"זרת זרת לשלום…"
"חלשים לעולם לא יכולים למחול. המחילה היא תכונת החזקים" {מהאטמה גנדי)
לקראת יום כיפור, אנו נזכרים גם לבקש סליחה ומחילה וגם לסלוח.
כדאי לזכור שלסליחה יש זכות קיום יום-יומי, שכן הסליחה משחררת אותנו מכעסים וממועקות ומאפשרת לנו להמשיך במסלול חיינו היומיומיים, בעוד שחוסר יכולת לסלוח גורם לכעס מתמשך, העלול לפגוע בבריאותנו הנפשית והפיזית.
מצד שני, היכולת לבקש סליחה, מעידה על הכרה באשמה, הכרה במהות חטא שחטאנו, טעות שטעינו, פגיעה שפגענו והיכולת שלנו להתמודד ולתקן.
חשוב כמובן, לקחת אחריות על התיקון ולתקן לא רק למראית עין.
עשרת ימי תשובה
אנו מצויים בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים – בעשרת ימי תשובה, שנקראים גם: בין כסה לעשור והימים הנוראים.
תהליך חשבון הנפש המתחיל בסליחות של חודש אלול, מגיע לשיאו בימים אלו, עד יום הכיפורים, בהם מברר האדם בירור פנימי עם עצמו, מה עליו לתקן? על מה לשוב בתשובה? על מה להביע חרטה?
הבירור הפנימי לא נעשה רק לגבי מעשים, אלא גם לגבי מחשבות רעות, איבה, כעס, קנאה וכיו"ב- ועל כל אלו עליו לחזור בתשובה.
וכבר אמרו חכמים: "במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד" (ר' אבהו, ברכות ל"ד), כלומר: מעלת בעלי התשובה גדולה ממעלת אלה שלא חטאו מעולם, מפני שהם כובשים יותר את יצרם. ועוד אמרו חז"ל: איזהו גיבור הכובש את יצרו?" דהיינו: הגבורה האמיתית נמדדת ביכולתו של האדם לכבוש את יצרו ולא בחוזק שריריו למשל.
בעבירות שבין אדם לחברו, לא מספיקה רק התשובה, רק החרטה, האדם צריך גם לבקש סליחה, שכן "עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". (משנה, יומא ח').
והיה ובקש מחילה מחברו וחברו לא מחל לו, אף לו לא ימחלו מהשמיים, אלא אם כן ימחל בלב שלם ובנפש חפצה.
לפי האמונה היהודית, בראש השנה אלוהים קובע את גורלו של כל אדם לשנה הקרובה וביום הכיפורים הוא חותם את הדין. תפקידם של עשרת ימי התשובה הוא מכריע, כי בסופם יכול אדם לשנות את גזר הדין שקבל, אם עשה חשבון נפש, שב בתשובה על חטאיו ובקש מחילה – אז ידון אותו אלוהים לכף זכות.
גורלו של האדם נתון אפוא, בידיו – כפי שאמר ר' עקיבא: "הכול צפוי והרשות נתונה", כלומר: כל אשר האדם עושה גלוי לפני אלוהים והרשות נתונה בידי כל אחד להתנהג לפי בחירתו החופשית.
בחירתו היא שתקבע את עתידו.
כדאי לזכור, מה עושה בקשת הסליחה לאדם המבקש אותה – היא מעידה על הכרתו בטעות שטעה, בפגיעה שפגע ובעיקר, ביכולתו להתמודד, לתקן ולקחת אחריות על התיקון.
ומה עושה הסליחה לסולח – היא משחררת אותו מכעסים וממועקות ומאפשרת לו להמשיך במסלול החיים היומיומיים, כאדם חדש, תוך חוסן נפשי.
ובעניין זה אזכיר את דבריו של מהטמה גנדי:
"חלשים לעולם לא יכולים למחול. המחילה היא תכונת החזקים"
