

חזונו של הרצל, החזון האישי של כל אחד
ומה שביניהם.

"יום הרצל" חל ב-י' באייר, יום הולדתו של הרצל והוא יום זיכרון ממלכתי.
הפרשנות סביב מורשת הרצל אינה אחידה ובכל-זאת גדולתה בכך שכמעט כל הזרמים הפוליטיים בישראל, מוצאים בה חלקים לרוחם. על זה נאמר – כל אחד וההרצל שלו.
הרצל הוכיח כי "חלום ומעשה אינם שונים כל-כך, כפי שנוטים לחשוב, כי כל מעשי אדם בחלום יסודם וגם אחריתם חלום" (הרצל ב"אלטנוילנד").

חזונו של הרצל הוגשם והעם היהודי שב לארצו. המציאות השוררת כיום בישראל, עלתה ללא ספק על דמיונו של הרצל. כך כפי שההישגים עצומים, כולנו יודעים שהקשיים עצומים לא פחות, מבית ומחוץ.

בשובו מהקונגרס הציוני הראשון שכינס בבאזל בשנת 1897, כתב הרצל ביומנו:
"אם אמצה את קונגרס באזל בדיבור אחד – שאזהר שלא להגותו ברבים – הריהו זה:


בבאזל ייסדתי את מדינת היהודים.
אם אומר זאת היום בקול, יענה לי צחוק כללי.
אולי בעוד חמש שנים, ובודאי בעוד חמישים שנה,
יודו בכל כולם".

חמישים ואחת שנים אחר-כך קמה המדינה שהרצל חזה. לא בכדי מכונה תאודור הרצל ב – "מגילת העצמאות" שלנו – "הוגה חזון המדינה היהודית":
"בשנת תרנ"ז (1897) נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תאודור הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו". (פיסקה 4 ב"מגילת העצמאות").

הרצל ידע וכל אחד יודע, שחזון דורש תכנון והגשמה. להגשמה לא זכה הרצל להגיע, אך הוא היטיב לתכנן את עתידו של העם היהודי, עוד בטרם נראה הדבר באופק. את רעיונותיו העלה בשנת 1896 בחיבורו: "מדינת היהודים", בו הציג את השאלה היהודית כשאלה לאומית וכצורך לאומי – "מדינת היהודים הוא צורך העולם ועל כן קום תקום". והדרך להוציאה לפועל היא בבניית חברה חדשה ובזכותם של היהודים לבית לאומי.

בשנת 1902 חיבר הרצל את הרומן האוטופי "אלטנוילנד" ("ארץ ישנה חדשה") – בו תאר את החברה העתידית שיקימו היהודים בארץ ישראל – חברה מודרנית, דמוקרטית ומשגשגת, סובלנית ושוחרת שלום.
רעיונות שהם רלבנטיים היום לא פחות משהיו בעת כתיבת הספר.
סיסמתה של החברה הזו, כפי שאמר אחד מגיבורי הרומן: "מעכשיו ולתמיד: בן-אדם אחי אתה".
הרצל הפך רעיון לתכנית והתכנית הפכה למציאות.

אם – "חזון הוא תמונה שאדם רואה בחלומו, בדמיונו או בעיני רוחו, תיאור של דברים בעתיד בהתאם לשאיפה, משאת-נפש" (מילון אבן-שושן), הרי שאנו יכולים לומר, שחזונו של הרצל מתחבר להגדרה זו, כשם שחזונו האישי של כל אדם, יכול להתחבר להגדרה זו.
או למשל ההגדרה:
"חזון הוא היכולת לראות את האפשרי לפני שהוא הופך לברור מאליו" –
האם הוא מתחבר לחזונו של הרצל?
האם הוא מתחבר לחזון האישי שלך?
כך, ניתן להציב מול הגדרות דומות, חזון לאומי כחזונו של הרצל, ו/או חזון אישי של כל אחד ולהבין שיש חוט מקשר, קו מנחה בין הדברים.

בהמשך לכותרת דברי אלו: "חזונו של הרצל והחזון האישי של כל אחד ומה שביניהם" – אני מציע להעמיד מול עיני רוחנו את הרצל – החזון, התכנון והביצוע ואת העצמי של כל אחד – חזונו, דרכי תכנון ואפשרויות ביצוע – לשרטט מפה אישית עם אבני דרך, לקרוא, אימון אישי ולהתחיל לצעוד במשעול שהתווינו.

ולסיום:
הרצל האמין שהאדם יוצר את החברה שבה הוא חי וכשכזה, הוא אחראי להישגיה ולמחדליה. חשיבות רבה נתן לבחירה המודעת ולכוח הרצון האנושי. לכן המוטו של ספרו "אלטנוילנד" הוא:
"אם תרצו אין זו אגדה"!
ואחרית דבר של ספרו הוא:
"אבל אם לא תרצו, כל מה שסיפרתי לכם הוא אגדה – וישאר אגדה".

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

עבודת צוות

כל אחד מאתנו הוא איש-צוות, במודע ושלא במודע.
חיי משפחה הם חוויה צוותית. חיי כתה בביה"ס הם עבודת צוות, מחלקה בצבא היא עבודת צוות. צוותים שונים במקומות העבודה: סגל מורים של ביה"ס, סגל רופאי בית החולים, צוות חדר-ניתוח, הנהלה של ארגון, צוות פרויקט היי-טק , קבוצת כדור-סל וכמובן, צוות מכירות של מפעל.

לקריאת המאמר
nlp

Nlp – Neuro Linguistic Programming

     
   
Nlp –  זהו בעצם תכנות מחדש של המוח, של השפה העצבית.

גישת ה- NLP פותחה בארה"ב בשנות ה-70 של המאה שעברה ככלי לשיפור המצוינות תוך התמקדות בשאלות:

– כיצד יש אנשים שמצטיינים במה שהם עושים ?
– כיצד ניתן ללמוד מאותם מצטיינים?
– כיצד ניתן לפתח מתודולוגיה אשר באמצעותהיכול כל אחד להצטיין בתחומו?

מפתחי גישת ה-  nlp – הינם שני חוקרים מאוניברסיטת "סנטה קרוז":

ד"ר ריצ'ארד בנדלר –   פסיכותרפיסט, מתמטיקאיואיש מחשבים.
ד"ר גון גרינדר       –   בלשן.

שניהם תיעדו אנשים רבים מצוינים בתחומם כמו: מילטון, אריקסון,פריץ פרלס,ומצאו תבניות חשיבה דומות שאפשרו להם להיות "יוצאי דופן" בדורם. שני החוקרים אימצו תבניות אלו ובזמן קצר נחלו הצלחה עולמית בתחום הטיפולי.
מאז משתמשים בתבניות הללו כבמתודולוגיה להצלחה בתחומיי "עץ החיים".

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

האיכר והאופה – סיפור על קבלה ונתינה

אופה אחד בכפר קטן נהג לקנות משכנו האיכר את החמאה שהיה זקוק לה לאפיה.

ביום מן הימים התחיל לחשוד האופה  שגושי החמאה האמורים לשקול קילו אחד, לא ממש שוקלים קילו שלם, אלא פחות.
התחיל האופה לנהל מעקב: מדי יום שקל את גוש החמאה ורשם את התוצאה, ואכן, הסתבר לו כי תמיד שקל הגוש פחות מקילו אחד.

רגז האופה מאד על ששכנו גונב אותו, והחליט לתבוע אותו לדין.
בשעת המשפט שאל השופט את האיכר:
אני מניח שיש לך משקל שעליו אתה שוקל את החמאה, הלא כן?
לא, כבודו, אין לי משקל, ענה האיכר

כיצד אם כן אתה יודע את משקל החמאה שאתה מוכר לשכנך האופה?
אני יכול להסביר בקלות, אדוני השופט, ענה האיכר:
יש לי מין מאזני משקולת כאלה. בצד אחד שמים משקולת במשקל ידוע, ובצד השני אני שם חמאה שתאזן את זה.
במקרה של האופה, אני תמיד משתמש כמשקולת בכיכר לחם של קילו אחד שאני קונה ממנו באותו יום, ושם לו חמאה כמשקל בדיוק הלחם….

ככה זה גם בחיים:

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מה בין קריירה ומשפחה?

 
פעמים רבות מגיעים אלי זוגות בתחום אימון אישי, כאשר הבעיה המציקה ביותר היא עבודתו מרובת השעות של הגבר. 
                               
חיי העבודה בימינו מאד תובעניים. אנשים השואפים לקריירה, משקיעים בעבודה את מרבית שעות היום וברור שהדבר בא על חשבון משהו.
משפחה וקריירה נתפסים כשני עולמות המצויים בקונפליקט מתמיד.
השאלה החוזרת ונשאלת היא: איך בונים קריירה מצליחה בעולם תובעני כשלנו ויחד עם זה מטפחים ומשקיעים בזוגיות, במשפחה ובילדים? איך מוצאים את שביל הזהב בין קריירה, זוגיות ומשפחה? איך רואים בקריירה ובמשפחה גורמים משלימים זה את זה?

צעד ראשון, כמו שאני אומר תמיד – מודעות למצב. להסתכל למציאות בעיניים: מה קורה במשפחה שלנו? מהם הצרכים של כל אחד מבני המשפחה? מה בא על סיפוקו ומה לא? וכו'.

צעד שני – דיאלוג פתוח. לשים הכול על השולחן. להעלות את הערכים החשובים לנו במשפחה, את העקרונות לאורם אנו רוצים לחיות ועפ"י מפה זו לרשום את סדר העדיפויות שלנו, כך שנקבל תמונה מאוזנת של חיינו.
ובתמונה כזו – אם האישה טוענת כנגד שעות עבודה רבות של הבעל – יש לבדוק מה בעצם מסתתר מאחורי טענה זו? מה נפגע משעות עבודתו הממושכות?
האם הטיפול בילדים? האם הקשר המשפחתי? האם חיי התרבות והבידור? האם הטיפול בבית (ניקיון, תחזוקה)?
לכל השאלות הללו מנסים ביחד לתת מענה, תוך שמירה על האינטרסים האישיים של כל אחד מבני המשפחה בשילוב עם האינטרסים המשותפים.

אתן דוגמה לכל טיעון:
לגבי הטיפול בילדים – מוצע לקבוע זמנים קצובים מדי יום, שיהיו קודש לקשר עם הילדים – שיחה, משחק, טיול (ללא טלפונים וללא עיסוקים אחרים).
לגבי קשר משפחתי – לקבוע לפחות פעם בשבוע ארוחה משותפת ופעם בשבוע בילוי משפחתי משותף.
לגבי בילוי זוגי – לצאת אחת לשבוע ביום קבוע לב

לקריאת המאמר