קונפליקט בין ערכים
בדברי כאן, הריני מנסה להתמודד עם שאלה זו, תוך הצגת דוגמאות של קונפליקטים כאלו, שאני נפגש בהם ב-אימון אישי וכאלו המלוות כל אחד מאתנו בחברה הישראלית.
אפתח במושג קונפליקט – קונפליקט הוא מצב של חוסר הסכמה, או חוסר התאמה, מצב של התנגשות – במקרה שלנון בין ערכים.
אביא גם את המושג דילמה – "דילמה הינו מונח המתייחס למצב בו קיימות שתי חלופות או יותר שיש לבחור ביניהן… דילמה יוצרת מצב של התלבטות בין האדם לבין עצמו והיא לרוב קשה מאד לפתרון… בדילמה מוסרית – ההתלבטות נובעת ממניעים הקשורים למצפון המתלבט ולקשיים בתפיסת המעשה הנכון בעיניו. הדילמה קיימת כאשר המתלבט מתקשה להחליט איזה חלופה מוסרית יותר."
(עפ"י ויקפדיה).
כיון שאני בא לדון כאן בקונפליקט בין ערכים ובקוד מוסרי של אדם, הרי שמושגים אלו חשובים להבנה.
לעתים קורה שאדם מתחבט בין קיום ערך אחד החשוב לו, אשר בעצם קיומו הוא סותר ערך אחר שגם הוא חשוב בעיניו. כלומר, האדם אינו יכול לממש את שני הערכים בו זמנית, עליו להכריע ביניהם, דהיינו: לקבוע סדרי עדיפויות ביניהם.
להלן מספר דוגמאות:
* ארגון החורת על דגלו הן את אושרו של הפרט והן את מיקסום רווחי הארגון. במציאות, שני הערכים עלולים להתנגש, שכן מיקסום הרווחים עלול לבוא על חשבון אושרו של העובד, בדרישות המעביד לשעות עבודה ממושכות, לעמידה בתחרותיות קשה וכיו"ב.
אם קיים בארגון "קוד אתי" ו"חזון ארגוני", הם עשויים לסייע בהכרעה בקונפליקט כזה.
* בצה"ל ייתכנו מצבים בהם יידרש מפקד להכריע בין הערך חיי אדם והערך דבקות במשימה.
במקרה זה ניתן להניח שצה"ל ישאל את השאלה, עד כמה ניתן לסכן חיי אדם בקרב או בעת אימונים?
מובן, שהכרעה ערכית במקרה כזה קשה מאד.
המסמך "רוח צה"ל" , שהוא תעודת הזהות הערכית של צה"ל, המצפן לאורו יתחנכו ויפעלו מפקדי וחיילי צה"ל, הוא שעשוי לסייע בהתמודדות עם דילמות ערכיות כאלו ואחרות.
* במערכת החינוך עולה התנגשות בין ערך החירות – חירות ההורים לבחור את המוסד החינוכי המתאים לילדיהם, לבין ערך השוויון – שוויון ההזדמנויות של כל התלמידים במערכת החינוך במדינה דמוקרטית.
והקונפליקט – חירות הבחירה תביא ליצירת שתי קטגוריות של בתי"ס – בתי"ס איכותיים לילדי המעמד הבינוני והגבוה ובתי"ס פחות איכותיים – לילדי המעמד הנמוך, אשר איכות חינוכם ייפגם עקב כך ובעתיד, אולי תפגע גם היכולת התעסוקתית שלהם. בסופו, יוביל הדבר להיווצרות חברה ישראלית ריבודית ובלתי שוויונית.
על הממשלה והחברה הישראלית להעריך את המשקל והחשיבות של ערך החירות לעומת ערך השוויון וכך למצוא את דרך ההכרעה האולטימטיבית לדילמה זו.
* תלמידה מגיעה ליועצת ביה"ס ומספרת לה סוד אודות יחסים מיניים שהיא מקיימת עם אדם מבוגר ממנה. היא מבקשת מהיועצת לא לספר דבר להוריה.
ליועצת יש קונפליקט בין שמירה על סודיות ובין הנאמנות למשפחה ולמדיניות ביה"ס.
אם קיים בביה"ס "אני מאמין" בית-ספרי, הוא יכול לסייע בפתרון דילמה זו.
* אדם מתקשה לבור לו את דרכו בין ערך התכנון לבין ערך הספונטאניות. שניהם ערכים החשובים לאדם בהתנהלות חייו, אך אם אכן יקפיד לתכנן כל מהלך ומהלך שלו וכל רגע מזמנו, איך יוכל לעתים לפעול ספונטאנית. מאידך, אם יחפש תמיד את הספונטאניות בחיים, לא יהיה לו מקום לתכנון רציונאלי.זהו אחד המקרים השכיחים ביותר ב- אימון אישי.
לאדם העומד בפני דילמה מוסרית, ישנה התלבטות קשה ונימוקים בעד ונגד האלטרנטיבות העולות, בצד קיום כל אחד מהערכים המתנגשים. הפתרון קשה ובדרך כלל אין פתרון בית-ספר, דהיינו: אין פתרון אחד, יחיד ומוסכם. לכן ההתלבטות קשה.
לכל אדם יש מערכת ערכים, על פיהם הוא מנהל את חייו. ההכרעה בין האלטרנטיבות מתבצעת על-פי "מאזן מוסרי" אישי – עד כמה, בסופו של דבר, העדפת ערך אחד על פני השני, פוגעת ברמת המוסר האישית של האדם.
פרופ' אבי רביצקי טוען שלאדם יש סולם של ערכים, יש היררכיה. ערכים יכולים לעמוד ולהתקיים בכפיפה אחת, אך לעתים עולה הצורך בהכרעה ביניהם ובהעדפת האחד על פני השני, והוא נותן דוגמה:
"האמת והשלום אהבו" – דהיינו: גם האמת וגם השלום הם ערכים חשובים בעיניו ובמרבית המקרים ניתן לקיים את שניהם, אך יש מצב נדיר של סתירה ביניהם ואז – אומר רביצקי – עלי להכריע ביניהם והכרעתי האישית – מותר לשקר מפני דרכי שלום. הנה: דילמה והכרעה.
עפ"י הפילוסוף תומס נייגל – יכול להיות מצב בו ערך אחד מקבל עדיפות על פני ערך אחר, אך זו לא תהיה בהכרח עדיפות מוחלטת, שכן בתנאים מסוימים תהיה עדיפות לערך אחד ובמקרים אחרים לערך אחר.
הדרך הראויה, אפוא, להכריע בין ערכים היא בעזרת שיקול דעת, כל מקרה לגופו.
לסיום אביא את דבריו של פרופ' ישעיהו ליבוביץ בסוגיה זו:
"ההכרעה בין הערכים, היא עצמה הכרעה ערכית".
אהבתם את המאמר,
רוצים להמשיך להתפתח,
ריכשו עוד היום את מארז ספרי המגלור להצלחה:
https://bodylanguage.ravpage.co.il/migdalor
