ראש השנה

חשיבה חיובית

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

חשיבה חיובית

"…שיפה ושונה תהא השנה…" 

"יש חגים לצחוק ויש חגים לגבורה, יש חגים לחרות ויש חגים לתורה. ראש השנה הוא חג התקווה".
תקווה להתחלה חדשה מוצלחת וטובה.
חכמת הקבלה אומרת שראש השנה מסמל את לידתו הרוחנית של האדם. שכן, בתקופה זו עושה האדם את חשבון הנפש שלו בכלל ושל השנה שחלפה בפרט, והוא שואל שאלות מהותיות, כמו – מהי מטרת חיי? מה אני עושה בחיי כדי להגשים את מטרתם? מה נמצא מעבר לחיים האלו?
שאלות כאלה מובילות אותו ללידה רוחנית חדשה, להבטחה חדשה שהאדם מבטיח לעצמו לקיים בשנה החדשה.
אני מציע כללים פשוטים שיעזרו להבטיח וגם לקיים:
– לקבוע לעצמנו מטרות ברורות ומדידות, כולל תאריכי יעד מוגדרים להשגת כל מטרה ותאריכי ביניים, כדי לבדוק שאנו בדרך הנכונה. אם לא – מתקנים תוך כדי תנועה.
– להאמין בהצלחה. לטפח ציפיות חיוביות מעצמנו. לא לאפשר לחוות דעת של אחרים להפריע לנו מלהשיג את מטרותינו.
– לחזק את הדימוי העצמי, בבחינת "אני יכול". יוזמים ונוטלים אחריות למעשים.
– ליצור את הזדמנויות החיים. להוביל במקום לתת לנסיבות החיים להוביל.
– להתיחס גם לדרך בה אנו צועדים לשם השגת מטרותינו. למשל: להשתדל שהדרך תהיה יצירתית, דהיינו: מספר פתרונות לאותה בעיה ובחירת הפתרון הטוב ביותר, יציאה מדפוסים קיימים והתבוננות בדברים מזווית חדשה וכו'.
– פרגון עצמי, טפיחה עצמית על השכם בעשותנו מעשה הראוי לכך.
– שמירה על תדר חיובי, על-ידי תגובותינו לסביבה ולמסריה, על-ידי המצאות בקרבת אנשים בעלי אנרגיות חיוביות, על-ידי הימנעות מכעסי שווא וכו'.
– התייחסות לכישלון כפתיחת אפשרות להזדמנות נוספת.
ולבסוף –
– לקיחת מחויבות כלפי כל ההחלטות שהחלטנו."ברגע שאדם מתחייב באופן מוחלט – גם ההשגחה נעה לקראתו". (ו.ה. מורי)
כולנו יודעים שלשנה החדשה יש ראש, שהרי אנו חוגגים ב-א' בתשרי את ראש-השנה.
מה שאיננו יודעים – אם לשנה החדשה יהיה גם לב.
הלב תלוי בנו – באופן שבו ניקח אחריות על ההתנהלות של חיינו, תוך טיפוח רגשות של אהבה, התחשבות, סובלנות ונתינה במעשינו וכלפי הסובבים אותנו, שכן יחסי גומלין בין אנשים, שיתוף פעולה בכל שלב בחיים, הם הצורה החשובה והתובענית ביותר של ההתנהגות האנושית.
ובהקשר לכך, אצטט מדבריו של ליאו בוסקאליה בספרו: "לאהוב זה את זה":
משל נפלא מספר על נערה צעירה המטיילת באחו ורואה פרפר נעוץ על קוץ. בזהירות רבה היא משחררת אותו והפרפר מתחיל לעוף לדרכו. ואז הוא חוזר והופך לפיה יפה. "כתודה על טוב לבך"' אומרת הפיה לילדה, "אמלא את משאלתך הגדולה ביותר." הילדה חושבת לרגע ועונה: "אני רוצה להיות מאושרת." הפיה מרכינה לעברה את ראשה ולוחשת באוזנה דבר-מה ואחר-כך נעלמת.
כאשר בגרה הילדה, לא היה בארץ איש מאושר ממנה. כאשר שאל אותה מישהו מהו סוד האושר שלה, הייתה מחייכת ואומרת: "הקשבתי לפיה טובה".
בחלוף השנים, כאשר כבר הייתה זקנה, חששו השכנים שהסוד יירד עמה אל הקבר. "אנא, ספרי לנו," התחננו, "אמרי לנו מה אמרה הפיה." הזקנה החביבה פשוט חייכה ואמרה: "היא אמרה לי שכולם, אפילו הם נראים חופשיים מכל דאגה, זקוקים לי!"
כולנו זקוקים זה לזה.

 

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

מגן דוד – מקורו של הסמל

מגן דוד הוא הקסגרמה,כוכב בעל שישה קודקודים, שבו שני משולשים שווי צלעות מונחים זה על זה, העליון חודו כלפי מעלה, והתחתון חודו כלפי מטה, ויוצרים מבנה של שישה משולשים שווי צלעות המחוברים לצלעות משושה. מגן הדוד הינו אחת מהצורות השימושיות בהיכרות ראשונה של תלמידים בבית הספר היסודי ובתיכון עם כללי הטריגונומטריה, ומאפשר בקלות להדגים אלמנטים כגון דמיון משולשים, חפיפת משולשים, יחסים בין זוויות וצלעות. במרחב אוקלידי ניתן להגדיר מגן דוד כללי כך, שני משולשים חופפים, המקיימים את התנאים הבאים:
אף אחד מהם אינו מכיל קודקוד של האחר. השטח החופף ביניהם בצורת משושה .

צורת מגן דוד מופיעה בתרבויות המזרח הרחוק לפני אלפי שנים. היא אופיינית גם לתרבות המוסלמית הממלוכית. הסמל הופיע לראשונה בהקשר יהודי כבר בתקופת הברזל, במאה השביעית לפני הספירה בחותם יהודי שנמצא בצידון. כמו כן הוא הופיע במספר בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל בתקופת הבית השני ואחריה, אך נראה שללא כל משמעות מיוחדת שכן הוא הופיע לצד חותם שלמה (כוכב מחומש) וצלב קרס.

השם "מגן-דוד" מוזכר לראשונה במקורותינו בתלמוד הבבלי כשם של ברכה "ברוך אתה ה' מגן דוד" (פסחים קי"ז, ע"ב).

הזיהוי של מגן דוד עם היהדות החל בימי הביניים. בשנת 1354 העניק הקיסר קארל הרביעי ליהודי פראג את הזכות להרים דגל. היהודים בחרו בסמל של מגן דוד.
מהמאה ה-19 נפוץ הסמל מגן דוד גם בחותמות של יהודים ועל פרוכות של ארונות קודש.

מגן דוד בקבלה

העדות הקדומה ביותר לסמל בספרות היהודית מופיעה בספרו של החכם הקראי יהודה בן אליהו הדסי במאה ה-12 בספרו אשכול הכופר. בפרק רמ"ב הוא מוקיע את מעשי האנשים בעם שהפכו את סמל מגן הדוד לפולחן: "ומלאכים שבעה לפני המזוזה נכתבים, מיכאל וגבריאל …וכו' ה' ישמרך וסימן זה הנקרא מגן דוד כתוב בכל מלאך ובסוף המזוזה…". אם כן, באותה תקופה היה זה סמל מיסטי על קמיעות. על רבים היה מקובל שזהו האזכור הראשון של המושג "מגן דוד", אך חוקר הקבלה גרשם שלום קבע כי קדם לו פירוש לספר המאגי "האלף-בית של המלאך מטטרון", שנתחבר בתקופת הגאונים.

לקריאת המאמר
nlp

מהו אימון אישי?

מהו אימון אישי?

מושג האימון צמח מתוך עולם הספורט המקצועי בארה"ב, בשנות ה-70 של המאה
ה-20.המאמנים הצליחו לגרום לקבוצות ולספורטאים יחידים להגיע להשגים מרשימים. 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

ששת נעלי הפעולה

בהמשך לספרו הראשון ששת כובעי החשיבה , פרסם דה בונו את מודל העשייה.
בספרו משנת 1997,הנקרא: ששת נעלי הפעולה.
    
באימון אישי אנו נדרשים לחשיבה מתוות דרך,לגילוי משאבים פנימיים להשגת מטרותינו.
חשיבות רבה הנני מייחס לתחום העשייה.
חשיבה יצירתית ועשירה לא מספיקה על מנת ליצור שינוי,אלא עשייה והתקדמות
 "בשטח",תוך ניסוי וטעיה. תוך התכוננות למטרות והיעדים שלנו.
שיטת ששת כובעי החשיבה משנה את הדרך שבה החשיבה מתרחשת, בישיבות ובמקומות אחרים: במקום הטיעונים הרגילים לכאן או לכאן היא מאפשרת לאנשים לנהל דיונים מועילים.
 

לקריאת המאמר
התפתחות עסקית

מנהיגותו של איש המכירות

מנהיגות היא יכולתו של אדם או קבוצת אנשים להוביל אנשים אחרים אל עבר מטרה משותפת והיא מתקשרת בצורה ישירה להשפעה – היכולת להשפיע על מוטיבציה של אנשים. (ויקפדיה).

על מנהיגות נכתבו אין ספור מאמרים וספרים, הוצגו מודלים שונים של מנהיגות ומיגוון מטאפורות,המתארות את דמות המנהיג כמצביא, רועה, מצפן, אור, שמש, מגדלור, מוח, מוריד הגשם ועוד. דרך המטאפורות אפשר לגלות את ההנחה האומרת מי הם המונהגים. למשל: ראיית המנהיגות בתפקיד רועה, מניחה שאת המונהגים מאפיינת תכונת העדריות. תפיסת המנהיגות כשמש, מביעה את החשיבות והתלות של המונהגים במנהיגות, אך גם את הסכנה שבחשיפה רבה מדי למנהיגות, וכך הלאה.

מקס וובר (1920-1864), סוציולוג ופילוסוף גרמני, ייחס את יכולת המנהיגות לכריזמה שיש למנהיג. הסמכות הכריזמטית מתקיימת רק כל עוד המנהיג מוכיח למונהגים את יכולתו יוצאת הדופן. לפי וובר, לבעל הכריזמה יש איכויות על-טבעיות שבעזרתן הוא יוצר את הנוכחות המנהיגותית.

אולם היום מקובל לחשוב כי מדובר בפוטנציאל הקיים במידה זו או אחרת בכל אדם ושניתן לפתח ולטפח אותו ואפילו להתאימו לסיטואציה ספציפית. דהיינו: הכישורים אינם תלויים במצב, אלא ביכולתו של המנהל להתאים את התנהגותו למציאות.

טופלר בספרו "מהפך העוצמה" כותב: "העקרון אשר ישלוט בחברה העתידית בסגנונות ניהול, יועתק מניהול שנועד לפקח על מיזם, למנהיגות שנועדה להפיק את המיטב מאנשים ולהגיב במהירות לשינויים".

לקריאת המאמר