ששת נעלי הפעולה

נעלי חשיבה

בלחיצת יד

ספר בשפת הגוף:

ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף עסקית,
מגיש לכם במתנה את המדריך:  "סודות שפת הגוף"
למעלה מ – 50,000 איש כבר הורידו וקראו את המדריך הזה!

הכנס הקרוב: סודות שפת הגוף

לימודי שפת הגוף שלב א'!

מתקיים במכון מופת, צפון תל אביב.
3 שעות מרתקות שהן מבחינת צוהר לעולם המטורף של שפת הגוף.

קורס אינטרנטי בשפת הגוף - אמיר הלמר

הקורס האינטרנטי בשפת הגוף

איך לקרוא אנשים, להבין ולהשפיע!

בהנחיית:
ד"ר אמיר הלמר – מומחה בינלאומי לשפת גוף, תלמידו של פרופ' פול אקמן
זהו הקורס המקורי! הראשון והמקיף ביותר בישראל!

נעלי חשיבה

ששת נעלי הפעולה

 
בהמשך לספרו הראשון ששת כובעי החשיבה , פרסם דה בונו את מודל העשייה.
בספרו משנת 1997,הנקרא: ששת נעלי הפעולה.
    
באימון אישי אנו נדרשים לחשיבה מתוות דרך,לגילוי משאבים פנימיים להשגת מטרותינו.
חשיבות רבה הנני מייחס לתחום העשייה.
חשיבה יצירתית ועשירה לא מספיקה על מנת ליצור שינוי,אלא עשייה והתקדמות
 "בשטח",תוך ניסוי וטעיה. תוך התכוננות למטרות והיעדים שלנו.
שיטת ששת כובעי החשיבה משנה את הדרך שבה החשיבה מתרחשת, בישיבות ובמקומות אחרים: במקום הטיעונים הרגילים לכאן או לכאן היא מאפשרת לאנשים לנהל דיונים מועילים.
 
נעליים מרמזות על פעולה. אם אין אנו הולכים אזי אין לנו צורך בנעלים.
תפקיד הנעליים כמו תפקיד הפעולה, להגיע ליעד, למטרה.
 
ששת נעלי הפעולה:
 
נעל צי כחולה.
נעל התעמלות אפורה.
נעל כבדה חומה.
מגף גומי כתום.
נעל בית ורודה.
מגפי רכיבה ארגמניים.
 
 
נעלי צי כחולות
    
אופן הפעולה של הנעל הכחולה שם דגש על רשמיות ועל נהלים קבועים.
נהלים מסייעים לנו להימנע משגיאות, קל יותר להשתמש ברשימת נהלים קבועים מאשר להמציא הכול מחדש בכל פעם.
טפסים ונהלים קבועים סטנדרטיים מפשטים את החיים ומתמודדים עם מורכבות.
במידה מסוימת מספקים הנהלים הקבועים חירות. ציות לנוהל קבוע משחרר אותנו לטפל בעניינים שדורשים באמת את טיפולנו.
 
דרכי הפעולה של בעלי הנעליים הכחולות נובעים משלוש שאלות:
 
ציות לאילו נהלים עשוי לסייע לפתרון הבעיה?
האם אפשר לשפר אותם?
איך יבדקו עם הנהלים מבוצעים כראוי?
 
  
נעל התעמלות אפורה
 
אפור מרמז על תאים אפורים במוח. מטרת הפעולה של בעלי הנעליים האפורות הוא קבלת מידע.
לבעלי נעל ההתעמלות האפורה אם כן יש יעד ברור,הם פועלים כדי לאסוף מידע על מנת להשתמש בו.
באופן הפעולה של הנעל האפורה מתגנב האדם מסביב.
האדם מקשיב וחוקר אין שום רצון להיות מורגש ולהשפיע על אחרים.
אופן הפעולה האפור יכול להשתלב באופני פעולה אחרים, מאחר שהמידע שנאסף חושף את הצורך בסוגי פעולה אחרים.
 
  
נעל כבדה חומה
 
חום הוא צבע שימושי. בעלי הנעל החומה הכבדה מחפשים אחר מעשיות.
בפעולתם הם מתמקדים במשהו שהוא בר עשייה לדעתם. הם בוחנים את מעשיהם
על פי אמות מידה פרקטיות. כמו למשל:
יעילות הפעולה, פשטותה, זמינות המשאבים לביצועה וכיוצא באלה.
  
הדגשים בפעולת הנעל החומה: מעשיות, פרגמטיות, ותבונה.
 
גמישות היא היבט מפתח של פעולת הנעל הכבדה החומה, אנחנו משנים את התנהגותנו
כשהמצב משתנה אין נוקשות בפעולת הנעליים החומות. המיומנויות הכלליות של
עשייה – מודגמות בדרך הטובה ביותר בפעולת הנעל החומה, פעולת הנעל החומה נוגעת לקבלת תוצאת.
פעולת הנעל החומה היא שילוב של ערכים טובים, שכל טוב ועקרונות טובים.
 
 
מגף גומי כתום
     
כתום מרמז על סכנה והזהרה מפניה. בעלי מגפי הגומי הכתומים מאתרים את הסכנות
וחותרים לפעול בדרך בטוחה. הם מחפשים דרכי פעולה שיש בהן פחות סכנות.
מגפי גומי נועלים למצבים מיוחדים, מגפי גומי כתומים מרמזים על אירועים מיוחדים.
אופן הפעולה של מגפי הגומי הכתומים נוגע ישירות למצבי חירום – כל מצב שמבשר סכנה דורש פעולת מגף גומי כתום.
אופן הפעולה הכתום דורש אומץ מכל הסוגים, אומץ כרוך בהפחתת הסיכונים ובהימנעות מהם.
יש לשקול את הסיכונים שבכל פעולה לעומת הסיכונים שבאי פעולה.
תכנון הוא מילת מפתח –יש צורך רב באסטרטגיה ובתכנון.
ביצועה של פעולה מן הסוג הכתום דורש שליטה, החלטיות ואסטרטגיה מלוכדת.
מיקוד, דחיפות, וחוש לסדר עדיפויות מאפיינים את אופן הפעולה של מגף הגומי הכתוב.
     
נעל בית ורודה
 
ורוד מרמז על חום ועדינות. לנועלים נעלי בית וורודות יש רגישות לחבריהם.
אופן הפעולה הוורוד קשור לרגשות אנושיים, לחמלה, לאהדה, לדאגה אוהבת ורכה.
ערכי האכפתיות האנושית מצויים באופן הפעולה של נעל הבית הוורודה.
התמודדויות עם כוח עבודה לא מרוצה או עם לקוח נזעם, התערבות בסכסוכים משפחתיים הן פעולות נעל בית ורודה.
אופן הפעולה של נעל הבית הורודה משנה את הפעולות המתבצעות או את מקור הפעולה העיקרי. לפעמים מטרתה העיקרית של הפעולה היא אכפתיות אנושית ואז נבחרות הפעולות במיוחד למטרה הזאת, פעמים אחרות משנה אופן הפעולה הורוד פעולות שונות,כך שיעשו בצורה אנושית ואכפתית. השיקול העיקרי הוא שאנשים חשובים כבני אדם.
 
     
מגפי רכיבה ארגמניים
                          
ארגמן הוא צבע מפואר צבעה של המלוכה.
אופן הפעולה הארגמני מצביע על תפקיד סמכותי- נוגע למשרות רשמיות.
באופן הפעולה הארגמני אנשים יכולים לבצע פעולות שאולי לא היו יכולים לבצען בלי התפקיד.
 
יש שתי דרישות עיקריות להתנהגות, במסגרת אופן פעולה של המגף הארגמני:
 
א.       לאותת בבהירות על מילוי התפקיד בתוקף המעמד הרשמי.
ב.        על ההתנהגות להיות עקבית.
 
הסגנון הוא סמכותי אך תרבותי. ממלא התפקיד מבהיר מתי הוא פועל במסגרת התפקיד הרשמי.
ההתנהגות מודרכת באמצעות ההתנהגות שמצפים לה מהתפקיד.
חשוב לפעול בהתאם להתחיבויות והציפיות מנושא התפקיד הרשמי, יש מקום ליוזמה בגבולות התפקיד.
 
  
לסיכום:
 
כמאמן, אני משתמש בכלים אלו על מנת להבחן סגנון התנהגות ולתת המלצות פעולה בהתאם.
 
לעיתים מצבים דורשים צירוף של שני סוגי נעלי פעולה.
העובדה שיש בזוג שתי נעליים מספקת גמישות:
לשש הנעליים יש חמישה-עשר צירופים אפשריים. רק לעיתים רחוקות
מצבים הם מוחלטים. לעיתים קרובות הם דורשים צירוף של שני סוגי פעולה,
כתום (חירום) עם ורוד (רגישות ואפתיות), כחול (נהלים) עם ארגמן (סמכות),
אפור (איסוף מידע) עם חום (יעילות ומעשיות) וכו'.
  אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor

שתפו את המאמר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים נוספים

התפתחות אישית

להיות הורה

לכל תקופה בהיסטוריה היה דימוי שונה של דמות ההורה, שהתאים לתקופה, על-פי הערכים
שנחשבו לחשובים, על-פי אופי חינוך ועל-פי המבנים והתהליכים החברתיים שהתרחשו בחברה
זו.
במאמרי אתייחס לדמות ההורה בימינו, בחברתנו ובארצנו.

הגעתי לכתוב דברים אלו, מתוך המצוקה אותה מעלים בפני מתאמנים, המוצאים עצמם לא אחת,
מבולבלים, נוכח סמכותם ההולכת ונשחקת. קשה להורה להתנהל במציאות משפחתית שונה מזו
שחלם עליה, או שונה מזו שהיה רגיל לה בביתו ובמשפחת הוריו.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

שקית של עוגיות

לילה אחד, בשדה תעופה הומה אדם
היא הבינה שהגיעה יותר מדי מוקדם.
בחנות הספרים מצאה לעצמה איזה ספר מותח
ובמעדנייה, קנתה שקית עוגיות מדיפות ריח.
חיפשה מקום לשבת בו כמה שעות עד הטיסה
מצאה פינה והתיישבה והכרטיס בכיסה.

היא הייתה מאוד מרוכזת בספר שבידה
כשבזוית עינה הבחינה, בגבר שהתיישב לידה,
היא לא הייתה שמה לב אליו בכלל, אבל,
בחוצפתו העיז המנוול,
לשלוח יד אל שקית העוגיות שביניהם הייתה מונחת,
וכבתוך שלו הרשה לעצמו עוגיות לקחת.

היא החליטה להתעלם מהחוצפה והגסות.

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

החינוך לאן ?

בימים אלו, כאשר החינוך וההוראה אינם יורדים מסדר היום הציבורי ומתוך שאני מכיר היטב תחום זה,מהיותי בן של מורה ואח של מורה ויודע מה רצינית, תובענית וחשובה עבודתן בעיניהן וכמה עמל,אהבה ותעצומות נפש הן משקיעות בה וגם משפחותיהן סביבן.
                                     
וכמחווה למורים – ויש רבים רבים כאלה – אשר רואים ביאנוש קורצ'אק דמות מופת ראויה להערצה ומודל לחיקוי ואשר הולכים בעקבותיו,
הריני מביא מדבריו, מביא דברים בשם אומרם – המדברים בעד עצמם:
 

לקריאת המאמר
התפתחות אישית

גילגולו של המנון

בשלהי המאה ה-19 סיגלה לעצמה כל מושבה בארץ ישראל את השיר שלה: "משאת נפשי" מאת מרדכי צבי מאנה בחדרה, "חושו אחים, חושו" מאת ר' יחיאל מיכל פינס והבילויים בגדרה, "האח, ראשון לציון" מאת אריה ליפא שליט בראשון לציון. מושבות שטרם סיגלו לעצמן שיר עברי משלהן השתמשו בינתיים ב"משמר הירדן". לדעת רבים ביישוב היהודי המתחדש עתיד היה דווקא שיר זה, שחובר אף הוא על ידי אימבר, להיהפך להמנון באחד הימים.

בשנת 1886 קיבל שמואל כהן, פעיל מעולי רומניה, מידי אחיו את קובץ השירים "ברקאי" מאת אימבר שנוספה לו הקדשת המשורר. כהן דפדף בחוברת שנדפסה בירושלים קצת לפני כן ונתפס לשיר "תקוותנו", מפני שמצא בבית התשיעי שתי שורות שדיברו אל ליבו: "רק עם אחרון היהודי גם אחרית תקוותנו". כהן, שהיה גם זמר חובב, התקין לשיר נעימה של זמר שהכיר מילדותו בשם "אויס צ'יא", אודות המולדבים המאיצים בשווריהם בעת החריש . נעימה זו דומה בחלקה הראשון ל"מולדבה" (או "ולטאבה"), אחד הפרקים ביצירה "מולדתי" מאת בדז'יך סמטנה, ומשום כך יש הסבורים כי המלחין הבוהמי שאב אף הוא השראה מזמר עממי זה .

את ניסיון ההלחנה הראשון, אגב, יזם ישראל בלקינד מראשון לציון. בשנת 1882 הוא מסר את מילות השיר ללאון איגלי, מוזיקאי מחונן ואחד משליחיו של הברון רוטשילד לזכרון יעקב. אגלי התקין לחן נפרד לכל אחד מתשעת הבתים המקוריים בשיר. אך ריבוי המנגינות הקשה על השירה, ובסופו של דבר נגנזה הלחנתו.

רחובות שחסרה שיר משלה אימצה את "תקוותנו" אל חיקה, אך במושבות האחרות לא נתנו את הדעת על המילים ולא על המנגינה. "תקוותנו" הפך שיר פופולרי בתפוצות בטרם הושר בפי רבים בציון. היה זה דוד שוב מראש פינה, בעל הקול הערב, שהביא אותו ראשונה לידיעת הקהילות היהודיות בגולה. חזן מברסלאו בשם פרידלנד התקין תווים למנגינה, וכך "תקוותנו" יצא לאור מחדש בחו"ל בשנת 1895 בקובץ שנקרא "ארבע מנגינות סוריות". אותה שנה יצא השיר בארץ ישראל בשנית, ונכלל באסופה "שירי עם ציון", שליקט ממשה מאירוביץ'. השם "תקוותנו" הוחלף אז לראשונה בשם "התקווה", אם כי השם "עוד לא אבדה" דבק אף הוא בשיר באותם ימים, וכך נקרא בכנסים ציוניים.

בשנת 1898 הוצע בביטאון התנועה הציונית "די וולט" פרס בן 500 פרנק, תרומתו של יונה קרמנצקי, עבור מי שיציע המנון עברי ואשר ייבחר, אולם אף שיר לא נמצא מתאים דיו. בקונגרס הציוני הרביעי שוב נדברו בדבר המנון אך לא עשו דבר. לקראת הקונגרס החמישי הציע אימבר את "התקווה" להרצל, אך נדחה. בשנת 1903, בקונגרס הציוני השישי שעסק בתוכנית אוגנדה, הושרה "התקווה" בשירה אדירה, בגלל צירוף המי

לקריאת המאמר