מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

מגן דוד

מגן דוד
מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

משיח השקר דוד אלרואי שנחשב למכשף, ובמקור בא מהאזורים שככל הנראה עדיין היו בשליטה כוזרית במאה ה-12, וייתכן שהיה ממוצא כוזרי בעצמו, הוא כנראה האיש שהפך את הסמל המאגי "חותם שלמה" לסמל "מגן דוד" (על שמו), שמאז הפך לסמל המזוהה עם היהדות ולסמלה של מדינת ישראל.

לפי הקבלה מתאר הסמל את ששת הכיוונים: ימין שמאל,מעלה, מטה, אחורה וקדימה, שהם גם גבולותיהם של שלושת המימדים: אורך, רוחב וגובה, כן מרמז הסמל לשבע הספירות התחתונות. כל משולש מששת המשולשים רומז לספירה אחרת, ומרכזו המשושה, רומז לספירת המלכות.אלו הם הפרושים העיקריים,המשותף להם הוא תיאור מגן דוד כסמל לאיזון בין ניגודים, איזון המסמל הרמוניה ואחדות. יש המוצאים סימוכין לקשר בין דוד המלך ולמגן דוד, בנבואת ישעיה. על פי דעה זאת, ששת הקצוות מסמלים את ששת התארים שנתן ישעיה לדוד המלך: "רוח חכמה ובינה, רוח עזה וגבוהה, רוח דעת ויראת ה`".
לפי הקבלה, מגן דוד רומז על שבע הספירות התחתונות. כל משולש מששת המשולשים, רומז על ספירה אחרת, ומרכזו המשושה של המגן דוד רומז על ספירת המלכות.

מגן דוד בפילוסופיה

הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצוויג נתן פירוש ייחודי למגן דוד, על שני המשולשים המרכיבים אותו. לשיטתו, שלושת קדקודי המשולש הבסיסי הם כנגד שלושת מוקדי המחשבה הפילוסופית בעולם – אלוהים, אדם, עולם. שלושת קדקודי המשולש השני מסמלים את היחסים בין קדקודי המשולש הראשון, שהם שלושת עקרונות היסוד של היהדות על פיו: – בריאה (שהיא היחס בין אלוהים והעולם), התגלות (היחס בין אלוהים והאדם) וגאולה (היחס בין האדם והעולם). לצורה הנוצרת קורא רוזנצוויג "כוכב הגאולה", ומכאן נובע שם ספרו.

יש פרשנים הטוענים כי הפרח שושן צחור המורכב מששה עלי גביע בצורה של מגן דוד, הוא למעשה השושנה של שיר השירים הרומזת לעם ישראל (שיר השירים ב, ב, ובמפרשיה).
בראשם עומד החוקר אורי אופיר הטוען שמקורו של המגן דוד הינו במנורת המשכן. מתחת לכל נר במנורה היה פרח, פרח זה נקרא ליליום קנדידום (המכונה בעברית שושן צחור). פרח זה במבט מלמעלה נראה כמגן דוד. במרכזו של הפרח היה נר, כך שהכהן הדליק נר במרכזו של מגן דוד , כך הדליק את שבעת הנרות. את המנורה הדליקו במשכן ובמקדש לאורך כל ההיסטוריה היהודית עד חורבן הבית השני, ומכאן קדמותו וחשיבותו של המגן דוד[1]. חשיבות יתרה יש למגן דוד בכך שלדעת חז"ל את תבנית מנורת המשכן קבע הקב"ה בעצמו (תלמוד בבלי מנחות, כט, א).

מגן דוד בקהילה

מאז המאה ה-16 השתמשו קהילות יהודיות רבות במגן-דוד כסמל. לאחר גירוש היהודים מווינה בשנת 1700 נשאו הגולים את הסמל איתם לארצות שונות, ומאז נעשה בו שימוש גם בבתי-הכנסת. כלומר – המשמעות הדתית הגלומה בסמל היא משנית ומאוחרת, וקדמו לה משמעויות מיסטיות במקור, ומשמעויות אישיות וחברתיות בהמשך.
"אבן חופה" זו אבן גדולה ועגולה ועליה מגן דוד, שבפינותיו ראשי התיבות של הפסוק "קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה". "אבן החופה", שנהוג היה לקבוע בקיר הצפוני של בית הכנסת, היא עדות למנהג שרווח בפרנקוניה תחתית להטיח את הכוס באבן בזמן החופה, מנהג שחילופו הוא דריסת הכוס על ידי החתן.

אגודת הסטודנטים היהודיים "אחוות ציון" היתה הגוף הראשון בתנועה הלאומית היהודית שהשתמשה במגן-דוד כסמל. מרדכי בן-הלל הכהן, שתיאר את הנשף שערכה האגודה בשנת 1881, כתב: "המתעסקים בהכנת החג נשאו אות על בגדם העליון: שושנה בעלת שש קצוות – מגן-דוד – ובחוטי זהב רקומה עליו המילה 'ציון'". הביל"ויים בשנת 1882 טבעו את המגן-דוד בחותמם, ובנימין זאב הרצל טבע אותו כסמל לעיתונו. בשנת 1897 הכריזה התנועה הציונית על המגן-דוד כסמל מרכזי בדגל התנועה.
שנאת-ישראל והאנטישמיות הבליטו יותר מכל את משמעותו הלאומית של המגן-דוד, כשהצו המרושע של היטלר ועוזריו הוחל על כל יהודי באשר הוא, דתי ושאינו דתי, אפילו דור שני לאם שאינה יהודייה. בתקופה הנאצית שימש המגן-דוד סמל-מזהה של היהודי באשר הוא יהודי, והיהודים תחת השלטון הנאצי וגרורותיו חוייבו לשאת טלאי צהוב על בגדיהן, ועליו סמל מגן-דוד ובתוכו הכתובת Jude = יהודי (Juif בצרפתית).

בשנת 1930 הוקם בתל אביב ארגון יהודי לעזרה ראשונה בדומה לארגוני העזרה הרפואית הצלב האדום והסהר האדום הקיימים ברחבי העולם. מגן דוד אדום נבחר כסמלו וכשמו של הארגון, משום שמגן דוד נתפס כסמל המקביל לצלב בנצרות ולסהר באסלאם. הוועד הבינלאומי של הצלב האדום והסהר האדום טוען כי סמליו לא נוצרו לפי מסורות דתיות, אלא מדובר בדגלי שווייץ וטורקיה בהיפוך צבעים. בשנת 1950 קיבל מגן דוד אדום הכרה רשמית של מדינת ישראל, אך הארגון לא זכה להכרה בינלאומית כיוון שהוועד הבינלאומי לא היה מוכן להכיר במגן דוד אדום כבסמל נוסף של הארגון הבינלאומי. בסוף 2005 הוחלט ב"וועד הבינלאומי" שכל מדינה שלא רואה לנכון להשתמש בצלב או בסהר, תוכל להשתמש בסמל של מעוין אדום ("הקריסטל האדום"), או בסמל מקומי הנתון בתוך המעוין האדום. לפיכך הסכים הוועד הבינלאומי לקבל לשורותיו את הארגון הישראלי, אך התנה את הדבר בכך שסמל מגן דוד אדום יהיה בשימוש מקומי בלבד, ואילו בפורומים בינלאומיים הוא יהיה נתון בתוך מעוין אדום.

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

ניתוח – swot

ניתוח SWOT הינה שיטה לבחינת יכולת העסק לייצר יתרון תחרותי בסביבה שבה הוא פועל (שוק/תעשייה).
השיטה מנתחת את הסביבה הפנימית והחיצונית של הארגון, ועל בסיס הניתוחים מעריכה את סיכוייו של הארגון להצליח.
השם SWOT הוא ראשי תיבות של המאפיינים הנבחנים.

חוזק         Strength        S
חולשות     Weaknesses       W
הזדמנויות  Opportunities       O
איומים       Threats       T  

מודל ה swot מחולק לשתי קטגוריות עיקריות:
סביבה פנימית  וסביבה חיצונית.

סביבה פנימית = חוזקות וחולשות

חוזקות (Strengths): כוללות – משאבים ייחודיים של הארגון, ידע ייחודי ויכולות של הארגון.
כגון: הון, בידול, פריסה ארצית.
השאלות שהארגון צריך לשאול:במה הארגון חזק?מה הייחוד של הארגון? מה המשאב הייחודי של הארגון?
איזה ידע ייחודי קיים לארגון המבדיל אותו ממתחריו?

חולשות (Weaknesses): הגורמים המביאים לנחיתות הארגון ביחס לסביבה החיצונית ומונעים ממנו ליצור יתרון תחרותי.
למשל, אסטרטגיה מיושנת תמנע מהארגון לבצע שינויים דרושים כדי לנצל הזדמנויות בהווה.
תחלופה גבוהה, הון נמוך, פריסה נמוכה.
הארגון צריך לשאול את עצמו מהן הנקודות החל

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

כוחה של מחשבה

מי מאיתנו לא נודד במחשבותיו במהלך היום? למי מאיתנו לא קורה ש"נתקעת" לו מחשבה טורדנית במהלך היום והוא לא מצליח להיפטר ממנה.

היום, אנו כבר יודעים שניתן לשלוט במחשבותינו ולנתב אותן למישורים חיוביים, שיעזרו לצמיחתנו בכל מישורי החיים.

מחשבות משפיעות על הקורה בתוכנו ומחוצה לנו. האדם, הוא בעצם יציר מחשבותיו, מעשיו הם התוצאה לחיוב או לשלילה, של אותן מחשבות.

מה שאנשים קוראים "מזל" אינו אלא תוצאה מתמשכת של תהליך חשיבה נכון וממוקד בהצלחה.
יש לנו את כל הפתרונות לכל ההתמודדויות שלנו בחיים, אלא שאנו לא תמיד יודעים איך לשלב את כוחה של המחשבה, על מנת ליצור לנו הזדמנויות בחיים, שבעזרתן נוכל לצמוח ולגדול.

יש באפשרותנו ללמוד ל"מגנט" מחשבות חיוביות על מנת ליצור תוצאות. למשל, ההווה שלנו היום, הוא בעצם תוצאה של "מיגנוט" המחשבות שהיו לנו בעבר, לטוב או לרע.

את הנסיבות בחיים שאיתן אנו מתמודדים אנו בעצם "ממגנטים" אלינו. נסיבות לא עושות את האדם הן מגלות אותו בפני עצמו – אלה הם השיעורים שלנו בחיים. אנחנו הכוח היוצר של חיינו.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

מה זאת אהבה?

האהבה מספקת חומר יצירה לסופרים, משוררים, מחזאים, מוזיקאים, אומנים. היא ממלאה את מדפי הספרים, בוקעת מגרונות השרים, מעסיקה על הבמה את השחקנים וכמובן מלווה את כולנו לאורך החיים.

אמא תרזה ניסחה יפה את הכמיהה לאהבה: "רבים בעולם הזה מתים לפרוסת לחם, אבל יש רבים יותר שמתים לקצת אהבה". ועוד: "התרופה היחידה לבדידות, ליאוש ולחוסר תקווה היא האהבה".

לקריאת המאמר