פיתוח הערך אחריות בילדים במשפחה
הנושא – פיתוח הערך אחריות בילדים במסגרת המשפחתית, הוא נושא בו אני מרבה לעסוק בתחום אימון אישי, הוא נושא המרבה להעסיק את ההורים ולכן החלטתי להעלות מקצת הרעיונות על הכתב. אין לי ספק, שמשפחות רבות, שהעניין קרוב לליבם, ימצאו דרכים נוספות לפתח אחריות בקרב ילדיהם וככל שירבו, כן ייטב.
בעקרון מתאימים דברי לטווח גילאים רחב מילדות ועד בגרות.
אני רואה בהורים, את המבוגרים המובילים את התהליך. ככל שיתחילו בכך בשלב מוקדם של התפתחות הילד הראשון, יהפוך הדבר לתרבות המשפחתית, לאורח החיים במשפחה. כל ילד שייווסף, יכנס לאווירה וכל ילד שיגדל, ימשיך לפתח את הגישה ויעמיק את רבדי האחריות שלו.
אין בכוונתי לרפות ידיהם של אילו שטרם עשו זאת במודע וילדיהם גדלו. בכל שלב של חיי המשפחה, אפשר, רצוי וכדאי להתיישב סביב השולחן ולהעלות את סוגיית האחריות והערבות ההדדית, לבטא את התרומה שייתרם כל אחד במשפחה לאורם ולקבוע כיוון דרך, גבולות וסייגים, עפ"י מפת הצרכים של כל אחד מבני המשפחה.
הווה אומר, לקבוע מה פירוש:
אחריות משותפת לתא המשפחתי – להיבטים בטיחותיים, אסתטיים ואקולוגיים של החדרים ומרחבי הדירה.
אחריות משותפת ליחסים בין בני המשפחה, אכפתיות של כל אחד לכל עניין, רגישות לצרכים מיוחדים ולרווחה רגשית של בני המשפחה הקרובה, הרחוקה ואפשר להרחיק עד קהילת החברים.
לקיים דיאלוג קבוע, במסגרת המשפחתית, אחת לשבוע ולהעלות לדיון בעיות המטרידות את בני המשפחה, גדולים כקטנים. שעת דיון קבועה כזו, יכולה לחולל נפלאות ב"פרימת פלונטרים".
לקיים שותפות אמיתית של הילדים בקבלת החלטות בנושאים משפחתיים שונים. מי ששותף בקבלת החלטה, הופך להיות שותף אמיתי באחריות לביצועה.
כדאי לגדל בבית בעל-חיים שנבחר ע"י הילדים. חיית-מחמד משפיעה לטובה על איכות חיי המשפחה ומרחיבה את שעות הפנאי שבני המשפחה מבלים יחד.
טיפול בבעל-חיים מפתח בילד אחריות, סקרנות, התמדה, הבנה לצרכי הזולת, אמפתיה, תקשורת, הגברת העצמאות, בטחון עצמי ומשמעת עצמית. כל אלו יוצרים מחויבות אמיתית אשר היום היא כלפי בעל-החיים ומחר תהיה כלפי משימות נדרשות במשפחה ואחר-כך במסגרות חברתיות שונות – ביה"ס, תנועת הנוער, הצבא וכו'.
כדאי לקבוע משימות נוספות במסגרת המשפחתית, אשר מחובת הילדים למלאם, כמו: סידור חדריהם, הכנת ארוחת בוקר משפחתית בשבת, עיבוד ערוגה אישית בגינה (אם יש כזו) ועוד.
היום, כאשר גדלה המודעות לאיכות הסביבה, רצוי להדגיש את האמונה שלכל אדם – ילדים ומבוגרים כאחד – יש יכולת להשפיע על הסביבה בה הוא חי וביחד לקחת אחריות על הסביבה שלנו ולפעול למענה. למשל – בנושאי מים, פסולת, אוויר, מפגעים סביבתיים – וסביב כל אלה לפתח תחושת אחריות אישית, דהיינו: כיצד משפיעה ההתנהגות שלי על הסביבה? מה אני יכול לשנות? כיצד אני יכול לשפר? איזה הרגלים שלי עלי לשנות במטרה להפחית את כמות הפסולת? (למסור צעצועים לא נחוצים ובגדים ישנים לנזקקים ולא לזרוק. לכתוב על נייר משני צדדיו. להשליך עיתונים למיכלים המתאימים. להשתמש בשקית בד לאוכל לביה"ס ועוד ועוד).
התרבות הצרכנית שאנו חיים בה, חושפת את הילדים להשפעת גורמים כלכליים שונים, שבעבר היו נחלת המבוגרים. הצורך בהתנהלות כלכלית נבונה היא כיום גם הצורך של הילדים במסגרת של קבלת החלטות ואחריות אישית ברמה היומיומית: כיצד לנצל את שכר הבייביסיטר? את דמי הכיס? מה האמת מאחורי הפרסומות? היכן לפתוח חשבון בנק? מתי להתחיל לעבוד? מהן זכויות וחובות התלמיד העובד? ועוד.
כבר מגיל צעיר אפשר לשתף את הילדים בניהול התקציב המשפחתי. פיתוח ידע, מודעות ואחריות אישית כלפי חלקם בניהול התקציב, יתרום לכלכלת המשפחה ולמעמד הילדים בה.
כל אלו, מפתחים אחריות אישית ומסוגלות עצמית לניהול כלכלי נבון וליכולת לקבל החלטות מושכלות, מול אתגרי החיים בעידן המודרני.
לסיכום והכי חשוב: כל האמור לעיל מתחיל בהורים. ההורים הם הדוגמה, הם המודל לחיקוי.
ילדים החיים באווירה התומכת בנטילת אחריות ובתרומה לסביבה, באווירה המעודדת ומאמינה ביכולתם, יפתחו את הערך אחריות, כחלק בלתי נפרד מאישיותם, יהיו מחויבים לעצמם ולסביבתם ויגדלו אזרחים תורמים ובעלי אחריות.
